רבי עקיבא עלה כראוי נכנס בשלום ויצא בשלום ודוד שאל ממתים ידך ה' לא התפרש
פקודי · ההיכל הששי - היכל הרצון והנשיקות שנוטל יעקב וסוד ארבע היריכות שיצאו מהפרדס · מאמר 51 · פיסקה 22 · דף רנד ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּגִין דְּרִבִּי עֲקִיבָא סָלִיק לְעֵילָּא כְּדְקָא יֵאוֹת, עָאל בִּשְׁלָם וְנָפַק בִּשְׁלָם. דָּוִד שָׁאִיל שְׁאֶלְתָּא, וְלָא אִתְפְּרַשׁ, דִּכְתִיב ׳מִמְתִים יָדְךָ יהו"ה מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים׳ (תהילים יז, יד). (ס"א תוהא) עַל מַה דָּא אִלֵּין דְּאִתְקְטָלוּ בְּקָטוּלֵי עָלְמָא צַדִיקַיָּיא, זַכָּאִין דְּלָא חָאבוּ חוֹבָה בְּגִין דְּיִתְעָנְשׁוּן. תָּא חֲזֵי, ׳מִמְתִים יָדְךָ׳ יהו " ׳ה, מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים׳, הָכָא אִיהוּ תְּרֵי סִטְרֵי, יָדְךָ יהו"ה. וְחֶלֶד. יָדְךָ יהו"ה, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּנִשְׁמְתָא אִתְכְּנִישׁ לְגַבֵּיהּ. ׳מִמְתִים מֵחֶלֶד׳, דָּא סִטְרָא אַחֲרָא, דְּגוּפָא אִיהוּ שַׁלְטָא עֲלוֹי, דִּכְתִיב ׳לא אַבִּיט אָדָם עוֹד עִם יוֹשְבֵי חָדֶל׳ (ישעיהו לח, יא).
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, מִשּׁוּם שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא עָלָה לְמַעְלָה כָּרָאוּי, נִכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְשָׁלוֹם. דָּוִד שָׁאַל שְׁאֵלָה, וְלֹא הִתְפָּרֵשׁ, שֶׁכָּתוּב ׳מִמְתִים יָדְךְ ה' מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים׳ (תהלים יז, יד) - (תּוֹהֶה) עַל מַה זֶּה אֵלֶּה שֶׁנֶּהֶרְגוּ בַּהֲרוּגֵי הָעוֹלָם צַדִּיקִים, זַכָּאִים, שֶׁלֹּא חָטְאוּ חֵטְא כְּדֵי שֶׁיֵּעָנְשׁוּ. בֹּא וּרְאֵה, ׳מִמְתִים יָדְךְ ה' מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים׳ - כָּאן הוּא שְׁנֵי צְדָדִים - יָדְךְ ה', וְחֶלֶד. יָדְךְ ה' - זֶה הקב"ה, שֶׁהַנְּשָׁמָה מִתְכַּנֶּסֶת אֵלָיו. ׳מִמְתִים מֵחֶלֶד׳ - זֶה הַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהַגּוּף הוּא שׁוֹלֵט עָלָיו, שֶׁכָּתוּב ׳לֹא אַבִּיט אָדָם עוֹד עִם יוֹשְׁבֵי חָדֶל׳ (ישעיה לח, יא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, בגין דרבי עקיבא סליק לעילא כדקא יאות, עאל בשלם ונפק בשלם. דוד שאיל שאלתא, ולא אתפרש, דכתיב ׳ממתים ידך יהו"ה ממתים מחלד חלקם בחיים׳ (תהילים יז, יד). (ס"א תוהא) על מה דא אלין דאתקטלו בקטולי עלמא צדיקייא, זכאין דלא חאבו חובה בגין דיתענשון. תא חזי, ׳ממתים ידך׳ יהו " ׳ה, ממתים מחלד חלקם בחיים׳, הכא איהו תרי סטרי, ידך יהו"ה. וחלד. ידך יהו"ה, דא קודשא בריך הוא, דנשמתא אתכניש לגביה. ׳ממתים מחלד׳, דא סטרא אחרא, דגופא איהו שלטא עלוי, דכתיב ׳לא אביט אדם עוד עם יושבי חדל׳ (ישעיהו לח, יא).
התרגום: בא וראה, משום שרבי עקיבא עלה למעלה כראוי, נכנס בשלום ויצא בשלום. דוד שאל שאלה, ולא התפרש, שכתוב ׳ממתים ידך ה' ממתים מחלד חלקם בחיים׳ (תהלים יז, יד) - (תוהה) על מה זה אלה שנהרגו בהרוגי העולם צדיקים, זכאים, שלא חטאו חטא כדי שיענשו. בא וראה, ׳ממתים ידך ה' ממתים מחלד חלקם בחיים׳ - כאן הוא שני צדדים - ידך ה', וחלד. ידך ה' - זה הקב"ה, שהנשמה מתכנסת אליו. ׳ממתים מחלד׳ - זה הסטרא אחרא, שהגוף הוא שולט עליו, שכתוב ׳לא אביט אדם עוד עם יושבי חדל׳ (ישעיה לח, יא).
מן המפרשים
מקדש מלך: עאל בשלם ונפק בשלם יובן בהקדים מ"ש הרב בס' א"י וז"ל נלע"ד שצריך להגיה בזוהר בפ' פקודי כך בגין דר"ע סליק לעיל כדקא יאות עאל בשלם ונפק בשלם דוד שאיל שאלתא ולא אתפרש וכו'. דהיינו שדוד המלך שאיל שאילתא בהאי פסוקא ממתים ידך ה' ולא…
אור החמה: ת"ח ממתים ידך וגומר הכא אית תרי סטרי ידך ה' וחלד ידך ה' דא קב"ה שהוא צד הקדושה וירצה מאותם המתים יש לך יד וחלק ה' דהיינו נשמתו אתכנישת מיד לגביה ואין לה עיכובא אפי' שומר הפתח אינו עומד בפניו וכיון שחלק זה הולך ממתים אלו א"כ…
אור יקר: ה׳ ממתים מחלד והקדוש ברוד הוא השיב חלקם בחיים, ונראה דפליג רבי שמעון אההיא ברייתא בתרתי, חדא דאיהו קאמר.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: