ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 51: ההיכל הששי - היכל הרצון והנשיקות שנוטל יעקב וסוד ארבע היריכות שיצאו מהפרדס › פיסקה 88 (רנח ע"א)

כשתסתים הגלות בהמשכת הרגלים תעבר הערלה מהעולם וישכן ישראל בטח בעין יעקב

פקודי · ההיכל הששי - היכל הרצון והנשיקות שנוטל יעקב וסוד ארבע היריכות שיצאו מהפרדס · מאמר 51 · פיסקה 88 · דף רנח ע"א

לשון הזוהר

וּכְדֵין כַּד יִסְתַּיֵים גָּלוּתָא, בִּמְשִׁיכוּ דְּרַגְלִין, כְּדֵין ׳וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיוֹם הַהוּא׳, וְיִתְעֲבָר הַהוּא רוּחָא מְסַאֲבָא עָרְלָה מִן עָלְמָא, וְיִתְהַדְרוּן יִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדַיְיהוּ לְשַׁלְּטָאָה כְּדְקָא יֵאוֹת, בְּגִין דְּהַהוּא עָרְלָה, נָחִית לוֹן לְתַתָּא, עַד הַשְׁתָּא. וּמִכָּאן וּלְהָלְאָה, דְּהַאי עָרְלָה אִתְקְצָץ וְאִתְעֲבָר מִגּוֹ עָלְמָא, כְּדֵין ׳וַיִשְׁכּוֹן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב׳ (דברים לג, כח). בְּהַהוּא ׳עֵין יַעֲקֹב׳, וְלָא אִשְׁתְּכַח מְקַטְרְגָא עָלַיְיהוּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין בְּעָלְמָא דְּאָתֵי.

תרגום

וְאָז, כְּשֶׁתִּסְתַּיֵּם הַגָּלוּת בְּהַמְשָׁכַת הָרַגְלַיִם, אָז - ׳וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַיּוֹם הַהוּא (זכריה יד, ד)׳ - וְתָעֳבַר אוֹתָהּ רוּחַ טֻמְאָה עָרְלָה מִן הָעוֹלָם, וְיַחְזְרוּ יִשְׂרָאֵל לְבַדָּם לִשְׁלֹט כָּרָאוּי, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָהּ עָרְלָה הוֹרִידָה אוֹתָם לְמַטָּה עַד עַכְשָׁו. וּמִכָּאן וָהָלְאָה, שֶׁהָעָרְלָה הַזּוֹ תִּתְקַצֵּץ וְתַעֲבֹר מִתּוֹךְ הָעוֹלָם, אָז - (דברים לג) ׳וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב (דברים לג, כח)׳ - בְּאוֹתָהּ עֵין יַעֲקֹב, וְלֹא יִמָּצֵא מְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכדין כד יסתיים גלותא, במשיכו דרגלין, כדין ׳ועמדו רגליו ביום ההוא׳, ויתעבר ההוא רוחא מסאבא ערלה מן עלמא, ויתהדרון ישראל בלחודייהו לשלטאה כדקא יאות, בגין דההוא ערלה, נחית לון לתתא, עד השתא. ומכאן ולהלאה, דהאי ערלה אתקצץ ואתעבר מגו עלמא, כדין ׳וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב׳ (דברים לג, כח). בההוא ׳עין יעקב׳, ולא אשתכח מקטרגא עלייהו. זכאה חולקיהון דישראל בעלמא דין בעלמא דאתי.

התרגום: ואז, כשתסתים הגלות בהמשכת הרגלים, אז - ׳ועמדו רגליו ביום ההוא (זכריה יד, ד)׳ - ותעבר אותה רוח טמאה ערלה מן העולם, ויחזרו ישראל לבדם לשלט כראוי, משום שאותה ערלה הורידה אותם למטה עד עכשו. ומכאן והלאה, שהערלה הזו תתקצץ ותעבר מתוך העולם, אז - (דברים לג) ׳וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב (דברים לג, כח)׳ - באותה עין יעקב, ולא ימצא מקטרג עליהם. אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא.

מן המפרשים

אור יקר: עד השתא ומכאן ולמלאה ערלה אתקצץ ואתעכר מגו עלמא ונמצא כל העולם כולו יונק מן הקדש ולפי התקרבם אל הקדושה כך יהיה שליטתם, וישראל הם עומדים על נקודת המרכז אל ההשפעה העליונה דהיינו בההוא עין יעקב שהוא פתח נקודת היכל לבנת הספיר…

שער מאמרי רשב"י: שם בדרנ"ח ע"א וז"ל כד יסתיים גלות' במשיכו דרגלין כדין ועמדו רגליו ביום ההוא כו' הנה עיקר ענין ביאור הדבר הזה ביארתיו לעיל במאמר ת"ח נשמתא כו' בדרנ"ד ע"ב בענין ביאור מהות מיין נוקבין מה ענינים וע"ש באורך ונזכירהו כאן בתכלית…

זוהר הרקיע: (דף רנ"ח ע"א) כד יסתיים גלות במשיכו דרגלין כדין ( זכריה יד-ד ) ועמדו רגליו ביום ההוא וגו'. הנה כבר ידעת כי כוונת הגלות הוא להוציא בירורי הקדושה שבלע אדם בליעל כנזכר בשער הגילגולים בפ' א' וב' והנה בכל מקום שגלו ישראל גלתה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: