ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 5: יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון - סוד אבן השתיה ונקדת מרכז העולם שבבית המקדש › פיסקה 1 (רכב ע"א)

יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון - הקב"ה זרק אבן נכבדה משתקעת בתהום ונקדתה במרכז העולם

פקודי · יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון - סוד אבן השתיה ונקדת מרכז העולם שבבית המקדש · מאמר 5 · פיסקה 1 · דף רכב ע"א

לשון הזוהר

פָּתַח וְאָמַר, ׳יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב׳ (תהילים מח, ג). תָּא חֲזֵי, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, אַשְׁדֵּי חַד אַבְנָא יַקִּירָא מִתְּחוֹת כֻּרְסֵי יְקָרֵיהּ, וְשָׁקַע עַד תְּהוֹמָא, וְרֵישָׁא חֲדָא דְּהַהוּא אַבְנָא נָעִיץ גּוֹ תְּהוֹמֵי, וְרֵישָׁא אַחֲרָא לְעֵילָּא, וְהַהוּא רֵישָׁא אַחֲרָא עִלָּאָה, אִיהוּ חַד נְקוּדָה (עילאה) דְּקַיְּימָא בְּאֶמְצָעִיתָא דְּעָלְמָא, וּמִתַּמָּן אִתְפָּשַׁט עָלְמָא לִימִינָא וּשְׂמָאלָא וּלְכָל סִטְרִין, וְאִתְקָיָּים בְּהַהִיא נְקוּדָה אֶמְצָעִיתָא, וְהַהִיא אַבְנָא אִתְקְרֵי שְׁתִיָּה, דְּמִנָהּ אִשְׁתִּיל עָלְמָא לְכָל סִטְרִין. תּוּ (ויחי רל"א ע"א) שְׁתִיָּ"ה, שָׁת יָ"הּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שַׁוֵּי לָהּ לְמֶהֱוֵי יְסוֹדָא דְּעָלְמָא וּשְׁתִילוּ דְּכֹלָּא.

תרגום

פָּתַח וְאָמַר, ׳יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב׳ (תהלים מח, ג) - בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, זָרַק אֶבֶן אַחַת נִכְבָּדָה מִתַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדוֹ וְשִׁקַּע אוֹתָהּ עַד הַתְּהוֹם, וְרֹאשׁ אֶחָד שֶׁל אוֹתָהּ אֶבֶן נָעוּץ בְּתוֹךְ הַתְּהוֹמוֹת, וְרֹאשׁ אַחֵר לְמַעְלָה, וְאוֹתוֹ הָרֹאשׁ הָאַחֵר הָעֶלְיוֹן הוּא נְקֻדָּה אַחַת (עֶלְיוֹנָה) שֶׁעוֹמֶדֶת בְּמֶרְכַּז הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם הִתְפַּשֵּׁט הָעוֹלָם לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל וּלְכָל הַצְּדָדִים, וְהִתְקַיֵּם בְּאוֹתָהּ נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז, וְאוֹתָהּ אֶבֶן נִקְרֵאת אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה, שֶׁמִּמֶּנָּה נִשְׁתָּל הָעוֹלָם לְכָל הַצְּדָדִים. עוֹד שְׁתִיָּ"ה - שָׁת יָ"הּ. הקב"ה שָׂם אוֹתָהּ לִהְיוֹת יְסוֹד הָעוֹלָם וְהַשְׁתָּלַת הַכֹּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב׳ (תהילים מח, ג). תא חזי, כד ברא קודשא בריך הוא עלמא, אשדי חד אבנא יקירא מתחות כרסי יקריה, ושקע עד תהומא, ורישא חדא דההוא אבנא נעיץ גו תהומי, ורישא אחרא לעילא, וההוא רישא אחרא עלאה, איהו חד נקודה (עילאה) דקיימא באמצעיתא דעלמא, ומתמן אתפשט עלמא לימינא ושמאלא ולכל סטרין, ואתקיים בההיא נקודה אמצעיתא, וההיא אבנא אתקרי שתיה, דמנה אשתיל עלמא לכל סטרין. תו (ויחי רל"א ע"א) שתי"ה, שת י"ה, קודשא בריך הוא שוי לה למהוי יסודא דעלמא ושתילו דכלא.

התרגום: פתח ואמר, ׳יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב׳ (תהלים מח, ג) - בא וראה, כשברא הקב"ה את העולם, זרק אבן אחת נכבדה מתחת כסא כבודו ושקע אותה עד התהום, וראש אחד של אותה אבן נעוץ בתוך התהומות, וראש אחר למעלה, ואותו הראש האחר העליון הוא נקדה אחת (עליונה) שעומדת במרכז העולם, ומשם התפשט העולם לימין ולשמאל ולכל הצדדים, והתקים באותה נקדת המרכז, ואותה אבן נקראת אבן השתיה, שממנה נשתל העולם לכל הצדדים. עוד שתי"ה - שת י"ה. הקב"ה שם אותה להיות יסוד העולם והשתלת הכל.

מן המפרשים

מקדש מלך: יפה נוף נ"ב הר"מל כתב כי הכלה בלשון יון נינפי ויפה ינוף ר"ל כלה יפה ויריכותיה ויסודיה נק' ירכתי צפון וקרית מלך רב כי היסוד בא אל הבית והוא מלך רב ולכך נק' צבאות ובזה מובן המאמר הזה: כד ברא קב"ה עלמא פי' עוה"ז.

אור יקר: דההוא אבנא נעיץ בחזקה שהיא אינה רוצה להשפיע לחצרנים; אלא ששפולי משכנא נאחזים בהם החצונים כנודע,

הסולם: פתח ואמר, יפה וכו': פו"א, יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב. בוא וראה כשברא הקב"ה את העולם זרק אבן יקרה אחת מתחת כסא הכבוד, ונשקעה עד התהום, וראש אחד של אבן ההיא תקוע תוך התהום, וראש האחר של האבן הוא למעלה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: