ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 51: ההיכל הששי - היכל הרצון והנשיקות שנוטל יעקב וסוד ארבע היריכות שיצאו מהפרדס › פיסקה 27 (רנה ע"א)

זו שמחה וזה עצב זה גן עדן וזה גיהנם וגופם בעצב והנשמה בשמחה בהרוגי מלכות

פקודי · ההיכל הששי - היכל הרצון והנשיקות שנוטל יעקב וסוד ארבע היריכות שיצאו מהפרדס · מאמר 51 · פיסקה 27 · דף רנה ע"א

לשון הזוהר

וּבְגִין כָּךְ, דָּא שִׂמְחָה, וְדָא עֲצִיבוּ. דָּא חַיִּים וְדָא מָוֶת. דָּא טוֹב, וְדָא רָע, דָּא גַּן עֵדֶן, וְדָא גֵּיהִנָּם. וְכֹלָּא, דָּא בְּהִפּוּכָא דְּדָא, וְעַל דָּא גּוּפָא דִּלְהוֹן הֲוָה בַּעֲצִיבוּ, וְנִשְׁמְתָא בְּחֶדְוָה. וְכַד הֲווֹ אִלֵּין עֲשָׂרָה דְּאִקְרוּן הֲרוּגֵי מַלְכוּת, הֲרוּגִים הֲווֹ מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וְאַשְׁלִימוּ אֲתָר אַחֲרָא דִּקְדוּשָּׁה. וּבְגִין כָּךְ, כֹּלָּא גַּלֵּי קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִתְעָבִיד כְּדְקָא יֵאוֹת. בְּהֵיכָלָא דָּא קַיְימִין אִינּוּן תְּרֵיסָר. אַרְבַּע אִלֵּין לְעֵילָּא, וּתְמַנְיָא עִמְּהוֹן. בְּגִין דְּכָל חַד, נָטִיל עִמֵּיהּ תְּרִין, כְּמָה דְּאִיהוּ סִדוּרָא (דתרין) דִּדְגָלִים וְכֵן בְּסִדוּרָא דִּלְתַתָּא, עַד סוֹף דְּכָל דַּרְגִין.

תרגום

וּמִשּׁוּם כָּךְ, זוֹ שִׂמְחָה וְזֶה עֶצֶב. זֶה חַיִּים וְזֶה מָוֶת. זֶה טוֹב וְזֶה רַע. זֶה גַּן עֵדֶן וְזֶה גֵיהִנֹּם. וְהַכֹּל זֶה הֶפֶךְ שֶׁל זֶה. וְלָכֵן גּוּפָם הָיָה בְּעֶצֶב, וְהַנְּשָׁמָה בְּשִׂמְחָה. וּכְשֶׁהָיוּ עֲשָׂרָה הָאֵלּוּ, שֶׁנִּקְרָאִים הֲרוּגֵי מַלְכוּת, הֲרוּגִים הָיוּ מִצַּד אַחֵר, וְהִשְׁלִימוּ מָקוֹם אַחֵר שֶׁל קְדֻשָּׁה. וּמִשּׁוּם כָּךְ הַכֹּל גָּלוּי לִפְנֵי הקב"ה וְנַעֲשֶׂה כָּרָאוּי. בַּהֵיכָל הַזֶּה עוֹמְדִים אוֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר. אַרְבָּעָה אֵלּוּ לְמַעְלָה, וּשְׁמוֹנָה עִמָּהֶם, מִשּׁוּם שֶׁכָּל אֶחָד נוֹטֵל עִמּוֹ שְׁנַיִם, כְּמוֹ שֶׁסִּדּוּר (שֶׁל שְׁנֵי) הַדְּגָלִים וְכֵן בַּסִּדּוּר שֶׁלְּמַטָּה, עַד סוֹף כָּל הַדְּרָגוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובגין כך, דא שמחה, ודא עציבו. דא חיים ודא מות. דא טוב, ודא רע, דא גן עדן, ודא גיהנם. וכלא, דא בהפוכא דדא, ועל דא גופא דלהון הוה בעציבו, ונשמתא בחדוה. וכד הוו אלין עשרה דאקרון הרוגי מלכות, הרוגים הוו מסטרא אחרא, ואשלימו אתר אחרא דקדושה. ובגין כך, כלא גלי קמי קודשא בריך הוא, ואתעביד כדקא יאות. בהיכלא דא קיימין אינון תריסר. ארבע אלין לעילא, ותמניא עמהון. בגין דכל חד, נטיל עמיה תרין, כמה דאיהו סדורא (דתרין) דדגלים וכן בסדורא דלתתא, עד סוף דכל דרגין.

התרגום: ומשום כך, זו שמחה וזה עצב. זה חיים וזה מות. זה טוב וזה רע. זה גן עדן וזה גיהנם. והכל זה הפך של זה. ולכן גופם היה בעצב, והנשמה בשמחה. וכשהיו עשרה האלו, שנקראים הרוגי מלכות, הרוגים היו מצד אחר, והשלימו מקום אחר של קדשה. ומשום כך הכל גלוי לפני הקב"ה ונעשה כראוי. בהיכל הזה עומדים אותם שנים עשר. ארבעה אלו למעלה, ושמונה עמהם, משום שכל אחד נוטל עמו שנים, כמו שסדור (של שני) הדגלים וכן בסדור שלמטה, עד סוף כל הדרגות.

מן המפרשים

מקדש מלך: כך סליק במחשבה ה"ג ור"ל שהבירורים עלו למחשבה שהוא מ"ס כמ"ש הרב בס"הכ ושם כתב בזה סוד נפלא וז"ל מ"ש הק"בה למר"עה על ר"ע שתוק כך עלה במחשבה דע כי זווג העליון הוא סוד א יו"ד למעלה בסוד מ"ד וי' למטה בסוד מ"ן ו' באמצע בסוד דעת…

יהל אור: חדו מסטרא דא ועציבו מסטרא דא כו'. ר"ל דגופא דלהון מסטרא דסט"א בעציבו, ונשמתא דלהון מסטרא דקדושה בחדו. והענין כי גופם מימי הרעה ששולט בהם הסט"א ולכן הם בעציבו, כי דרגא דסט"א הוא עצבון ודרגא דקדושה הוא שמחה כמש"ו:

אור החמה: גופא דילהון בעציבו בחצונים לשלוט בו כדי שיהיו נבדלים מן הקדש כנזכר ונגדיי אל בחינת הגוף היא הנשמה ולכך בחדוותא עולה למעלה למעלה אל עול' שכולו שבת ומנוח' ממש בשמחה הנזכר בסוד החיים הפנימם כנזכר והיינו חיים הפך הרוגים. וז"ש…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר