אם ישך הנחש בלא לחש נוטל נשמה וצריך אדם להשמר שלא יחטא לפני הקב"ה
פקודי · ההיכל השביעי שמרי היין - סוד סחיטת הענבים הרעים ופתחי המנוחה לחסידי אמות העולם · מאמר 60 · פיסקה 13 · דף רסח ע"ב
לשון הזוהר
וְעִם כָּל דָּא, ׳אִם יִשּׁוֹךְ הַנָּחָשׁ בְּלֹא לָחַשׁ׳ (קהלת י, יא). כְּמָה דְּתָנֵינָן, נָטִיל רְשׁוּ וְאַפִיק נִשְׁמְתָא. בְּגִין כָּךְ אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבַּר נָשׁ לְאִסְתַּמְּרָא, דְּלָא יְחוּב קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגִין דְּלָא יַלְחִישׁוּ לֵיהּ לְהַהוּא חִוְיָא דְּיִנְשׁוֹךְ וְיִקְטֹל.
תרגום
וְעִם כָּל זֶה, (קהלת י) ׳אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלֹא לָחַשׁ (קהלת י, יא)׳ - כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, נוֹטֵל רְשׁוּת וּמוֹצִיא נְשָׁמָה. מִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִשָּׁמֵר שֶׁלֹּא יֶחֱטָא לִפְנֵי הקב"ה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְחֲשׁוּ לוֹ לְאוֹתוֹ נָחָשׁ שֶׁיִּנְשֹׁךְ וְיַהֲרֹג. (אַשְׁרֵיהֶם אוֹתָם צַדִּיקִים שֶׁיּוֹדְעִים דְּרָכִים קְדוֹשׁוֹת לָלֶכֶת בָּהֶן, שֶׁלֹּא לָלֶכֶת אַחַר אוֹתוֹ נָחָשׁ רע, הַסִּטְרָא אַחֲרָא הַטָּמֵא, וְנִפְרָדִים ממגו וְלֹא מתפתים אַחֲרָיו. אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַבָּא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועם כל דא, ׳אם ישוך הנחש בלא לחש׳ (קהלת י, יא). כמה דתנינן, נטיל רשו ואפיק נשמתא. בגין כך אצטריך ליה לבר נש לאסתמרא, דלא יחוב קמי קודשא בריך הוא, בגין דלא ילחישו ליה לההוא חויא דינשוך ויקטל.
התרגום: ועם כל זה, (קהלת י) ׳אם ישך הנחש בלא לחש (קהלת י, יא)׳ - כמו ששנינו, נוטל רשות ומוציא נשמה. משום כך צריך אדם להשמר שלא יחטא לפני הקב"ה, כדי שלא ילחשו לו לאותו נחש שינשך ויהרג. (אשריהם אותם צדיקים שיודעים דרכים קדושות ללכת בהן, שלא ללכת אחר אותו נחש רע, הסטרא אחרא הטמא, ונפרדים ממגו ולא מתפתים אחריו. אשריהם בעולם הזה, אשריהם בעולם הבא).
מן המפרשים
הסולם: ועם כל דא וכו': ועם כל זה, אם ישוך הנחש בלא לחש. כמו שלמדנו, שנוטל רשות ומוציא הנשמה. (לעיל פרשת נח אות ע"ח) משום זה צריך האדם להשמר, שלא יחטא לפני הקב"ה, כדי שלא ילחשו לנחש ההוא שישוך וימית.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: