אלה נקראים שכבת זרע רותחת שכל הכעסים הטמאים שורים בזמן חמום התאוה
פקודי · ההיכל השני שחת - סוד ממני זרע רותחת וכוס התרעלה וטמאת ברית הקדש · מאמר 55 · פיסקה 3 · דף רסג ע"ב
לשון הזוהר
וְאִלֵּין אִקְרוּן שִׁכְבַת זֶרַע רוֹתַחַת. דְּכֻלְּהוּ רוּגְזִין מִסְאֲבִין קַיְימִין כֻּלְּהוּ עַל דָּא, בְּגִין דְּכֻלְּהוּ קַיְימִין וְשָׁרָאן עָלֵיהּ דְּבַר נָשׁ, בְּהַהוּא זִמְנָא דְּאַרְתַּח גַּרְמֵיהּ, וְחָמִים לֵיהּ לְתִיאוּבְתָּא דָּא. וּכְדֵין נַטְלִין לֵיהּ לְהַהוּא תִּיאוּבְתָּא. וְהַהוּא זַרְעָא דְּאִתּוֹשָׁד בְּאַרְעָא. וְאִתְתָּקָפוּ בֵּיהּ, וְנַטְלֵי לֵיהּ. וְסַלְקֵי לֵיהּ לְעֵילָּא, וְגָרְמוּ דִּבְרִית דָּא דְּיִשְׁתַּעְבֵּד בִּסְטָר מִסְאֲבָא.
תרגום
וְאֵלֶּה נִקְרָאִים שִׁכְבַת זֶרַע רוֹתַחַת. שֶׁכָּל הַכְּעָסִים הַטְּמֵאִים כֻּלָּם עוֹמְדִים עַל זֶה, מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם עוֹמְדִים וְשׁוֹרִים עַל הָאָדָם בִּזְמַן שֶׁהִרְתִּיחַ אֶת עַצְמוֹ וְחִמֵּם אוֹתוֹ בַּתְּשׁוּקָה הַזּוֹ. וְאָז הֵם נוֹטְלִים אֶת אוֹתָהּ הַתַּאֲוָה וְאֶת אוֹתוֹ הַזֶּרַע שֶׁנִּשְׁפָּךְ בָּאָרֶץ, וּמַחֲזִיקִים בּוֹ וְנוֹטְלִים אוֹתוֹ, וּמַעֲלִים אוֹתוֹ לְמַעְלָה, וְגוֹרְמִים שֶׁהַבְּרִית הַזּוֹ תִּשְׁתַּעְבֵּד לְצַד הַטֻּמְאָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואלין אקרון שכבת זרע רותחת. דכלהו רוגזין מסאבין קיימין כלהו על דא, בגין דכלהו קיימין ושראן עליה דבר נש, בההוא זמנא דארתח גרמיה, וחמים ליה לתיאובתא דא. וכדין נטלין ליה לההוא תיאובתא. וההוא זרעא דאתושד בארעא. ואתתקפו ביה, ונטלי ליה. וסלקי ליה לעילא, וגרמו דברית דא דישתעבד בסטר מסאבא.
התרגום: ואלה נקראים שכבת זרע רותחת. שכל הכעסים הטמאים כלם עומדים על זה, משום שכלם עומדים ושורים על האדם בזמן שהרתיח את עצמו וחמם אותו בתשוקה הזו. ואז הם נוטלים את אותה התאוה ואת אותו הזרע שנשפך בארץ, ומחזיקים בו ונוטלים אותו, ומעלים אותו למעלה, וגורמים שהברית הזו תשתעבד לצד הטמאה.
מן המפרשים
הסולם: ואלין אקרון וכו': ואלו, מלאכי חבלה, נקראים שכבת זרע רותחת, שכל הרגזנים הטמאים עומדים כולם על זה, כי כולם עומדים ושורים על האדם בזמן ההוא שמחמם עצמו, והם מחממים אותו לתשוקה זו, ואז לוקחים תשוקה ההיא, וזרע ההוא שנשפך לארץ,…