ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 7: והיה אמונת עתיך חסן ישועת - סוד יראת ה' שהיא אוצר לחכמה ודעת ולכל הנחלים › פיסקה 1 (רכג ע"א)

והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת - העוסק בתורה בעתים קבועים צריך רצון למהימנותא

פקודי · והיה אמונת עתיך חסן ישועת - סוד יראת ה' שהיא אוצר לחכמה ודעת ולכל הנחלים · מאמר 7 · פיסקה 1 · דף רכג ע"א

לשון הזוהר

פָּתַח וְאָמַר, ׳וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּךָ חֹסֶן יְשׁוּעוֹת חָכְמַת וָדָעַת יִרְאַת יהו"ה הִיא אוֹצָרוֹ׳ (ישעיהו לג, ו). הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, אֲבָל הָא תָּנֵינָן, כָּל בַּר נָשׁ דְּאִתְעַסָּק בְּאוֹרַיְיתָא בְּהַאי עָלְמָא, וְזָכֵי לְמִקְבַּע עִתִּין לָהּ, אִצְטְרִיךְ בֶּאֱמוּנָה, דִּרְעוּתָא דִּילֵיהּ יִתְכַּוֵּין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יִתְכַּוֵּין לְשֵׁם שָׁמַיִם, בְּגִין דְּאֱמוּנָה לְהָכִי אִתְכְּוָון. ׳חֹסֶן יְשׁוּעוֹת׳, לְאַכְלְלָא רַחֲמֵי בְּדִינָא. ׳חָכְמַת וָדָעַת׳, דִּתְרֵין אִלֵּין שָׁרָאן דָּא עַל דָּא. דָּא טָמִיר וְגָנִיז, לְאַשְׁרָאָה דָּא עַל דָּא.

תרגום

פָּתַח וְאָמַר, ׳וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךְ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ׳ (שם ב, ו) - פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ הַחֲבֵרִים, אֲבָל הֲרֵי שָׁנִינוּ, כָּל אָדָם שֶׁמִּתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְזוֹכֶה לִקְבּעַ לָהּ עִתִּים, צָרִיךְ בַּמְּהֵימְנוּתָא, שֶׁרְצוֹנוֹ יִתְכַּוֵּן להקב"ה, יִתְכַּוֵּן לְשֵׁם שָׁמַיִם, מִשּׁוּם שֶׁמְהֵימְנוּתָא לְכָךְ הִתְכַּוְּנָה. ׳חֹסֶן יְשׁוּעֹת׳, לִכְלֹל רַחֲמִים בְּדִין. ׳חָכְמַת וָדָעַת׳, שֶׁשְּׁנֵי אֵלֶּה שׁוֹרִים זֶה עַל זֶה. זֶה טָמִיר וְגָנוּז, לְהַשְׁרוֹת זֶה עַל זֶה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳והיה אמונת עתך חסן ישועות חכמת ודעת יראת יהו"ה היא אוצרו׳ (ישעיהו לג, ו). האי קרא אוקמוה חברייא, אבל הא תנינן, כל בר נש דאתעסק באורייתא בהאי עלמא, וזכי למקבע עתין לה, אצטריך באמונה, דרעותא דיליה יתכוין לקודשא בריך הוא, יתכוין לשם שמים, בגין דאמונה להכי אתכוון. ׳חסן ישועות׳, לאכללא רחמי בדינא. ׳חכמת ודעת׳, דתרין אלין שראן דא על דא. דא טמיר וגניז, לאשראה דא על דא.

התרגום: פתח ואמר, ׳והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת ה' היא אוצרו׳ (שם ב, ו) - פסוק זה פרשוהו החברים, אבל הרי שנינו, כל אדם שמתעסק בתורה בעולם הזה וזוכה לקבע לה עתים, צריך במהימנותא, שרצונו יתכון להקב"ה, יתכון לשם שמים, משום שמהימנותא לכך התכונה. ׳חסן ישועת׳, לכלל רחמים בדין. ׳חכמת ודעת׳, ששני אלה שורים זה על זה. זה טמיר וגנוז, להשרות זה על זה.

מן המפרשים

מקדש מלך: למקבע עתין לה איצטריך באמונה ופי' הכתוב עתך שאתה קובע לתורה יהיו לשם שמים לתקן המלכות הנקרא אמונה ולחברה עם זעיר הנק' שמים. וז"ש דרעותא דיליה יתכוין לק"בה יתכוין לש"ש. בגין דאמונה להכי אתכוון פי' אמונה שהיא מלכות הכי כוונתה…

הסולם: פתח ואמר והיה וכו': פו"א, והיה אמונת עתיך חסן ישועות חכמת ודעת יראת ה' היא אוצרו. מקרא זה העמידוהו החברים. אבל הרי למדנו, כל אדם שעוסק בתורה בעולם הזה וזכה לקבוע לה עתים, צריך להיות באמונה, שהרצון שלו יתכוין להקב"ה, שהוא ז"א,…

אור יקר: דרעותא דיליה יתכוון לקודשא כריך הוא בענין שהתורה תפארת שבעתים קבועים באמונה שהיא השכינה, והיינו לשם שמים תפארת שמים מלכות שם, והיינו אמונת מלכות, עתיד תורה הקבועה בעתים תפארת, חסן מצד תוקף הגבורה, ישועות הימין הושיעה לו ימינו,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: