ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 57: ההיכל הרביעי חובה - סוד שקילת הזכיות והחובות בראש השנה ואל נכר המפתה בבית המדרש › פיסקה 12 (רסו ע"א)

רוח אריריא אוררי יום נוטלת דבור הקללה ומעוררת נחש עקלתון לויתן לקלל העולם

פקודי · ההיכל הרביעי חובה - סוד שקילת הזכיות והחובות בראש השנה ואל נכר המפתה בבית המדרש · מאמר 57 · פיסקה 12 · דף רסו ע"א

לשון הזוהר

וּמֵהָכָא נָפְקָא חַד רוּחָא מִסְאֲבָא, דְּאִקְרֵי אֲרִירִיָ"א. וְכַמָּה אֶלֶף וְרִבְבָן עִמֵּיהּ, וְכֻלְּהוּ אִקְרוּן ׳אוֹרְרֵי יוֹם׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳יִקְּבוּהוּ אוֹרְרֵי יוֹם׳ (איוב ג, ח). וְהַאי רוּחָא וְכָל אִינּוּן דְּעִמֵּיהּ, כֻּלְּהוּ קַיְימֵי לְנַטְלָא הַהִיא מִלָּה דְּלָיִיט בַּר נָשׁ גַּרְמֵיהּ בְּרוּגְזֵיהּ, וְאִלֵּין מִתְעָרֵי לְהַאי חִוְיָא, דְּאִקְרֵי ׳לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָתוֹן׳ (ישעיהו כז, א), בְּגִין לְאַיְיתָאָה וּלְאַתְעֲרָא לְוָוטִין עַל עָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳יִקְּבוּהוּ אוֹרְרֵי יוֹם וְגוֹ'׳.

תרגום

וּמִכָּאן יוֹצֵאת רוּחַ טֻמְאָה אַחַת שֶׁנִּקְרֵאת אֲרִירִיָּ"א, וְכַמָּה אֶלֶף וּרְבָבוֹת עִמָּהּ, וְכֻלָּם נִקְרָאִים אוֹרְרֵי יוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳יִקְּבֻהוּ אֹרְרֵי יוֹם׳ (איוב ג, ח). וְהָרוּחַ הַזּוֹ וְכָל אֵלֶּה שֶׁעִמָּהּ, כֻּלָּם קַיָּמִים לִטֹּל אוֹתוֹ דִּבּוּר שֶׁקִּלֵּל אָדָם אֶת עַצְמוֹ בְּרָגְזוֹ, וְאֵלּוּ מְעִירִים אֶת הַנָּחָשׁ הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא ׳לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן, כְּדֵי לְהָבִיא וּלְעוֹרֵר קְלָלוֹת עַל הָעוֹלָם׳ (ישעיה כז, א) - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳יִקְּבֻהוּ אֹרְרֵי יוֹם וְגוֹ'׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומהכא נפקא חד רוחא מסאבא, דאקרי ארירי"א. וכמה אלף ורבבן עמיה, וכלהו אקרון ׳אוררי יום׳, כמה דאת אמר ׳יקבוהו אוררי יום׳ (איוב ג, ח). והאי רוחא וכל אינון דעמיה, כלהו קיימי לנטלא ההיא מלה דלייט בר נש גרמיה ברוגזיה, ואלין מתערי להאי חויא, דאקרי ׳לויתן נחש עקלתון׳ (ישעיהו כז, א), בגין לאייתאה ולאתערא לווטין על עלמא, הדא הוא דכתיב ׳יקבוהו אוררי יום וגו'׳.

התרגום: ומכאן יוצאת רוח טמאה אחת שנקראת ארירי"א, וכמה אלף ורבבות עמה, וכלם נקראים אוררי יום, כמו שנאמר ׳יקבהו אררי יום׳ (איוב ג, ח). והרוח הזו וכל אלה שעמה, כלם קימים לטל אותו דבור שקלל אדם את עצמו ברגזו, ואלו מעירים את הנחש הזה שנקרא ׳לויתן נחש עקלתון, כדי להביא ולעורר קללות על העולם׳ (ישעיה כז, א) - זהו שכתוב ׳יקבהו אררי יום וגו'׳.

מן המפרשים

הסולם: ומהכא נפקא חד וכו': ומכאן יוצא רוח אחד טמא, הנקרא ארירי"א, וכמה אלף ורבבות עמו, וכולם נקראים אוררי יום. כמש"א. יקבוהו אוררי יום. ורוח הזה וכל אלו שעמו כולם עומדים לקחת מלה ההיא שהאדם מקלל עצמו מתוך כעסו. והם מעוררים את הנחש…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר