ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 51: ההיכל הששי - היכל הרצון והנשיקות שנוטל יעקב וסוד ארבע היריכות שיצאו מהפרדס › פיסקה 63 (רנז ע"א)

כשנברא העולם לא עמד עד שהתגלה היכל אברהם ואמר לעולם די אל שדי

פקודי · ההיכל הששי - היכל הרצון והנשיקות שנוטל יעקב וסוד ארבע היריכות שיצאו מהפרדס · מאמר 51 · פיסקה 63 · דף רנז ע"א

לשון הזוהר

מִכָּאן שָׁרֵי אַבְרָהָם, דְּאִיהוּ יְמִינָא, דְּאִקְרֵי אַהֲבָה (רבה דקאמרן. ואיהו נטיל היכלא דאקרי אהב"ה). כְּדֵין, ׳שָׁדַיִם נָכוֹנוּ׳ (יחזקאל טז, ז), וְאִתְמַלְּיָין מִכָל טוּב, לְסַפָּקָא וּלְאַתְזְנָא כֹּלָּא מֵהָכָא. וְכַד אִלֵּין (פקודי רנ"ג ע"א) ׳שָׁדַיִם נָכוֹנוּ׳ וְאִתְמַלְּיָין מִגוֹ רְחִימוּ עִלָּאָה, כְּדֵין אִקְרֵי הֵיכָלָא דָּא אֵל שַׁדַּ"י כִּדְקַאמְרָן. וּבְהַאי אִסְתַּפָּק כָּל עָלְמָא כַּד אִתְבְּרֵי. דְּהָא כַּד אִתְבְּרֵי עָלְמָא, לָא יָכִיל לְמֵיקָם בְּקִיּוּמָא, וְלָא הֲוָה קָאִים, עַד דְּאִתְגְּלֵי הֵיכָלָא דָּא דְּנָטִיל אַבְרָהָם, וְכַד אִתְגְּלֵי אַבְרָהָם בְּהַאי הֵיכָלָא, (נ"א כדי לעלמא דיהא ספוקא וכו') כְּדֵין אָמַר לְעָלְמָא דַּי, הָא סִפּוּקָא לְאַתְזְנָא מִנֵּיהּ עָלְמָא וּלְאִתְקַיְּימָא. וּבְגִין כָּךְ, אֵל שַׁדַּי אִקְרֵי, אֵ"ל שַׁדַּ"י לְכֹלָּא בֵּיהּ. (נ"א ולאתזנה מניה תא חזי היכלא דא זמין וכו').

תרגום

שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, לֹא יָכֹל לַעֲמֹד בְּקִיּוּם, וְלֹא הָיָה עוֹמֵד עַד שֶׁהִתְגַּלָּה הַהֵיכָל הַזֶּה שֶׁנָּטַל אַבְרָהָם. וּכְשֶׁנִּתְגַּלָּה אַבְרָהָם בַּהֵיכָל הַזֶּה (כְּדֵי שלעולם יִהְיֶה סִפּוּק) אָז אָמַר לָעוֹלָם דַּי, הֲרֵי סִפּוּק לְהָזִין מִמֶּנּוּ הָעוֹלָם וּלְהִתְקַיֵּם. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא אֵל שַׁדַּי, אֵל שַׁדַּ"י לַכֹּל בּוֹ. (וּלְהִזּוֹן ממגו. בא וּרְאֵה, הֵיכָל זֶה עָתִיד וכו').

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מכאן שרי אברהם, דאיהו ימינא, דאקרי אהבה (רבה דקאמרן. ואיהו נטיל היכלא דאקרי אהב"ה). כדין, ׳שדים נכונו׳ (יחזקאל טז, ז), ואתמליין מכל טוב, לספקא ולאתזנא כלא מהכא. וכד אלין (פקודי רנ"ג ע"א) ׳שדים נכונו׳ ואתמליין מגו רחימו עלאה, כדין אקרי היכלא דא אל שד"י כדקאמרן. ובהאי אסתפק כל עלמא כד אתברי. דהא כד אתברי עלמא, לא יכיל למיקם בקיומא, ולא הוה קאים, עד דאתגלי היכלא דא דנטיל אברהם, וכד אתגלי אברהם בהאי היכלא, (נ"א כדי לעלמא דיהא ספוקא וכו') כדין אמר לעלמא די, הא ספוקא לאתזנא מניה עלמא ולאתקיימא. ובגין כך, אל שדי אקרי, א"ל שד"י לכלא ביה. (נ"א ולאתזנה מניה תא חזי היכלא דא זמין וכו').

התרגום: שהרי כשנברא העולם, לא יכל לעמד בקיום, ולא היה עומד עד שהתגלה ההיכל הזה שנטל אברהם. וכשנתגלה אברהם בהיכל הזה (כדי שלעולם יהיה ספוק) אז אמר לעולם די, הרי ספוק להזין ממנו העולם ולהתקים. ומשום כך נקרא אל שדי, אל שד"י לכל בו. (ולהזון ממגו. בא וראה, היכל זה עתיד וכו').

מן המפרשים

אור החמה: ובהאי אסתפק כל עלמא כד אתברי שלא היה זכות לעולם להתקיים אם לא על צד החסד אל שדי המספיק בחסדיו לעולם דהא כד אתבריא עלמא לא יכיל למיקם בקיומא מפני שלא היה תורה וזכות נעשה בו כלל כי לא נצטוו על מעשה המצוה וכ"ש שלא היו עושים רק רע…

אור יקר: אתמליין מגו רחימו עילאח. דהיינו א״ל שד״י, ולמטה מתהפכין א״ל בזכות הנשרש שם, שדי בחלק אהבה שבהיכל עצמו, וכהאי אפתפק.

הסולם: מכאן שרי אברהם וכו': מכאן מתחיל אברהם שהוא ימין, דהיינו חסד דז"א, שנקרא אהבה רבה כמו שאמרנו, והוא לקח ההיכל שנקרא אהבה, (ב"ב אות קל"ג) . דהיינו היכל החמישי. אז שדים נכונו, דהיינו השם שדי. ונתמלאו מכל טוב לכלכל ולזון הכל מכאן.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר