לישראל דין בזכות ולשאר עמים אין ולכן אסור לסדר דינינו בערכאות עובדי עבודה זרה
פקודי · ההיכל הששי - היכל הרצון והנשיקות שנוטל יעקב וסוד ארבע היריכות שיצאו מהפרדס · מאמר 51 · פיסקה 72 · דף רנז ע"א
לשון הזוהר
וְדָא אִיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִית לוֹן דִּינָא בִּזְכוּתָא. אֲבָל שְׁאַר עַמִּין, לָא אִית לוֹן דִּינָא בִּזְכוּתָא, וְעַל דָּא אָסִיר לָן, לְסַדְּרָא דִּינִין דִּילָן בְּעַרְכָּאֵי דְּעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, דְּהָא לֵית לוֹן חוּלָקָא בִּסְטָר מְהֵימְנוּתָא דִּילָן. דִּכְתִיב, ׳לָא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם׳ (תהילים קמז, כ). וּמִסִּטְרָא דְּיִשְׂרָאֵל כָּל מַאן דְּדָאִין דִּינָא, וְלָא אַכְלִיל בֵּיהּ זְכוּת, דָּא אִיהוּ חָטֵי, דְּקָא גָּרַע רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְאַסְטֵי גַּרְמֵיהּ לְהַהוּא סִטְרָא, דְּאִית בֵּיהּ דִּינָא בְּלָא זְכוּת.
תרגום
וְזְהִוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דִּין בִּזְכוּת. אֲבָל לִשְׁאָר הָעַמִּים אֵין לָהֶם דִּין בִּזְכוּת, וְעַל כֵּן אָסוּר לָנוּ לְסַדֵּר דִּינִים שֶׁלָּנוּ בְּעֶרְכָּאוֹת שֶׁל עַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהֲרֵי אֵין לָהֶם חֵלֶק בְּצַד הַמְּהֵימְנוּתָא שֶׁלָּנוּ, שֶׁכָּתוּב (תהלים קמז) ׳לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם (תהלים קמז, כ)׳ - וּמִצַּד שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כָּל מִי שֶׁדָּן דִּין וְלֹא הִכְלִיל בּוֹ זְכוּת - זֶהוּ חוֹטֵא, שֶׁגּוֹרֵעַ סוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא, וּמַסְטֶה עַצְמוֹ לְאוֹתוֹ צַד שֶׁאֵין בּוֹ דִּין בְּלִי זְכוּת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ודא איהו דישראל, דאית לון דינא בזכותא. אבל שאר עמין, לא אית לון דינא בזכותא, ועל דא אסיר לן, לסדרא דינין דילן בערכאי דעמין עובדי עבודה זרה, דהא לית לון חולקא בסטר מהימנותא דילן. דכתיב, ׳לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום׳ (תהילים קמז, כ). ומסטרא דישראל כל מאן דדאין דינא, ולא אכליל ביה זכות, דא איהו חטי, דקא גרע רזא דמהימנותא, ואסטי גרמיה לההוא סטרא, דאית ביה דינא בלא זכות.
התרגום: וזהו שישראל, שיש להם דין בזכות. אבל לשאר העמים אין להם דין בזכות, ועל כן אסור לנו לסדר דינים שלנו בערכאות של עמים עובדי עבודה זרה, שהרי אין להם חלק בצד המהימנותא שלנו, שכתוב (תהלים קמז) ׳לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום (תהלים קמז, כ)׳ - ומצד של ישראל, כל מי שדן דין ולא הכליל בו זכות - זהו חוטא, שגורע סוד המהימנותא, ומסטה עצמו לאותו צד שאין בו דין בלי זכות.
מן המפרשים
אור החמה: אסיר לן לסדרא וגו' אפי' שיהיה דינם כדיננו או אפי' מחלו זה לזה ונטלו קנין מוטב להיותם לפני רועי בקר ישראל ולא לפני ערכאות הגוים מפני שגורמין מיד פירוד למעלה. ותו דהא איקרון וגו' הענין מלבד שהם חייבין בזה לייחד כשאר כל אדם נוסף…
אור יקר: לון דינא בזכותא מפני שבל מעשיהם ומחשבותיהם לייחד המדות שהיא כלל אמונתם של ישראל אבל שאר עמים כל מעשיהם לחצרנים ראין לחצרנים יניקה וכח ומה גם לדין אם יהיה זכרת למעלה, לכך לא אית לרן דיכא כזכרתא שהם משתחוים להבל ולריק ומתפללים…
הסולם: ודא איהו דישראל וכו': וזה הוא בישראל, שיש להם דין בזכות. אבל שאר העמים אין להם דין של זכות. וע"כ אסור לנו לערוך הדינים שלנו בערכאות של עמים, כי אין להם חלק בצד האמונה שלנו, שכתוב, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום. ומצד…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: