בתוך ההיכל נקדה נסתרת רוח לקבל רוח עליונה ומרכיבות מין במינו כמו העץ
פקודי · ההיכל השביעי - קדש הקדשים הפנימי ביותר וסדר תפלת שמונה עשרה בסוד הנשיקות · מאמר 52 · פיסקה 24 · דף רס ע"א
לשון הזוהר
גּוֹ הֵיכָלָא דָּא, קַיְּימָא נְקוּדָה חֲדָא טְמִירְתָא, וְהַאי נְקוּדָה אִיהִי רוּחָא, לָקֳבְלָא רוּחָא אַחֲרָא עִלָּאָה. וְכַד שַׁרְיָא רוּחָא בְּרוּחָא, כְּדֵין עָאל דָּא בְּדָא וְאִיהוּ חַד, וּדְבֵקוּתָא חֲדָא. וְאִתְרְכִיב דָּא בְּדָא לְמֶהֱוֵי חַד, כְּהַאי אִילָנָא דְּאַרְכִּיב דָּא בְּדָא וְאִיהוּ חַד, זִּינָא בְּזִינֵיהּ. וַוי מַאן דְּאַרְכִּיב זִינָא בְּלָא זִינֵיהּ, כְּאִינּוּן בְּנֵי אַהֲרֹן, דְּבָעוּ לְאַרְכָּבָא אִילָנָא בְּאַחֲרָא דְּלָאו אִיהוּ זִינֵיהּ.
תרגום
בְּתוֹךָ הַהֵיכָל הַזֶּה קַיֶּמֶת נְקוּדָה אַחַת נִסְתֶּרֶת, וְהַנְּקֻדָּה הַזּוֹ הִיא רוּחַ לְקַבֵּל רוּחַ אַחֶרֶת עֶלְיוֹנָה. וּכְשֶׁשּׁוֹרָה רוּחַ בְּרוּחַ, אָז נִכְנָסוֹת זוֹ בָּזוֹ וְהֵן אַחַת וּדְבֵקוּת אַחַת. וְנִרְכָּבוֹת זוֹ בָּזוֹ לִהְיוֹת אַחַת, כְּמוֹ הָעֵץ הַזֶּה שֶׁמַּרְכִּיבִים זֶה בָּזֶה וְהֵם אֶחָד, מִין בְּמִינוֹ. אוֹי לְמִי שֶׁמַּרְכִּיב מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, כְּמוֹ אוֹתָם בְּנֵי אַהֲרֹן שֶׁרָצוּ לְהַרְכִּיב עֵץ בְּאַחֵר שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: גו היכלא דא, קיימא נקודה חדא טמירתא, והאי נקודה איהי רוחא, לקבלא רוחא אחרא עלאה. וכד שריא רוחא ברוחא, כדין עאל דא בדא ואיהו חד, ודבקותא חדא. ואתרכיב דא בדא למהוי חד, כהאי אילנא דארכיב דא בדא ואיהו חד, זינא בזיניה. ווי מאן דארכיב זינא בלא זיניה, כאינון בני אהרן, דבעו לארכבא אילנא באחרא דלאו איהו זיניה.
התרגום: בתוך ההיכל הזה קימת נקודה אחת נסתרת, והנקדה הזו היא רוח לקבל רוח אחרת עליונה. וכששורה רוח ברוח, אז נכנסות זו בזו והן אחת ודבקות אחת. ונרכבות זו בזו להיות אחת, כמו העץ הזה שמרכיבים זה בזה והם אחד, מין במינו. אוי למי שמרכיב מין בשאינו מינו, כמו אותם בני אהרן שרצו להרכיב עץ באחר שאינו מינו.
מן המפרשים
מקדש מלך: איהו רוחא לקבלא רוחא פירש מלכות מקבלת זעיר כדי להזדווג עמו. הכי גרסינן עבדא דנפיק מהאי שלימו ההוא איקרי מעשה מרכבה. ור"ל כשמתחברים ז"ון ואת רכיב דא בדא אזי על ידם יוצאת הנשמה של האדם ונק' מעשה מרכבה שר"ל מעשה שיצא מהרכבת ז"ון…
אור החמה: היכלא דא קיימא וגו' אהדר לפרושי בהיכל קדש הקדשים קיימא גו כדרך כל עלול שהוא מוקף מעילתו ואו' נקודה חדא כדרך העלם כל עילה על עילתו עד שמרוב העלם אינו מכניס העליון נקודה חדא להראות על ההעלם הגמור כי כערך ה"ס אל הנאצלים כך הוא…
אור יקר: כדין עאל דא כדא ונכלל תחתון בעליון ולא נשאר ככסא זה לזה אלא שיכלל זה בזה והיינו אומרו דאיהו.