ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 55: ההיכל השני שחת - סוד ממני זרע רותחת וכוס התרעלה וטמאת ברית הקדש › פיסקה 2 (רסג ע"ב)

הפתח הראשון ממנה עסטיריא על שופכי זרע לבטלה ומזני בידיהם מטמאים בעולם ואחריו

פקודי · ההיכל השני שחת - סוד ממני זרע רותחת וכוס התרעלה וטמאת ברית הקדש · מאמר 55 · פיסקה 2 · דף רסג ע"ב

לשון הזוהר

פִּתְחָא קַדְמָאָה. בֵּיהּ קַיְּימָא חַד מְמָנָא, עַסְטִירִיָּ"א שְׁמֵיהּ. וְכַמָּה אֶלֶף וְרִבְּבָן מְמָנָן תְּחוֹתֵיהּ, וְהַאי אִיהוּ קַיְּימָא עַל כָּל אִינּוּן דִּמְחַבְּלֵי אָרְחַיְיהוּ, לְאוֹשָׁדָא זַרְעָא עַל אַרְעָא. אוֹ דְּמַפְקֵי זַרְעָא, דְּלָא כְּאָרְחָא. אוֹ לְכָל אִינּוּן דִּמְזָנוּ בִּידַיְיהוּ. אִלֵּין אִינּוּן דְּלָא חָמָאן אַנְפֵּי שְׁכִינְתָּא כְּלַל. אֶלָּא הַאי מְמָנָא דְּבִסְטַר מִסְאֲבָא דְּקַאמְרָן, נָפִיק בְּהַהוּא זִמְנָא, וְכַמָּה אִינּוּן אֶלֶף וְרִבְּבָן, כֻּלְּהוּ מִתְכַּנְּפֵי עַל הַהוּא בַּר נָשׁ, וּמְסָאֲבֵי לֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא. וּלְבָתַר כַּד נָפַק נִשְׁמָתֵיהּ מִנֵּיה מֵהַאי עָלְמָא, הַאי מְמָנָא וְכָל אִינּוּן דְּעִמֵּיהּ, מְסָאֲבִין לֵיהּ לְנִשְׁמָתֵיהּ, וְאַחֲדִין בָּהּ, (ואסתאבת בהו) וְאָעִילוּ לָהּ לְאִתְּדָּנָא בְּהוּ.

תרגום

הַפֶּתַח הָרִאשׁוֹן, בּוֹ עוֹמֵד מְמֻנֶּה אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ עַסְטִירִיָּ"א. וְכַמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת מְמֻנִּים תַּחְתָּיו, וְזֶהוּ שֶׁעוֹמֵד עַל כָּל אֵלּוּ שֶׁמַּשְׁחִיתִים דַּרְכָּם לִשְׁפֹּךְ זֶרַע עַל הָאָרֶץ, אוֹ שֶׁמּוֹצִיאִים זֶרַע שֶׁלֹּא כַדֶּרֶךְ, אוֹ לְכָל אֵלּוּ שֶׁמְּזַנִּים בִּידֵיהֶם. אֵלּוּ הֵם שֶׁלֹּא רוֹאִים פְּנֵי שְׁכִינָה כְּלָל. אֶלָּא הַמְמֻנֶּה הַזֶּה שֶׁבְּצַד הַטֻּמְאָה שֶׁאָמַרְנוּ, יוֹצֵא בְּאוֹתוֹ זְמַן, וְכַמָּה הֵם אֲלָפִים וּרְבָבוֹת, כֻּלָּם מִתְכַּנְּסִים עַל אוֹתוֹ אָדָם, וּמְטַמְּאִים אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיּוֹצֵאת נִשְׁמָתוֹ מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, הַמְמֻנֶּה הַזֶּה וְכָל אֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ, מְטַמְּאִים אֶת נִשְׁמָתוֹ, וְאוֹחֲזִים בָּהּ, (ונטמאת בָּהֶם) וּמַכְנִיסִים אוֹתָהּ לְהִדּוֹן בָּהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתחא קדמאה. ביה קיימא חד ממנא, עסטירי"א שמיה. וכמה אלף ורבבן ממנן תחותיה, והאי איהו קיימא על כל אינון דמחבלי ארחייהו, לאושדא זרעא על ארעא. או דמפקי זרעא, דלא כארחא. או לכל אינון דמזנו בידייהו. אלין אינון דלא חמאן אנפי שכינתא כלל. אלא האי ממנא דבסטר מסאבא דקאמרן, נפיק בההוא זמנא, וכמה אינון אלף ורבבן, כלהו מתכנפי על ההוא בר נש, ומסאבי ליה בהאי עלמא. ולבתר כד נפק נשמתיה מניה מהאי עלמא, האי ממנא וכל אינון דעמיה, מסאבין ליה לנשמתיה, ואחדין בה, (ואסתאבת בהו) ואעילו לה לאתדנא בהו.

התרגום: הפתח הראשון, בו עומד ממנה אחד ששמו עסטירי"א. וכמה אלפים ורבבות ממנים תחתיו, וזהו שעומד על כל אלו שמשחיתים דרכם לשפך זרע על הארץ, או שמוציאים זרע שלא כדרך, או לכל אלו שמזנים בידיהם. אלו הם שלא רואים פני שכינה כלל. אלא הממנה הזה שבצד הטמאה שאמרנו, יוצא באותו זמן, וכמה הם אלפים ורבבות, כלם מתכנסים על אותו אדם, ומטמאים אותו בעולם הזה. ואחר כך כשיוצאת נשמתו מהעולם הזה, הממנה הזה וכל אלה שעמו, מטמאים את נשמתו, ואוחזים בה, (ונטמאת בהם) ומכניסים אותה להדון בהם.

מן המפרשים

מקדש מלך: על כל אינון דמחבלי אורחייהו נ"ב לנקום נקם על ה' חסדים של יסוד שפגם בהם המוציא שז"ל לאושדא זרעא על ארעא כמו דש מבפנים וזורה מבחוץ: דלאו כאורחא שלא כדרכה אבל אם הוציא זרע בעריות או בבהמה הוא בפתח השני כדלקמן:

הסולם: פתחא קדמאה: פתח הראשון. בו עומד ממונה אחד, שמו עסטירי"א. וכמה אלף ורבבות מלאכי חבלה תחתיו. וזה הוא עומד על כל אלו שמשחיתים דרכם לשפוך זרע על הארץ, או שמוציאים זרע שלא כדרכו, או לכל אלו שמזנים בידיהם. אלו הם שאינם רואים פני…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר