והוא ילונו בעמלו - הקב"ה ילונו לעולם הבא ומי שחס על העני מלוה את הקב"ה
פקודי · ההיכל הששי - היכל הרצון והנשיקות שנוטל יעקב וסוד ארבע היריכות שיצאו מהפרדס · מאמר 51 · פיסקה 26 · דף רנה ע"א
לשון הזוהר
׳וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַּעֲמָלוֹ׳. מַאן. דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הוּא יִלְוֶנּוּ, וְיֵהַךְ עִמֵּיהּ לְאַעֲלָא לֵיהּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי. דָּבָר אַחֵר ׳וְהוּא יִלְוֶנּוּ׳, מַאן הוּא. הַהוּא בַּר נָשׁ דְּאָכִיל וְשָׁתֵי וְחַדֵי, כָּל מַאי דְּאַפִיק לְמֵיכַל וּלְמִשְׁתֵּי, הוּא יִלְוֶנּוּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַלְוָאָה, וְאִיהוּ יָהִיב לֵיהּ כִּפְלֵי כִּפְלַיִם, מִכָּל מַה דְּאַפִיק בְּהַאי. בִּתְרֵין אִלֵּין, אוֹזִיף בַּר נָשׁ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּד חַיִּיס לֵיהּ לְמִסְכְּנָא. וְכַד אַפִיק בְּשַׁבָּתֵי וְזִמְנֵי. דְּהָא כֹּלָּא אוֹזִיף לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳מַלְוֶה יהו"ה חוֹנֵן דָּל וּגְמוּלּוֹ יְשַׁלֶּם לוֹ׳ (משלי יט, יז).
תרגום
׳וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ׳, מִי? זֶה הקב"ה, הוּא יַלְוֶנּוּ וְיֵלֵךְ עִמּוֹ לְהַכְנִיסוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. דָּבָר אַחֵר ׳וְהוּא יַלְוֶנּוּ׳ - מִי הוּא? אוֹתוֹ הָאָדָם שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְשָׂמֵחַ - כָּל מַה שֶּׁמּוֹצִיא ׳לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת׳, הוּא יַלְוֶנּוּ לַקָּדוֹשׁ - בָּרוּךְ-הוּא בְּהַלְוָאָה, וְהוּא יִתֵּן לוֹ כִּפְלֵי כִפְלַיִם מִכָּל מַה שֶּׁהוֹצִיא בָּזֶה. בִּשְׁנֵי אֵלֶּה מַלְוֶה אָדָם להקב"ה כְּשֶׁחָס עַל הֶעָנִי, וּכְשֶׁמּוֹצִיא בְּשַׁבָּתוֹת וּזְמַנִּים, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל הִלְוָה להקב"ה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מַלְוֵה ה' חוֹנֵן דָּל וּגְמֻלוֹ יְשַׁלֶּם לוֹ׳ (משלי יט, יז).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳והוא ילונו בעמלו׳. מאן. דא קודשא בריך הוא, הוא ילונו, ויהך עמיה לאעלא ליה לעלמא דאתי. דבר אחר ׳והוא ילונו׳, מאן הוא. ההוא בר נש דאכיל ושתי וחדי, כל מאי דאפיק למיכל ולמשתי, הוא ילונו לקודשא בריך הוא בהלואה, ואיהו יהיב ליה כפלי כפלים, מכל מה דאפיק בהאי. בתרין אלין, אוזיף בר נש לקודשא בריך הוא, כד חייס ליה למסכנא. וכד אפיק בשבתי וזמני. דהא כלא אוזיף לקודשא בריך הוא, כמה דאת אמר ׳מלוה יהו"ה חונן דל וגמולו ישלם לו׳ (משלי יט, יז).
התרגום: ׳והוא ילונו בעמלו׳, מי? זה הקב"ה, הוא ילונו וילך עמו להכניסו לעולם הבא. דבר אחר ׳והוא ילונו׳ - מי הוא? אותו האדם שאוכל ושותה ושמח - כל מה שמוציא ׳לאכל ולשתות׳, הוא ילונו לקדוש - ברוך-הוא בהלואה, והוא יתן לו כפלי כפלים מכל מה שהוציא בזה. בשני אלה מלוה אדם להקב"ה כשחס על העני, וכשמוציא בשבתות וזמנים, שהרי הכל הלוה להקב"ה, כמו שנאמר ׳מלוה ה' חונן דל וגמלו ישלם לו׳ (משלי יט, יז).
מן המפרשים
אור יקר: לאעלא ליה לעלמא דאתי׳ דהיינו גן עדן עליון מקום מנוחת הנשמה. עריאל הנה אלו השנים כולם בשם ע״ר שהיא השגחה שאינה נסתמת ולכך ע״ר ולא ישן, בעל הדרום חתום בשם י״ה ערי״ה דהיינו מחכמה ובעל הצפון חתום בשם א״ל דהיינו חלק החסד שבגבורה…
הסולם: והוא ילונו בעמלו: שואל, מי ילונו. ומשיב, זה הקב"ה, הוא ילונו וילך עמו להכניסו לעולם הבא. פירוש אחר על והוא ילונו מי הוא. היינו אדם ההוא שאכל ושתה ושמח, כל מה שהוציא הוצאות, לאכול ולשתות, הוא, האדם ילונו, בהלואה להקב"ה, והקב"ה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: