כשיוסף הצדיק עמד לתקן הכל נטל הכל ועליונים ותחתונים ברצון אחד וצדיק יסוד עולם
פקודי · ההיכל הששי - היכל הרצון והנשיקות שנוטל יעקב וסוד ארבע היריכות שיצאו מהפרדס · מאמר 51 · פיסקה 91 · דף רנח ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּיוֹסֵף הַצַּדִיק קַיְּימָא לְאַתְקְנָא כֹּלָּא, כְּדֵין אִיהוּ נָטִיל כֹּלָּא. וְכַד אִתְחַבָּר בְּהֵיכָלֵיהּ, כְּדֵין מִתְעָרֵי כֻּלְּהוּ, לְנַטְלָא תִּיאוּבְתָּא וּרְעוּתָא, עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, וְכֹלָּא אִינּוּן בִּרְעוּתָא חֲדָא וּשְׁלִימוּ חַד, לְמֶחְדֵּי (למהוי) עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, רְעוּתָא חֲדָא כְּדְקָא יֵאוֹת. וְכֻלְּהוּ תַּתָּאֵי קַיְימֵי בְּקִיּוּמָא בְּגִינֵיהּ, וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם׳ (משלי י, כה). וְעַל הַאי יְסוֹדָא קָאִים הַאי עָלְמָא.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹסֵף הַצַּדִּיק עָמַד לְתַקֵּן הַכֹּל, אָז הוּא נָטַל הַכֹּל. וּכְשֶׁהִתְחַבֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אָז כֻּלָּם מִתְעוֹרְרִים לִטֹּל תְּשׁוּקָה וְרָצוֹן, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהַכֹּל הֵם בְּרָצוֹן אֶחָד וּשְׁלֵמוּת אַחַת, לְשַׂמֵּחַ (לִהְיוֹת) עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים בְּרָצוֹן אֶחָד כָּרָאוּי. וְכָל הַתַּחְתּוֹנִים עוֹמְדִים בְּקִיּוּם בִּשְׁבִילוֹ, וְלָכֵן כָּתוּב ׳וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם׳ (משלי י, כה). וְעַל הַיְסוֹד הַזֶּה עוֹמֵד הָעוֹלָם הַזֶּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, בשעתא דיוסף הצדיק קיימא לאתקנא כלא, כדין איהו נטיל כלא. וכד אתחבר בהיכליה, כדין מתערי כלהו, לנטלא תיאובתא ורעותא, עלאי ותתאי, וכלא אינון ברעותא חדא ושלימו חד, למחדי (למהוי) עלאי ותתאי, רעותא חדא כדקא יאות. וכלהו תתאי קיימי בקיומא בגיניה, ועל דא כתיב, ׳וצדיק יסוד עולם׳ (משלי י, כה). ועל האי יסודא קאים האי עלמא.
התרגום: בא וראה, בשעה שיוסף הצדיק עמד לתקן הכל, אז הוא נטל הכל. וכשהתחבר בהיכלו, אז כלם מתעוררים לטל תשוקה ורצון, עליונים ותחתונים, והכל הם ברצון אחד ושלמות אחת, לשמח (להיות) עליונים ותחתונים ברצון אחד כראוי. וכל התחתונים עומדים בקיום בשבילו, ולכן כתוב ׳וצדיק יסוד עולם׳ (משלי י, כה). ועל היסוד הזה עומד העולם הזה.
מן המפרשים
מקדש מלך: יוסף הצדיק וכו' פירוש יסוד דאצילות שהוא בחינת יוסף נטיל להיכל לבנת הספיר שהוא יסוד שבבריאה. ולפי שיסוד טמיר לכך אמר היכלא טמיר וגניז: ה"ג איהו נטיל ברשותיה: היכלא שביעאה פי' מלכות שהיא ז' מחסד
אור יקר: הצדיק קיימא לאתקנא כולא כל אברי הנקבה שכולם מתעדנים ממנו כדיו איחו נטיל כולא כל אברי הזכר וכל הספירות כלולות בו. תא חזי נקודת ציון מקום כניסת היסוד האמה אל הנקבה ששם אשד נחלי הברכה והענג מלמעלה.
הסולם: ת"ח בשעתא דיוסף הצדיק וכו': בשעה שיוסף הצדיק שהוא יסוד, עומד לתקן את הכל, אז הוא לוקח הכל, וכשמתחבר בהיכלו, אז מתעוררים כולם לקחת חשק ורצון, העליונים והתחתונים, והכל הם ברצון אחד ושלמות אחד לשמח העליונים והתחתונים ברצון אחד…