יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון
סוד אבן השתיה ונקדת מרכז העולם שבבית המקדש
יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון - הקב"ה זרק אבן נכבדה משתקעת בתהום ונקדתה במרכז העולם
פָּתַח וְאָמַר, ׳יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב׳ (תהלים מח, ג) - בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, זָרַק אֶבֶן אַחַת נִכְבָּדָה מִתַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדוֹ וְשִׁקַּע אוֹתָהּ עַד הַתְּהוֹם, וְרֹאשׁ אֶחָד שֶׁל אוֹתָהּ אֶבֶן נָעוּץ בְּתוֹךְ הַתְּהוֹמוֹת, וְרֹאשׁ אַחֵר לְמַעְלָה, וְאוֹתוֹ הָרֹאשׁ הָאַחֵר הָעֶלְיוֹן הוּא נְקֻדָּה אַחַת (עֶלְיוֹנָה) שֶׁעוֹמֶדֶת בְּמֶרְכַּז הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם הִתְפַּשֵּׁט הָעוֹלָם לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל וּלְכָל הַצְּדָדִים, וְהִתְקַיֵּם בְּאוֹתָהּ נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז, וְאוֹתָהּ אֶבֶן נִקְרֵאת אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה, שֶׁמִּמֶּנָּה נִשְׁתָּל הָעוֹלָם לְכָל הַצְּדָדִים. עוֹד שְׁתִיָּ"ה - שָׁת יָ"הּ. הקב"ה שָׂם אוֹתָהּ לִהְיוֹת יְסוֹד הָעוֹלָם וְהַשְׁתָּלַת הַכֹּל.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב׳ (תהילים מח, ג). תָּא חֲזֵי, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, אַשְׁדֵּי חַד אַבְנָא יַקִּירָא מִתְּחוֹת כֻּרְסֵי יְקָרֵיהּ, וְשָׁקַע עַד תְּהוֹמָא, וְרֵישָׁא חֲדָא דְּהַהוּא אַבְנָא נָעִיץ גּוֹ תְּהוֹמֵי, וְרֵישָׁא אַחֲרָא לְעֵילָּא, וְהַהוּא רֵישָׁא אַחֲרָא עִלָּאָה, אִיהוּ חַד נְקוּדָה (עילאה) דְּקַיְּימָא בְּאֶמְצָעִיתָא דְּעָלְמָא, וּמִתַּמָּן אִתְפָּשַׁט עָלְמָא לִימִינָא וּשְׂמָאלָא וּלְכָל סִטְרִין, וְאִתְקָיָּים בְּהַהִיא נְקוּדָה אֶמְצָעִיתָא, וְהַהִיא אַבְנָא אִתְקְרֵי שְׁתִיָּה, דְּמִנָהּ אִשְׁתִּיל עָלְמָא לְכָל סִטְרִין. תּוּ שְׁתִיָּ"ה, שָׁת יָ"הּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שַׁוֵּי לָהּ לְמֶהֱוֵי יְסוֹדָא דְּעָלְמָא וּשְׁתִילוּ דְּכֹלָּא.
בשלשה גונים התפשטה הארץ סביב הנקדה - ראשונה צחות וזכות שניה דקה שלישית חשך וגסות
בִּשְׁלשָה גְוָנִים הִתְפַּשְּׁטָה הָאָרֶץ סְבִיב אוֹתָהּ נְקֻדָּה. הִתְפַּשְּׁטוּת רִאשׁוֹנָה סְבִיב אוֹתָהּ נְקֻדָּה, כָּל צַחוּת וְזַכּוּת הָאָרֶץ שָׁם הֵם עוֹמְדִים, וְשָׁם הֵם. וְזוֹ עוֹמֶדֶת לְמַעְלָה עַל כָּל הָאָרֶץ סְבִיב אוֹתָהּ נְקֻדָּה. הִתְפַּשְּׁטוּת שְׁנִיָּה סְבִיב אוֹתָהּ הִתְפַּשְּׁטוּת רִאשׁוֹנָה, אֵין שָׁם צַחוּת וְזַכּוּת כְּאוֹתָהּ רִאשׁוֹנָה, אֲבָל הוּא דַּק וְצַח בַּצַּחוּת שֶׁל הֶעָפָר יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר עָפָר אַחֵר. הִתְפַּשְּׁטוּת שְׁלִישִׁית הִיא חֹשֶׁךְ וְגַסּוּת הֶעָפָר יוֹתֵר מִכֻּלָּם, וּסְבִיב זֶה עוֹמְדִים מֵי הָאוֹקְיָנוֹס שֶׁסּוֹבֵב כָּל הָעוֹלָם. נִמְצָא שֶׁאוֹתָהּ נְקֻדָּה עוֹמֶדֶת בַּמֶּרְכָּז, וְכָל הַגְּוָנִים שֶׁל הַהִתְפַּשְּׁטוּת שֶׁל הָעוֹלָם סְבִיבָהּ.
