לבנת הספיר לא עומדת בקיום עד שיוסף מתתקן ויבן ה' אלהים את הצלע יסוד הבנין
פקודי · ההיכל הששי - היכל הרצון והנשיקות שנוטל יעקב וסוד ארבע היריכות שיצאו מהפרדס · מאמר 51 · פיסקה 92 · דף רנח ע"ב
לשון הזוהר
הַאי לִבְנַ"ת הַסַּפִּי"ר, לָא קָאִים בְּקִיּוּמֵיהּ, עַד דְּהַאי יוֹסֵף הַצַּדִיק. אִתְתָּקַּן. וְכַד אִיהוּ אִתְתָּקַּן, כֹּלָּא מִתְתַּקְנִי דָּא הוּא יְסוֹדָא דְּכֻּלְּהוּ בִּנְיָינָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וַיִּבֶן יהו"ה אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע׳ (בראשית ב, כב), וְלָא כְּתִיב וַיִּיצֶר, וְלָא כְּתִיב וַיִּבְרָא. בְּגִין דְּהַאי קַיְּימָא עַל יְסוֹדָא, וּלְבָתַר דִּיְסוֹדָא אִתְקַּן, כֹּלָּא אִתְבְּנֵי עָלֵיהּ. וּבְגִין דָּא, כֻּלְּהוּ קַיְימִין בְּהַאי, וְהָא אוֹקִימְנָא.
תרגום
לִבְנַ"ת הַסַּפִּי"ר הַזּוֹ לֹא עוֹמֶדֶת בְּקִיּוּם, עַד שֶׁיּוֹסֵף הַצַּדִּיק הַזֶּה מִתְתַּקֵּן. וּכְשֶׁהוּא מִתְתַּקֵּן, אָז כֻּלָּם מִתְתַּקְּנִים. זֶהוּ הַיְסוֹד שֶׁל כָּל הַבִּנְיָן. וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע׳ (בראשית ב, כב) - ׳וְלֹא כָתוּב וַיִּיצֶר, וְלֹא כָתוּב וַיִּבְרָא׳. מִשּׁוּם שֶׁזֶּה עוֹמֵד עַל יְסוֹד, וּלְאַחַר שֶׁהַיְסוֹד נִתְקָן, הַכֹּל נִבְנֶה עָלָיו. וּמִשּׁוּם זֶה הַכֹּל עוֹמֵד בָּזֶה, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: האי לבנ"ת הספי"ר, לא קאים בקיומיה, עד דהאי יוסף הצדיק. אתתקן. וכד איהו אתתקן, כלא מתתקני דא הוא יסודא דכלהו בניינא. ועל דא כתיב, ׳ויבן יהו"ה אלהים את הצלע׳ (בראשית ב, כב), ולא כתיב וייצר, ולא כתיב ויברא. בגין דהאי קיימא על יסודא, ולבתר דיסודא אתקן, כלא אתבני עליה. ובגין דא, כלהו קיימין בהאי, והא אוקימנא.
התרגום: לבנ"ת הספי"ר הזו לא עומדת בקיום, עד שיוסף הצדיק הזה מתתקן. וכשהוא מתתקן, אז כלם מתתקנים. זהו היסוד של כל הבנין. ועל זה כתוב, ׳ויבן ה' אלהים את הצלע׳ (בראשית ב, כב) - ׳ולא כתוב וייצר, ולא כתוב ויברא׳. משום שזה עומד על יסוד, ולאחר שהיסוד נתקן, הכל נבנה עליו. ומשום זה הכל עומד בזה, והרי בארנו.
מן המפרשים
מקדש מלך: כולא ירכין וכו' פי' שנכללים נ"ה דאצילות בנ"ה דבריאה: ה"ג דהא מתמן נפקי ושראן ואתעביד מנייהו מראה ושראן על האי אתר וכו' ור"ל הארה יוצאת מנ"ה דאצילות ושורה על פרקין קדמאין דנ"ה דבריאה ומשם היא המראה ואח"כ שורה בפרקים שניים…
אור יקר: ה׳ אלהים את הצלע, והיינו אתקין לה קשטה וקלעה וכיוצא כדפירשו בגמרא פרק עושין פסין, לאסתכלא אפילו בלא ייחוד כלל אלא כיון שנשא . אדם אשה קדשה ונשאה וישרה בעיניו מיד קיים מצוה וייחד למעלה, ולזה כיון דאסתכלו אנפין כאנפין.
הסולם: האי לבנת הספיר וכו': היכל לבנת הספיר הזה, אינו נמצא בקיומו, עד שיוסף הצדיק הזה, שהוא יסוד דז"א, נתתקן, וכשהוא נתתקן הכל מתתקנים, שזה הוא הסוד של כל הבנין, של המלכות, ועל זה כתוב, ויבן ה' אלקים את הצלע. ולא כתוב. וייצר, ולא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: