ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 51: ההיכל הששי - היכל הרצון והנשיקות שנוטל יעקב וסוד ארבע היריכות שיצאו מהפרדס › פיסקה 25 (רנה ע"א)

ושבחתי אני את השמחה - זו שמחת המלך הקדוש בשבת וימים טובים לאכל ולשתות ולשמח

פקודי · ההיכל הששי - היכל הרצון והנשיקות שנוטל יעקב וסוד ארבע היריכות שיצאו מהפרדס · מאמר 51 · פיסקה 25 · דף רנה ע"א

לשון הזוהר

כְּתִיב ׳וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר אֵין טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי אִם לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַּעֲמָלוֹ יְמֵי חַיָיו אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלהִים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׳ (קהלת ח, טו). ׳וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה׳ - וְכִי שְׁלמֹה מַלְכָּא מְשַׁבַּח דָּא. אֶלָּא ׳וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה׳, דָּא חֶדְוָותָא דְּמַלְכָּא קַדִישָׁא, בְּזִמְנָא דְּאִיהוּ שַׁלְטָא, בְּשַׁבְּתָא וּבְיוֹמִין טָבִין, דְּמִכָּל עוֹבָדִין טָבִין דְּבַּר נָשׁ עָבִיד, ׳אֵין טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי אִם לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת׳, וּלְאַחְזָאָה חֶדְוָותָא בְּהַהוּא, (נ"א זמנא) סִטְרָא בְּגִין דִּיְהֵא לֵיהּ חוּלָקָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי.

תרגום

כָּתוּב, ׳וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר אֵין טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי אִם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׳ (קהלת ח, טו) - ׳וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה׳ - וְכִי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מְשַׁבֵּחַ אֶת זֶה? אֶלָּא ׳וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה׳ - זוֹ שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ בִּזְמַן שֶׁהוּא שׁוֹלֵט, בְּשַׁבָּת וּבְיָמִים טוֹבִים, שֶׁמִּכָּל הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה, ׳אֵין טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי אִם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת׳ - וּלְהַרְאוֹת שִׂמְחָה בְּאוֹתוֹ (זְמַן) הַצַּד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כתיב ׳ושבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר נתן לו האלהים תחת השמש׳ (קהלת ח, טו). ׳ושבחתי אני את השמחה׳ - וכי שלמה מלכא משבח דא. אלא ׳ושבחתי אני את השמחה׳, דא חדוותא דמלכא קדישא, בזמנא דאיהו שלטא, בשבתא וביומין טבין, דמכל עובדין טבין דבר נש עביד, ׳אין טוב לאדם תחת השמש, כי אם לאכול ולשתות׳, ולאחזאה חדוותא בההוא, (נ"א זמנא) סטרא בגין דיהא ליה חולקא לעלמא דאתי.

התרגום: כתוב, ׳ושבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכל ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר נתן לו האלהים תחת השמש׳ (קהלת ח, טו) - ׳ושבחתי אני את השמחה׳ - וכי שלמה המלך משבח את זה? אלא ׳ושבחתי אני את השמחה׳ - זו שמחת המלך הקדוש בזמן שהוא שולט, בשבת ובימים טובים, שמכל המעשים הטובים שאדם עושה, ׳אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכל ולשתות׳ - ולהראות שמחה באותו (זמן) הצד, כדי שיהיה לו חלק לעולם הבא.

מן המפרשים

יהל אור: כתיב ושבחתי אני את כו' וכי שלמה מלכא משבח דא אלא כו'. ר"ל כמ"ש ( שבת לב, א ) כתיב ושבחתי אני את השמחה וכתיב ולשמחה מה זו עושה. וז"ש וכי שלמה מלכא כו' ואמרו לא קשיא כאן בשמחה של מצוה כו'. וכן אמר כאן אלא ושבחתי אני את השמחה דא…

אור החמה: שבחתי אני את השמחה וגומר דא חדוותא דמלכו קדישא דהיינו בינה המתפשט' בת"ת ומ' די בזמנא דאיהי שלטא שבחול השמחה הזאת נעלמת כאו' שער החצר הפנימית יהיה סגור ששת ימי המעשה וגומר אמנם בשבתות וי"ט נפתח השער וכאצילות מאיר למטה והוא…

הסולם: כתיב ושבחתי אני וגו': כתוב, ושבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר נתן לו האלקים תחת השמש. ושבחתי אני את השמחה, שואל, וכי שלמה המלך משבח את זה, דהיינו לשמוח ולאכול…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: