רק תורים ובני יונה קרבים לעולה - מה שהוכשר בזה פסול בזה
צו · עוף יעופף על הארץ - סוד תורים ובני יונה מיכאל וגבריאל · מאמר 2 · פיסקה 1 · דף כו ע"ב
לשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא וְהָא כְּתִיב ׳וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ׳ (בראשית א, כ), דְּהָא מִנַּיְיהוּ מְקָרְבִין קָרְבְּנָא, וַאֲפִילּוּ עוֹלָה, כְּמָה דִּכְתִּיב ׳וְאִם מִן הָעוֹף עוֹלָה קָרְבָּנוֹ׳. תָּא חֲזֵי, מִכָּל אִינּוּן עוֹפִין לָא מְקָרְבִין אֶלָּא ׳מִן הַתּוֹרִים אוֹ׳ בְּנֵי יוֹנָה. אֶלָּא רָזָא דָּא, מַה דְּאִתְכְּשַׁר בְּדָא, פָּסִיל בְּדָא. דָּא יְמִינָא, וְדָא שְׂמָאלָא, וְכֹלָּא חַד.
תרגום
וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב עוֹף ׳יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ׳ (בראשית א, כ) - שֶׁהֲרֵי מֵהֶם מַקְרִיבִים קָרְבָּן, וַאֲפִלּוּ עוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וְאִם מִן הָעוֹף עֹלָה קָרְבָּנוֹ׳ (ויקרא א, יד) - בֹּא רְאֵה, מִכָּל אוֹתָם עוֹפוֹת אֵין מַקְרִיבִים אֶלָּא ׳מִן הַתּוֹרִים אוֹ׳ - בְּנֵי יוֹנָה, אֶלָּא סוֹד זֶה - מַה שֶּׁהֻכְשַׁר בָּזֶה, פָּסוּל בָּזֶה. זֶה יָמִין וְזֶה שְׂמֹאל, וְהַכֹּל אֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואי תימא והא כתיב ׳ועוף יעופף על הארץ׳ (בראשית א, כ), דהא מנייהו מקרבין קרבנא, ואפילו עולה, כמה דכתיב ׳ואם מן העוף עולה קרבנו׳. תא חזי, מכל אינון עופין לא מקרבין אלא ׳מן התורים או׳ בני יונה. אלא רזא דא, מה דאתכשר בדא, פסיל בדא. דא ימינא, ודא שמאלא, וכלא חד.
התרגום: ואם תאמר, הרי כתוב עוף ׳יעופף על הארץ׳ (בראשית א, כ) - שהרי מהם מקריבים קרבן, ואפלו עולה, כמו שכתוב ׳ואם מן העוף עלה קרבנו׳ (ויקרא א, יד) - בא ראה, מכל אותם עופות אין מקריבים אלא ׳מן התורים או׳ - בני יונה, אלא סוד זה - מה שהכשר בזה, פסול בזה. זה ימין וזה שמאל, והכל אחד.
מן המפרשים
הסולם: ואי תימא והא וכו׳: ואם תאמר הרי כתוב, ועוף יעופף על הארץ, שמהם מקריבים קרבנות ואפילו עולה, כמ״ש ואם מן העוף עולה קרבנו. הרי שבהמה אינה בדיוק. שתדרוש כנ״ל. ומשיב, בוא וראה, מכל העופות אין מקריבין אלא תורים ובני יונה, אלא סוד…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: מאי דאתכשר בדא פסיל בדא לפי שיש חילוק במה שמשתלשל מהם דשמאל מעטר וזיין לתתא לההוא סטר שמאלא לשמאלא וימינא לימינא. והקדים השמאל לימין משום דנוקבא סודה בשמאל וזה הצד גובר בה ולכן תורים שהם לצד שמאל הם גדולים מבני יונה. ת"ר חסר…
אור החמה: מן המקבילה בפקודי מאמר מ, ח (רלט.) ת"ח מכל אינון עופי ובהמה מקריבין מכל ג' מינים בהמה שור כשב ועז והעופות הם רבים ואין מקריבין אלא שני מינין ולא כל מיניהם אלא תורים גדולים ובני יונה קטנים ולהפך פסולים א"כ שאני קרבן עופות משאר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: