ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 52: ההיכל השביעי - קדש הקדשים הפנימי ביותר וסדר תפלת שמונה עשרה בסוד הנשיקות › פיסקה 12 (רנט ע"א)

מבוע הבאר לא נפרד מהבאר לעולם כאן תקון הכל להמצא הכל פנים בפנים

פקודי · ההיכל השביעי - קדש הקדשים הפנימי ביותר וסדר תפלת שמונה עשרה בסוד הנשיקות · מאמר 52 · פיסקה 12 · דף רנט ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, מַבּוּעָא דְּבֵירָא לָא מִתְפָּרְשָׁא מִבֵּירָא לְעָלְמִין, וְעַל דָּא, הַאי אֲתָר, שִׁכְלוּלָא דְּכֹלָּא, קִיוּמָא דְּכָל גּוּפָא, לְמֶהֱוֵי שְׁלִים בְּכֹלָּא כְּדְקָא יֵאוֹת. הָכָא, הוּא יִחוּדָא וְקִשּׁוּרָא כַּחֲדָא, לְמֶהֱוֵי עֵילָּא וְתַתָּא חַד, בְּקִשּׁוּרָא חֲדָא, דְּלָא מִתְפָּרְשָׁן כָּל שַׁיְיפִין דָּא מִן דָּא, וּלְאִשְׁתַּכְחָא כֹּלָּא אַנְפִּין בְּאַנְפִּין.

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, מַבּוּעַ הַבְּאֵר אֵינוֹ נִפְרָד מֵהַבְּאֵר לְעוֹלָמִים, וְלָכֵן הַמָּקוֹם הַזֶּה הוּא תִּקּוּן שֶׁל הַכֹּל, הַקִּיּוּם שֶׁל כָּל הַגּוּף, לִהְיוֹת שָׁלֵם בַּכֹּל כָּרָאוּי. כָּאן הוּא הַיִּחוּד וְהַקֶּשֶׁר כְּאֶחָד לִהְיוֹת מַעְלָה וּמַטָּה אֶחָד בְּקֶשֶׁר אֶחָד, שֶׁאֵין נִפְרָדִים כָּל הָאֵיבָרִים זֶה מִזֶּה, וּלְהִמָּצֵא הַכֹּל פָּנִים בְּפָנִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, מבועא דבירא לא מתפרשא מבירא לעלמין, ועל דא, האי אתר, שכלולא דכלא, קיומא דכל גופא, למהוי שלים בכלא כדקא יאות. הכא, הוא יחודא וקשורא כחדא, למהוי עילא ותתא חד, בקשורא חדא, דלא מתפרשן כל שייפין דא מן דא, ולאשתכחא כלא אנפין באנפין.

התרגום: בא וראה, מבוע הבאר אינו נפרד מהבאר לעולמים, ולכן המקום הזה הוא תקון של הכל, הקיום של כל הגוף, להיות שלם בכל כראוי. כאן הוא היחוד והקשר כאחד להיות מעלה ומטה אחד בקשר אחד, שאין נפרדים כל האיברים זה מזה, ולהמצא הכל פנים בפנים.

מן המפרשים

מקדש מלך: למהוי שלים מכל סטרין פי' קאי על ארון הברית שהיא מלכות שמקבלת מיסוד זעיר שהוא צדיק עליון בסוד מ"ד. ואח"כ כשעולים בסוד מ"ן מצדיק שבעו"הז נמצא שהוא שלים מכל סטרין. וז"ש והאי ארון הברית נקיט מצדיק אינון נשמתין מתרין סטרין. מבועא…

אור החמה: ת"ח מבועא וגו' בירא מ' מבועא דבירא יסוד לא מתפרשן לעלמין והיינו ע"י סוד נקודה אמצעית זו. וע"ד האי אתר בחינת הנקודה האמצעית אל ההיכל הזה שכלולא דכולא ממטה למעלה לעורר המקור אל הבאר וממעלה למטה להמשיך מקור הברכות אל הבאר שיהיה…

אור יקר: למהוי עילא ותתא שעם היות שהם ידין בידין רגלין ברגלין גופא בגופא פימא בפימא עם כל זה ניכרים אברי הזכר ואברי הנקבה אמנם במציאות היכל זה.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר