ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 51: ההיכל הששי - היכל הרצון והנשיקות שנוטל יעקב וסוד ארבע היריכות שיצאו מהפרדס › פיסקה 67 (רנז ע"א)

ביצחק מתעוררים שבעים ושנים אורות שמהם נגזרים כל הדינים בגזרת מלאכים עירין עיר ה' צבאות

פקודי · ההיכל הששי - היכל הרצון והנשיקות שנוטל יעקב וסוד ארבע היריכות שיצאו מהפרדס · מאמר 51 · פיסקה 67 · דף רנז ע"א

לשון הזוהר

בְּהַאי הֵיכָלָא, אַתְעַר יִצְחָק, וְכֻלְּהוּ שִׁבְעִין וּתְרֵין נְהוֹרִין דִּכְלִילָן בֵּיהּ, דְּמִנַּיְיהוּ אִתְגְּזָרוּ כָּל דִּינִין (ס"א דעלמא דלתתא) דִּלְתַתָא דְּעָלְמָא, דִּכְתִּיב, ׳בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָּמָא׳ (דניאל ד, יד). וַאֲמַאי אִקְרוּן עִירִין. אֶלָּא בְּגִין דְּכֻלְּהוּ קַיְימִין בְּהַאי עִיר. ׳עִיר יהו"ה צְבָאוֹת׳ (תהילים מח, ט). ׳עִיר אֱלהֵינוּ׳. כָּל אִינּוּן הֵיכָלִין לְעֵילָּא, כָּל חַד וְחַד אִקְרֵי עִיר, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳עִיר וְקַדִּישׁ׳ (דניאל ד, י). וְאִלֵּין אִינּוּן עִירִין, דְּקַיְימִין לְגוֹ בְּגוֹ דְּהֵיכָלָא, דְּקַיְימִן בְּעִיר, בְּגִין כָּךְ אִקְרוּן עִירִי"ן.

תרגום

בַּהֵיכָל הַזֶּה מִתְעוֹרֵר יִצְחָק, וְכָל שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם הָאוֹרוֹת שֶׁכְּלוּלִים בּוֹ שֶׁמֵּהֶם נִגְזָרִים כָּל הַדִּינִים (שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁלְּמַטָּה) שֶׁל מַטָּה שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב ׳בִּגְזֵרַת מַלְאָכִים הַדָּבָר׳ (דניאל ד). וְלָמָּה נִקְרְאוּ עִירִין? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם עוֹמְדִים בָּעִיר הַזּוֹ, ׳עִיר ה' צְבָאוֹת׳ (תהלים מח, ט). ׳עִיר אֱלֹהֵינוּ׳. כָּל אוֹתָם הַהֵיכָלוֹת לְמַעְלָה, כָּל אֶחָד וְאֶחָד נִקְרָא עִיר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (׳דניאלד) מַלְאָךְ וְקָדוֹשׁ׳. וְאֵלּוּ הֵם עִירִין שֶׁעוֹמְדִים לִפְנַי וְלִפְנִים שֶׁל הַהֵיכָל, שֶׁעוֹמְדִים בְּעִיר. מִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָאִים עִירִי"ן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בהאי היכלא, אתער יצחק, וכלהו שבעין ותרין נהורין דכלילן ביה, דמנייהו אתגזרו כל דינין (ס"א דעלמא דלתתא) דלתתא דעלמא, דכתיב, ׳בגזרת עירין פתגמא׳ (דניאל ד, יד). ואמאי אקרון עירין. אלא בגין דכלהו קיימין בהאי עיר. ׳עיר יהו"ה צבאות׳ (תהילים מח, ט). ׳עיר אלהינו׳. כל אינון היכלין לעילא, כל חד וחד אקרי עיר, כמה דאת אמר ׳עיר וקדיש׳ (דניאל ד, י). ואלין אינון עירין, דקיימין לגו בגו דהיכלא, דקיימן בעיר, בגין כך אקרון עירי"ן.

התרגום: בהיכל הזה מתעורר יצחק, וכל שבעים ושנים האורות שכלולים בו שמהם נגזרים כל הדינים (של העולם שלמטה) של מטה של העולם, שכתוב ׳בגזרת מלאכים הדבר׳ (דניאל ד). ולמה נקראו עירין? אלא משום שכלם עומדים בעיר הזו, ׳עיר ה' צבאות׳ (תהלים מח, ט). ׳עיר אלהינו׳. כל אותם ההיכלות למעלה, כל אחד ואחד נקרא עיר, כמו שנאמר (׳דניאלד) מלאך וקדוש׳. ואלו הם עירין שעומדים לפני ולפנים של ההיכל, שעומדים בעיר. משום כך נקראים עירי"ן.

מן המפרשים

מקדש מלך: בהאי היכלא פי' היכל זכות דבריאה וה"ג כל דינין דעלמא דלתתא דכולהו קיימין בהאי עיר פי' שיונקים מן המ' הנק' עיר. ה"ג כל אינון היכלין כל חד וחד איקרי עיר ור"ל שכל ההיכלות בעצמם דבריאה שהם גופא הספירות שנקרא היכל נקרא עיר וכן אלו…

אור החמה: בהאי היכלא אתער יצחק וגו' הענין לומ' שברכת הגבורה למטה פועלת בדין אמנם למעלה מתוך דקותה אינה דין. וז"ש בהאי היכלא אתער יצחק כשיורד אל ההיכל הזה אז מתעורר יצחק וכולהו: נהורין שהם ראשי הב"ד שבהיכל זכות כנזכר לעיל כלילן ביה…

שער מאמרי רשב"י: שם בדרנ"ז ע"א וז"ל דכתיב בגזרת עירין פתגמא ואמאי איקרון עירין כו' הנה כפי הפשט (ע"ד) כבר נתבאר בסוף אדרת האזינו בדרצ"ה ע"ב וז"ל מאי עיר בספרא דאגדתא ויהי עריך פירוש נשון אויב. וע"ד הסוד הוא כי כל הקטרוג של האדם הוא מחמת בעלי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר