ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 13לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת פקודי · מאמר 60

ההיכל השביעי שמרי היין

זוהר ח"ב, פרשת פקודי, דף רסז:
כ-4 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד סחיטת הענבים הרעים ופתחי המנוחה לחסידי אמות העולם

ההיכל השביעי שמרי היין לרוות בו וישת מן היין וישכר חוה הטעימה לבעלה וגרמה מות

הַהֵיכָל הַשְּׁבִיעִי. זֶהוּ הֵיכָל שֶׁל שִׁמְרֵי הַיַיִן לִרְווֹת בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל׳ (בראשית ט, כא) - סְחִיטַת כָּל אוֹתָם הָעֲנָבִים, כֻּלָּם עֲנָבִים רָעִים. כָּאן הִיא הַסְּחִיטָה שֶׁלָּהֶם, וְזֶהוּ ׳יַיִן חָמַר׳ (תהלים עה). שְׁמָרִים שֶׁל יַיִן שֶׁאֵין מִי שֶׁשּׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ, שֶׁלֹּא גוֹרֵם מָוֶת לְעַצְמוֹ. ׳מִן הַיַיִן׳ הַזֶּה הִטְעִימָה חַוָּה אֶת בַּעְלָהּ וְהִכְנִיסָה אוֹתוֹ לַהֵיכָל הַזֶּה. שֶׁשָּׁנִינוּ, סָחֲטָה עֲנָבִים וְנָתְנָה לוֹ, וְגָרְמָה מָוֶת לוֹ וּלְכָל הָעוֹלָם אַחֲרָיו.

בלשון הזוהר

הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה. הֲדָא הוּא הֵיכָלָא דִּשְׁמָרֵי דְּחַמְרָא, לְאִתְרַוָּואָה בֵּיהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַיִן וַיִּשְׁכָר וַיִּתְגַּל׳ (בראשית ט, כא). סְחִיטָא דְּכָל אִינּוּן עֲנָבִין, כֻּלְּהוּ עֲנָבִין בִּישִׁין, הָכָא אִיהוּ סְחִיטָא דִּלְהוֹן. וְדָא אִיהוּ ׳יַיִן חָמַר׳ (תהלים עה). שְׁמָרִים דְּחָמָר דְּלֵית מַאן דְּשָׁתֵי מִנֵּיהּ, דְּלָא גָּרִים מוֹתָא לְגַרְמֵיהּ. מִיֵינָא דָּא, אַטְעִימַת חַוָּה לְבַעְלָהּ, וְעָאלַת לֵיהּ בְּהֵיכָלָא דָּא, דְּתָנֵינָן, סָחֲטָה עֲנָבִין, וְיָהִיבַת לֵיהּ, וְגָרִימַת מוֹתָא לֵיהּ, וּלְכָל עָלְמָא אֲבַתְרֵיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בהיכל נשמות טמאות יורדות לנדבקים בזנות ורוח טמאה יוצאת לטמא הבן שיוצא משם

בַּהֵיכָל הַזֶּה עוֹמְדוֹת כָּל אוֹתָן הַנְּשָׁמוֹת הַטְּמֵאוֹת שֶׁיּוֹרְדוֹת לְכָל אוֹתָם שֶׁנִּדְבָּקִים בַּצַּד הַזֶּה, וְאוֹתָהּ רוּחַ שֶׁיּוֹרֶדֶת לְכָל אוֹתָם שֶׁמִּצִּדָּהּ, מִכָּאן יוֹצְאִים. כְּמוֹ שֶׁהֵם סָטוּ דַרְכָּם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהִשְׁתַּדְּלוּ בִזְנוּת בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת. וְאָז, כְּמוֹ שֶׁהוּא נִדְבַּק בְּאוֹתוֹ צַד שֶׁל יֵצֶר הָרָע בִּזְנוּת, כָּךְ גַּם יוֹצֵאת מֵהַהֵיכָל הַזֶּה רוּחַ טֻמְאָה לְטַמֵּא אוֹתוֹ, וְלַבֵּן שֶׁיּוֹצֵא מִשָּׁם.

בלשון הזוהר

בְּהֵיכָלָא דָּא, קַיְימִן כָּל אִינּוּן נִשְׁמָתִין מִסְאֲבִין, דְּנַחְתֵּי לְכָל אִינּוּן דִּי בְּסִטְרָא דָּא מִתְדַּבְּקֵי, וְהַהוּא רוּחָא דְּנַחְתָּא לְכָל אִינּוּן דִּי מִסִּטְרָהָא, מֵהָכָא נַפְקֵי. כְּגַוְונָא דְּאִינּוּן סָטוּ אָרְחַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא, וְאִשְׁתְּדָּלוּ בִּזְנוּתָא, בַּאֲתָר דְּלָא אִצְטְרִיךְ, לְאִתְרַחֲקָא מֵאֹרַח קְשׁוֹט. כְּדֵין, כְּמָה דְּאִיהוּ אִתְדְּבָּק בְּהַהוּא סִטְרָא דְּיֵצֶר הָרָע בִּזְנוּתָא, הָכִי נָמֵי נָפִיק מְהֵיכָלָא דָּא רוּחָא מִסְאֲבָא, לְסָאֲבָא לֵיהּ, וְלִבְרָא דְּנָפִיק מִתַּמָּן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אותו בן נקרא ממזר מצד אל זר וכל מעשיו באותו גון עצמו

וְאוֹתוֹ הַבֵּן נִקְרָא מַמְזֵר, שֶׁבָּא מִצַּד שֶׁל אֵל זָר. כְּמוֹ שֶׁהוּא נִמְצָא בְּאוֹתָהּ תַּאֲוָה וּבְאוֹתָהּ זְנוּת בְּאוֹתוֹ צַד שֶׁל יֵצֶר הָרָע, כָּךְ גַּם מוֹשֵׁךְ לְאוֹתוֹ בֵּן רוּחַ טֻמְאָה אַחֶרֶת, שֶׁמְּטַמֵּאת, וְכֻלָּם מְעִידִים עָלָיו שֶׁהוּא מַמְזֵר, וְכָךְ כָּל מַעֲשָׂיו וּצְדָדָיו בְּאוֹתוֹ גָּוֶן מַמָּשׁ.

בלשון הזוהר

וְהַהוּא בְּרָא אִקְרֵי מַמְזֵר, דְּאָתֵי מִסִּטְרָא דְּאֵל זָר. כְּמָה דְּאִיהוּ אִשְׁתְּכַח בְּהַהוּא תִּיאוּבְתָא, וּבְהַהוּא זְנוּתָא בְּהַהוּא סִטְרָא דְּיֵצֶר הָרָע, הָכִי נָמֵי מָשִׁיךְ לְגַבֵּיהּ דְּהַהוּא בְּרָא רוּחָא אַחֲרָא מִסְאֲבָא, דְּסָאִיב, וְכֹלָּא סָהֲדִין עָלֵיהּ דְּאִיהוּ מַמְזֵר, וְהָכִי כָּל עוֹבָדוֹי וְסִטְרוֹי בְּהַהוּא גַּוְונָא מַמָּשׁ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מההיכל יוצאת רוח ממנה על רוחות הצפוני זהו כנגד ארץ תחתית ואת הצפוני ארחיק

מֵהַהֵיכָל הַזֶּה יוֹצֵאת רוּחַ אַחַת שֶׁמְּמֻנָּה עַל אוֹתָן רוּחוֹת שֶׁנִּקְרָאוֹת צְפוֹנִי. וְסִימָנְךְ - (משלי כז) ׳צפניה צפן רוח (משלי כז, טז)׳ - וְזֶהוּ הַמְמֻנֶּה עַל זֶה. וְהַהֵיכָל הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה כְּנֶגֶד אוֹתוֹ שֵׁם שֶׁנִּקְרָא (יחזקאל לא) ׳ארץ תחתית (יחזקאל לא, יד)׳ - וְעַל זֶה כָּתוּב, (יואל ב) ׳וְאֶת הצפוני ארחיק מעליכם (יואל ב, כ)׳.

בלשון הזוהר

מְהֵיכָלָא דָּא נָפִיק חַד רוּחָא, דִּי מְמָנָא עַל אִינּוּן רוּחִין דְּאִקְרֵי צְפוֹנִי. וְסִמָנִיךְ, ׳צֹפְנֶיהָ צָפַן רוּחַ׳ (משלי כז, טז). וְהַאי אִיהוּ מְמָנָא עַל דָּא. וְהַאי הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה, לָקֳבֵל הַהוּא שְׁמָא דְּאִקְרֵי ׳אֶרֶץ תַּחְתִּית׳ (יחזקאל לא, יד). וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וְאֶת הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם׳ (יואל ב, כ).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

נקדה לפני ולפנים ממנה יוצאות רוחות המשוטטות ונצוצות דועכים מתהום רבה

כָּאן הִיא נְקֻדָּה אַחַת שֶׁעוֹמֶדֶת לִפְנַי וְלִפְנִים, וּמִכָּאן יוֹצְאוֹת כָּל רוּחוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁמְּשׁוֹטְטוֹת בָּעוֹלָם וְשׁוֹלְטוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּכָל אוֹתָם דְּבָרִים וּמַעֲשִׂים שֶׁנִּמְסְרוּ לְצַד הַשְּׂמֹאל. וּמִכָּאן יוֹצְאִים כָּל אוֹתָם זִיקִים וְנִיצוֹצוֹת שֶׁדּוֹעֲכִים מִיָּד, לוֹהֲטִים וְדוֹעֲכִים, וּמֵאֵלֶּה יוֹצְאוֹת רוּחוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁשָּׁטוֹת בָּעוֹלָם וּמִשְׁתַּתְּפוֹת עִם אוֹתָן שֶׁיָּצְאוּ מִתּוֹךְ ׳תְּהוֹם רַבָּה׳. וְהוּא זֶה הַהֵיכָל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מִשְׁפָּטֶיךְ תְּהוֹם רַבָּה׳ (תהלים לו, ז) - וְאוֹתָן רוּחוֹת שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ לְהִתְגַּשֵּׁם בָּעוֹלָם, וְנִרְאוֹת וְאֵינָן נִרְאוֹת, נִרְאוֹת כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

בלשון הזוהר

הָכָא אִיהוּ נְקוּדָה חֲדָא, דְּקַיְּימָא לְגוֹ בְּגוֹ, וּמֵהָכָא נַפְקֵי כָּל אִינּוּן רוּחִין אַחֲרָנִין דְּשָׁטָאן בְּעָלְמָא, וְשַׁלְטִין בְּהַאי עָלְמָא, בְּכָל אִינּוּן מִלִּין וְעוֹבָדִין, דְּאִתְמְסָרוּ בְּסִטְרָא דִּשְׂמָאלָא. וּמֵהָכָא נַפְקֵי כָּל אִינּוּן זִיקִין נְצִיצִין, דְּמִתְדַּעֲכֵי לְאַלְתָּר, לַהֲטֵי וּמִתְדַּעֲכֵי. וּמֵאִלֵּין נָפְקִין רוּחִין אַחֲרָנִין, דְּשַׁטְיָין בְּעָלְמָא, וּמִשְׁתַּתְּפֵי לְאִינּוּן דְּנַפְקוּ מִגּוֹ תְּהוֹמָא רַבָּא. וְאִיהוּ הַאי הֵיכָלָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה׳ (תהילים לו, ז). וְאִינּוּן רוּחִין דְּלָא אִתְמְסָרוּ לְמִגְלָם בְּעָלְמִין, וְאִתְחָזוּן וְלָא אִתְחָזוּן אִתְחָזוּן כְּמָה דְּאִתְּמַר.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

רוח נסירא נסרה מהצדדים הטמאים יותר פורחת באויר עושה נסים לצד הקדשה

וְאַחַר כָּךְ אוֹתָן רוּחוֹת שֶׁמְּשׁוֹטְטוֹת בָּעוֹלָם, וְאֵלֶּה עוֹמְדוֹת לְהַרְחִישׁ נִסִּים לִבְנֵי אָדָם, מִשּׁוּם שֶׁאֵלֶּה לֹא עוֹמְדִים בְּטִנֹּפֶת שֶׁל טֻמְאָה כָּל כָּךְ כְּמוֹ הָאֲחֲרִים, וְרוּחַ אַחַת מְמֻנָּה עֲלֵיהֶן, וְנִקְרֵאת נְסִירָ"א, שֶׁהִתְנַסְּרָה מֵאוֹתָם צְדָדִים שֶׁטְּמֵאִים יוֹתֵר, וְאֵלּוּ פּוֹרְחִים בָּאֲוִיר וּמְרֵעִים לַצַּד שֶׁלָּהֶם, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נִסִּים לְאוֹתָם שֶׁבְּצַד הַקְּדֻשָּׁה.

בלשון הזוהר

וּלְבָתַר אִינּוּן רוּחִין דְּשַׁטְיָין בְּעָלְמָא, וְאִלֵּין קַיְימֵי לְמֶרְחָשׁ נִסִּין לִבְנֵי נָשָׁא. בְּגִין דְּאִלֵּין לָא קַיְימִין בְּטִנּוּפָא דִּמְסָאֲבָא כָּל כַּךְ כְּאַחֲרָנִין. וְחַד רוּחָא מְמָנָא עָלַיְיהוּ, וְאִקְרֵי נְסִירָ"א, דְּאִיהוּ אִתְנְסַר מֵאִינּוּן סִטְרִין דִּמְסָאֲבוּ יַתִיר, (ויקרא כ"ה ע"א) ׳וְאִלֵּין פַּרְחֵי בַּאֲוֵירָא, וְאַבְאִישׁוּ לְסִטְרָא דִּלְהוֹן, בְּגִין לְמֶעְבַד נִסִּין לְאִינּוּן דִּי בְּסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מרוח נסירא יוצאים צדדים אחרים שליחים בעולם מלכים ושרים בלי קיום תמידי

וּמֵהָרוּחַ הַזּוֹ שֶׁנֻּסְּרָה, שֶׁנִּקְרֵאת נְסִירָ"א, מִמֶּנָּה יוֹצְאִים כַּמָּה צְדָדִים אֲחֵרִים נִפְרָדִים לְמִינֵיהֶם, וְכֻלָּם עוֹמְדִים שְׁלִיחִים בָּעוֹלָם, כָּל אֶחָד כָּרָאוּי לוֹ, עַד שֶׁהִתְמַנּוּ לְמַטָּה מְלָכִים וְשָׂרִים, וְאֵין לָהֶם קִיּוּם תְּמִידִי כְּאוֹתָם הָאֲחֵרִים שֶׁלְּמַעְלָה.

בלשון הזוהר

וּמֵרוּחָא דָּא דְּאִתְנְסַר, דְּאִקְרֵי נְסִירָ"א, מִנֵּיהּ נַפְקֵי כַּמָה סִטְרִין אַחֲרָנִין, מִתְפָרְשָׁן לְזִנַּיְיהוּ, וְכֻלְּהוּ קַיְּימָאן שְׁלִיחָאן בְּעָלְמָא, כָּל חַד כַּדְקָא חֲזֵי לֵיהּ, עַד דְּאִתְמְנוּן לְתַתָא מַלְכִין וְסַרְכִין. וְלֵית לוֹן קִיּוּמָא תָּדִיר, כְּאִינּוּן אַחֲרָנִין דִּלְעֵילָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בהיכל התדבקות הטמאה מוציאה אש בכל רגע ורוח לוהטת אש ושלג נקראת צלמון

בַּהֵיכָל הַזֶּה הִדָּבְקוּת שֶׁל צַד הַטֻּמְאָה וְכָל אוֹתָן הַתְּשׁוּקוֹת הַטְּמֵאוֹת, וּמְטַמְּאוֹת אֶת הָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁעָתִיד לְהוֹצִיא אֵשׁ בְּכָל רֶגַע וְשָׁעָה, וְאֵין מִי שֶׁעוֹמֵד לְפָנָיו. מִכָּאן יוֹצֵאת אֵשׁ שֶׁל רוּחַ חֲזָקָה לְמַטָּה לָדוּן בָּהּ אֶת רִשְׁעֵי הָעוֹלָם, וּמִכָּאן יוֹצֵאת רוּחַ לוֹהֶטֶת שֶׁהִיא אֵשׁ וְשֶׁלֶג, שֶׁנִּקְרֵאת צַלְמוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן׳ (תהלים סח, טו).

בלשון הזוהר

בְּהֵיכָלָא דָּא אִתְדַבְקוּתָא דִּסְטָר מִסְאֲבָא, וְכָל תִּיאוּבְתִין מִסְאֲבִין, וּמְסָאֲבֵי לְעָלְמָא. הַאי אִיהוּ זַמִּין לְאַפָקָא בְּכָל רִגְעָא וְשַׁעֲתָא אֶשָּׁא, וְלֵית מַאן דְּקָאִים קָמֵיהּ. מֵהָכָא נָפִיק אֶשָּׁא דְּרוּחָא תַּקִּיפָא לְתַתָּא, לְאִתְדְּנָא בְּיָהּ חַיָּיבֵי עָלְמָא. וּמֵהָכָא נָפְקָא רוּחָא מְלָהֲטָא, דְּאִיהוּ אֶשָּׁא וְתַלְגָּא, דְּאִקְרֵי צַלְמוֹן. כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר ׳תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן׳ (תהילים סח, טו).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בהיכל ארבעה פתחים לצדדים אוחזים ולא אוחזים בקדשה מתוקנים לחסידי אמות העולם

בַּהֵיכָל הַזֶּה קַיָּמִים אַרְבָּעָה פְתָחִים שֶׁנִּפְרָדִים לְאַרְבָּעָה צְדָדִים לַחוּץ, וְאֵלּוּ אוֹחֲזִים וְלֹא אוֹחֲזִים בְּצַד הַקְּדֻשָּׁה. לֹא נֶאֱחָז, אֶלָּא שֶׁנִּרְאֶה בְּאוֹתָם הַפְּתָחִים אוֹר שֶׁמֵּאִיר, וְהוּא מָקוֹם שֶׁמְּתֻקָּן בְּכָל פֶּתַח וּפֶתַח לְאוֹתָם חֲסִידֵי שְׁאָר הָעַמִּים, אוֹתָם שֶׁלֹּא הֵרֵעוּ לְיִשְׂרָאֵל וְהִשְׁתַּדְּלוּ עִמָּהֶם בֶּאֱמֶת. אֵלּוּ עוֹמְדִים בַּפְּתָחִים וְנָחִים שָׁם (מֵהַצַּד הַזֶּה, וְנָחִים מֵהַצַּד הַזֶּה).

בלשון הזוהר

בְּהֵיכָלָא דָּא, קַיְּימָאן אַרְבָּעָה פִּתְחִין, דְּמִתְפָּרְשָׁן לְאַרְבַּע סִטְרִין לְבַר. וְאִלֵּין אַחֲדִין וְלָא אַחֲדִין בְּסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה. לָא אִתְאֲחָד, אֶלָּא דְּאִתְחָזֵי בְּאִינּוּן פִּתְחִין נְהוֹרָא דְּנָהִיר, וְאִיהוּ אֲתָר דְּמִתְתְּקָן בְּכָל פִּתְחָא וּפִתְחָא, לְאִינּוּן חֲסִידֵי דִּשְׁאַר עַמִּין, אִינּוּן דְּלָא אַבְאִישׁוּ לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, וְאִשְׁתָּדָּלוּ עִמְּהוֹן בִּקְשׁוֹט. אִלֵּין קַיְימֵי בְּאִלֵּין פִּתְחִין, וְנַיְיחֵי תַּמָּן. (נ"א מהאי סטרא ונייחי מהאי סטרא).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ששה פתחים אחוזים בהיכל וחלונות פתוחים לאור הקדוש למלכי עמים שלא הציקו לישראל

בְּפֶתַח הַהֵיכָל הַזֶּה בָּאֶמְצַע, לַחוּץ, שִׁשָּׁה פְתָחִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בַּהֵיכָל הַזֶּה, וְכֻלָּם אֲחוּזִים בּוֹ. כָּאן יֵשׁ חַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים לַצַּד שֶׁל הָאוֹר הַקָּדוֹשׁ, וְאוֹתָם מְקוֹמוֹת מְתֻקָּנִים לְמַלְכֵי שְׁאָר הָעַמִּים, אוֹתָם שֶׁלֹּא הֵצִיקוּ לְיִשְׂרָאֵל, וְהֵגֵנּוּ עֲלֵיהֶם תָּמִיד. לְאֵלֶּה יֵשׁ כָּבוֹד מִשּׁוּם יִשְׂרָאֵל, וְנֶהֱנִים בְּאוֹתָהּ הָאֲפֵלָה שֶׁבָּהּ יוֹשְׁבִים מִתּוֹךְ אוֹר שֶׁמֵּאִיר מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳כָּל מַלְכֵי גוֹיִם כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד׳ (ישעיה יד, יח).

בלשון הזוהר

בְּפִתְחָא דְּהַאי הֵיכָלָא בְּאֶמְצָעִיתָא, לְבַר, שִׁית פִּתְחִין דְּמִתְאַחֲדֵי בְּהַאי הֵיכָלָא, וְכֻלְּהוּ אַחֲדִין בֵּיהּ. הָכָא אִית כַּוִּין פְּתִיחָן, לְסִטְרָא דִּנְהוֹרָא קַדִישָׁא, וְאִינּוּן דּוּכְתִין מִתְתָּקְנִי לְמַלְכֵי שְׁאַר עַמִּין, אִינּוּן דְּלָא עָאקוּ לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, וְאַגִינוּ עָלַיְיהוּ תָּדִיר. אִלֵּין אִית לוֹן יְקָר בְּגִינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, וְאִתְהֲנוּ בְּהַהוּא אֲפֵלָה דְּאִינּוּן יַתְבִין, מִגּוֹ נְהוֹרָא דְּנָהִיר מִסִּטְרָא דִּקְדוּשָּׁה. כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, ׳כָּל מַלְכֵי גוֹיִם כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד׳ (ישעיהו יד, יח).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אם עשו צרות לישראל דנים אותם שלש פעמים ביום ומעידים על אמונת ישראל

וְאִם עָשׂוּ צָרוֹת לְיִשְׂרָאֵל אוֹ שֶׁדָּחֲקוּ אוֹתָם, כַּמָּה הֵם שֶׁאוֹחֲזִים בָּהֶם, וְדָנִים אוֹתָם לְמַטָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם בְּכַמָּה דִינִים מְשֻׁנִּים אֵלֶּה מֵאֵלֶּה, אֶת אוֹתָם מְלָכִים שֶׁהֵצִיקוּ לָהֶם, שֶׁנִּדּוֹנוּ בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם בְּכַמָּה דִינִים, וְכָל יוֹם וָיוֹם מְעִידִים עֵדוּת עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל אֱמוּנָתָם, וְיוֹרְדִים לְמַטָּה וְנִדּוֹנִים שָׁם. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

בלשון הזוהר

וְאִי עָבְדוּ עָאקוּ לְיִשְׂרָאֵל, אוֹ דְּחִיקוּ לוֹן. כַּמָה אִינּוּן דְּאַחְדִּין בְּהוּ, וְדַיְינִין לְהוּ לְתַתָּא תְּלַת זִמְנִין בְּיוֹמָא, מִכַּמָּה דִּינִין מְשַׁנְיָין אִלֵּין מֵאִלֵּין, לְאִינּוּן מַלְכִין דְּעָאקוּ לְהוּ, דְּאִתְדָּנוּ בְּהַהוּא עָלְמָא בְּכַמָּה דִּינִין. וְכָל יוֹמָא וְיוֹמָא סָהֲדִין סַהֲדוּתָא עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וְעַל מְהֵימְנוּתָא דִּלְהוֹן, וְנַחְתֵּי לְתַתָּא וְאִתְדָּנוּ תַּמָּן. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עד כאן שבעה היכלות מדורי הטמאה מצד הנחש אשרי הנצול מנשיכתו וארסו

עַד כָּאן שִׁבְעָה הֵיכָלוֹת, מְדוֹרֵי צַד הַטֻּמְאָה מִצַּד הַנָּחָשׁ. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁנִּצָּל מִמֶּנּוּ וּמִלְּחִ ישָׁתוֹ שֶׁלֹּא יִתְנַשֵּׁךְ מִמֶּנּוּ וְלֹא יַטִּיל בּוֹ אֶרֶס, שֶׁיָּמוּת בּוֹ. יֵשׁ לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ מִכָּל הַצְּדָדִים, מִלְמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה. מִי שֶׁנִּצָּל מֵהָרֹאשׁ, לֹא יִנָּצֵל מִן הַזָּנָב. כְּשֶׁמְּכוֹפֵף רֹאשׁ, זוֹקֵף אֶת הַזָּנָב, מַכֶּה וְהוֹרֵג.

בלשון הזוהר

עַד הָכָא שֶׁבַע הֵיכָלִין, מָדוֹרֵי דְּסִטְרָא מִסְאֲבָא, מִסִּטְרָא דְּנָחָשׁ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּאִשְׁתְּזִיב מִנֵּיהּ, וּמִלְּחִישׁוּתֵיהּ, דְּלָא יִתְנְשִׁיךְ מִנִּיהּ, וְלָא יָטִיל בֵּיהּ אַרְסָא, דְּיֵּמוּת בֵּיהּ. מִכָּל סִטְרִין אִית לְאִסְתַּמְּרָא מִינֵּיהּ, מֵעֵילָּא וּמִתַּתָּא. מַאן דְּיִשְׁתְּזִיב מֵרֵישָׁא, לָא יִשְׁתְּזִיב מִזַּנְבָא. כַּד אָכִיף רֵישָׁא, זָקִיף זַנְבָא, מָחֵי וְקָטִיל.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אם ישך הנחש בלא לחש נוטל נשמה וצריך אדם להשמר שלא יחטא לפני הקב"ה

וְעִם כָּל זֶה, (קהלת י) (קהלת י יא) ׳אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלֹא לָחַשׁ (קהלת י, יא)׳ - כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, נוֹטֵל רְשׁוּת וּמוֹצִיא נְשָׁמָה. מִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִשָּׁמֵר שֶׁלֹּא יֶחֱטָא לִפְנֵי הקב"ה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְחֲשׁוּ לוֹ לְאוֹתוֹ נָחָשׁ שֶׁיִּנְשֹׁךְ וְיַהֲרֹג. (אַשְׁרֵיהֶם אוֹתָם צַדִּיקִים שֶׁיּוֹדְעִים דְּרָכִים קְדוֹשׁוֹת לָלֶכֶת בָּהֶן, שֶׁלֹּא לָלֶכֶת אַחַר אוֹתוֹ נָחָשׁ רע, הַסִּטְרָא אַחֲרָא הַטָּמֵא, וְנִפְרָדִים ממגו וְלֹא מתפתים אַחֲרָיו. אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַבָּא).

בלשון הזוהר

וְעִם כָּל דָּא, ׳אִם יִשּׁוֹךְ הַנָּחָשׁ בְּלֹא לָחַשׁ׳ (קהלת י, יא). כְּמָה דְּתָנֵינָן, נָטִיל רְשׁוּ וְאַפִיק נִשְׁמְתָא. בְּגִין כָּךְ אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבַּר נָשׁ לְאִסְתַּמְּרָא, דְּלָא יְחוּב קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגִין דְּלָא יַלְחִישׁוּ לֵיהּ לְהַהוּא חִוְיָא דְּיִנְשׁוֹךְ וְיִקְטֹל.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

ויצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה

סוד עפר האדם ומזון הנחש הרוכב עליו

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.