סנהדרין פתחו בזכות מהקטן להכליל זכות בדין ויצחק ורבקה כאחד דין וזכות שלמות אחת
פקודי · ההיכל הששי - היכל הרצון והנשיקות שנוטל יעקב וסוד ארבע היריכות שיצאו מהפרדס · מאמר 51 · פיסקה 73 · דף רנז ע"ב
לשון הזוהר
וְתָּא חֲזֵי, כַּד קַיְימֵי סַנְהֶדְרִין לְתַתָא, לְמֵידָן דִּינֵי נְפָשׁוֹת, אִצְטְרִיכוּ לְמִפְתַח בִּזְכוּתָא. בְּגִין לְאַכְלְלָא זְכוּתָא בְּדִינָא. וְתוּ, דְּהָא אִקְרוּן מִבֵּי (רנ"א.) זְכוּתָא. וְעַל דָּא, אִשְׁתַּדְּלוּתָא דִּילְהוֹן, לְמִפְתַּח בִּזְכוּתָא, וְשָׁרָאן בִּזְכוּתָא מִזְּעֵירָא, וּלְבָתַר אִשְׁתְּלִים דִּינָא מֵעִלָּאָה. לְמֶהֱוֵי זְכוּתָא כָּלִיל בְּדִינָא. דָּא לְעֵילָּא, וְדָא לְתַתָא. דִּינָא בִּזְכוּתָא, שְׁלִימוּ דְּדִינָא. דָּא בְּלָא דָּא, לָאו אִיהוּ שְׁלִימוּ. וּבְגִין כַּךְ, יִצְחָק וְרִבְקָה כַּחֲדָא אִינּוּן, דָּא דִּינָא, וְדָא זְכוּתָא, לְמֶהֱוֵי שְׁלִימוּ כַּחֲדָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהַב לוֹן אוֹרַיְיתָא שְׁלֵימָתָא, לְמֵיהַךְ בְּאֹרַח קְשׁוֹט, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא.
תרגום
וּבֹא רְאֵה, כְּשֶׁעָמְדוּ סַנְהֶדְרִין לְמַטָּה לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת, הִצְטָרְכוּ לִפְתֹּחַ בִּזְכוּת כְּדֵי לְהַכְלִיל זְכוּת בְּדִין. וְעוֹד, שֶׁהֲרֵי נִקְרְאוּ מִבֵּית הַזְּכוּת. וְעַל כֵּן הִשְׁתַּדְּלוּתָם לִפְתֹּחַ בִּזְכוּת, וּמַתְחִילִים בַּזְּכוּת מִן הַקָּטָן, וְאַחַר כָּךְ נִשְׁלָם הַדִּין מִן הָעֶלְיוֹן, לִהְיוֹת זְכוּת כְּלוּלָה בַּדִּין. זֶה לְמַעְלָה וְזֶה לְמַטָּה. דִּין בִּזְכוּת - שְׁלֵמוּת הַדִּין. זֶה לְלֹא זֶה אֵינוֹ שְׁלֵמוּת. וּמִשּׁוּם זֶה יִצְחָק וְרִבְקָה הֵם כְּאֶחָד, זֶה דִין וְזוֹ זְכוּת, לִהְיוֹת שְׁלֵמוּת כְּאֶחָד. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שהקב"ה נָתַן לָהֶם תּוֹרָה שְׁלֵמָה לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותא חזי, כד קיימי סנהדרין לתתא, למידן דיני נפשות, אצטריכו למפתח בזכותא. בגין לאכללא זכותא בדינא. ותו, דהא אקרון מבי (רנ"א.) זכותא. ועל דא, אשתדלותא דילהון, למפתח בזכותא, ושראן בזכותא מזעירא, ולבתר אשתלים דינא מעלאה. למהוי זכותא כליל בדינא. דא לעילא, ודא לתתא. דינא בזכותא, שלימו דדינא. דא בלא דא, לאו איהו שלימו. ובגין כך, יצחק ורבקה כחדא אינון, דא דינא, ודא זכותא, למהוי שלימו כחדא. זכאה חולקיהון דישראל, דקודשא בריך הוא יהב לון אורייתא שלימתא, למיהך בארח קשוט, כגוונא דלעילא.
התרגום: ובא ראה, כשעמדו סנהדרין למטה לדון דיני נפשות, הצטרכו לפתח בזכות כדי להכליל זכות בדין. ועוד, שהרי נקראו מבית הזכות. ועל כן השתדלותם לפתח בזכות, ומתחילים בזכות מן הקטן, ואחר כך נשלם הדין מן העליון, להיות זכות כלולה בדין. זה למעלה וזה למטה. דין בזכות - שלמות הדין. זה ללא זה אינו שלמות. ומשום זה יצחק ורבקה הם כאחד, זה דין וזו זכות, להיות שלמות כאחד. אשרי חלקם של ישראל שהקב"ה נתן להם תורה שלמה ללכת בדרך אמת, כמו שלמעלה.
מן המפרשים
מקדש מלך: דא לעילא פי' גבורה שהיא דינא ודא לתתא פי' מ' הנק' זכותא. ה"ג ובג"כ יצחק ורבקה כחדא אינון . ור"ל יצחק הוא גבורה ורבקה היא מ' הנק' זכותא:
אור החמה: ושראן בזכותא מזעירא לענין דיני נפשות והטעם שזכות הוא למטה בהיכל זכות ודינא הוא למעלה בגבורה למהוי זכותא שהוא היכל זכות כליל בדינא שהוא הגבורה. יצחק דינא גבורה רבקה זכותא דינים רפים וזה ע"י הייחוד נכלל הדין בימין כנזכר לעיל.…
אור יקר: ועל דא אשתדלותא דילחון למפתח כזכותא והיו עושים עגין זה באזהרה יותר משאר דיינים ושראן כזכותא מזעירא לענין דיני נפשות והטעם שזכות הוא למטה בהיכל זכות ודינא הוא למעלה בגבורה, למחוי זכותא שהוא היכל זכות בנקבה כליל בדינא שבזכר שהוא…