בלשון הזוהר
בִּתְלַת גַּוְונִין אִתְפַּשְּׁטַת אַרְעָא סַחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא נְקוּדָה, אִתְפַּשְּׁטוּתָא קַדְמָאָה, סַחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא נְקוּדָה, כָּל צָחוּתָא וּזְכוּתָא דְּאַרְעָא קַיְּימָא תַּמָּן, וְתַמָּן אִיהוּ. וְהַאי קַיְּימָא לְעֵילָּא עַל כָּל אַרְעָא סַחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא נְקוּדָה. אִתְפַּשְּׁטוּתָא תִּנְיָינָא, סַחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא אִתְפַּשְּׁטוּתָא קַדְמָאָה, לָאו אִיהוּ צָחוּתָא וְזָכּוּתָא כְּהַהוּא קַדְמָאָה, אֲבָל אִיהוּ דָּקִיק וְצַח בְּצָחוּתָא דְּעַפְרָא, יַתִּיר מִכָּל שְׁאַר עָפָר אַחֲרָא. אִתְפַּשְּׁטוּתָא תְּלִיתָאָה, אִיהוּ חָשׁוּךְ וְגָסוּ דְּעַפְרָא יַתִּיר מְכֻּלְּהוּ, וְסַחֲרָנֵיהּ דְּהַאי, קַיְימִין מַיִין דְּיַמָּא דְּאוֹקְיָּינוֹס, דְּאַסְחַר כָּל עָלְמָא. אִשְׁתְּכַח דְּהַהוּא נְקוּדָה קַיְּימָא בְּאֶמְצָעִיתָא, וְכֻלְּהוּ גַּוְונִין דְּאִתְפְּשָׁטוּתָא דְּעָלְמָא סַחֲרָנֵיהּ.
התפשטות ראשונה בית המקדש וירושלים שניה ארץ ישראל שלישית שאר הארץ וים האוקינוס
הִתְפַּשְּׁטוּת רִאשׁוֹנָה הוּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְכָל אוֹתָם הֵיכָלוֹת וַעֲזָרוֹת, וְכָל אוֹתוֹ תִּקּוּן שֶׁלּוֹ וִירוּשָׁלַיִם, וְכָל הָעִיר מֵהַחוֹמוֹת וּפְנִימָה. הִתְפַּשְּׁטוּת שְׁנִיָּה - כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִתְקַדְּשָׁה בִּקְדֻשָּׁה. הִתְפַּשְּׁטוּת שְׁלִישִׁית הוּא כָּל שְׁאָר הָאָרֶץ, מְקוֹם בֵּית מוֹשָׁב שְׁאָר הָעַמִּים, וְיָם הָאוֹקְיָנוֹס שֶׁסּוֹבֵב הַכֹּל.
בלשון הזוהר
אִתְפַּשְּׁטוּתָא קַדְמָאָה אִיהוּ בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְכָל אִינּוּן הֵיכָלִין וַעֲזָרוֹת, וְכָל הַהוּא תִּקּוּנָא דִּילֵיהּ, וִיְרוּשָׁלַ ם, וְכָל מָתָא מִשּׁוּרָא וּלְגוֹ. אִתְפַּשְּׁטוּתָא תִּנְיָינָא, כָּל אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל דְּאִתְקַדְּשַׁת בִּקְדוּשָּׁה. אִתְפַּשְּׁטוּתָא תְּלִיתָאָה, אִיהוּ כָּל שְׁאַר אַרְעָא, אֲתָר בֵּי מוֹתְבָא דִּשְׁאַר עַמִּין. וְיַמָּא דְּאוֹקְיָּינוֹס דְּסָחֲרָא כֹּלָּא.
סוד גוני העין הסובבים נקדת מרכזה ששם בית קדש הקדשים וארון וכפרת מראה כל העולם
וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ שֶׁסּוֹד זֶה גּוֹנֵי הָעַיִן שֶׁסּוֹבְבִים אוֹתָהּ נְקֻדָּה שֶׁל מֶרְכַּז הָעַיִן, שֶׁהוּא מַרְאֶה שֶׁל כָּל הָעַיִן, כְּמוֹ שֶׁאוֹתָהּ נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהִיא מַרְאֶה שֶׁל הַכֹּל, וְשָׁם עוֹמֵד בֵּית קֹדֶשׁ הַקְּדָשִׁים וְאָרוֹן וְכַפֹּרֶת שֶׁהֵם הַמַּרְאֶה שֶׁל הַכֹּל. נִמְצָא שֶׁאוֹתָהּ נְקֻדָּה הִיא הַמַּרְאֶה שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן וְגוֹ'׳ (תהלים מח, ג). יְפֵה - יָפֶה אוֹתוֹ הַמַּרְאֶה וְשִׂמְחַת הַכֹּל. נוֹף - נוֹף הָאִילָן, שֶׁהוּא הַיֹּפִי שֶׁל הַכֹּל.
בלשון הזוהר
וְהָא אוּקְמוּהָ, דְּרָזָא דָּא גַּוְונִין דְּעֵינָא, דְּסַחֲרָן לְהַהוּא נְקוּדָה דְּאֶמְצָעִיתָא דְּעֵינָא, דְּאִיהוּ חֵיזוּ דְּכָל עֵינָא, כְּגַוְונָא דְּהַהִיא נְקוּדָה אֶמְצָעִיתָא דְּקָאָמְרָן, דְּאִיהוּ חֵיזוּ דְּכֹלָּא, וְתַמָּן קָאִים בֵּית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים, וְאָרוֹן וְכַפֹּרֶת, דְּאִינּוּן חֵיזוּ דְּכֹלָּא. אִשְׁתְּכַח, הַהוּא נְקוּדָה חֵיזוּ דְּכָל עָלְמָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן וְגוֹ'׳. יְפֵה: שַׁפִּיר הַהוּא חֵיזוּ וְחֶדְוָה דְּכֹלָּא. נוֹף: נוֹפָא דְּאִילָנָא דְּאִיהוּ שְׁפִירוּ דְּכֹלָּא.
יפי העולם לא נראה עד שנבנה המשכן ונכנס הארון לקדש ופתח הארון זאת מנוחתי עדי עד
בֹּא וּרְאֵה, הַיֹּפִי שֶׁל הָעוֹלָם וְהַמַּרְאֶה שֶׁל הָעוֹלָם לֹא נִרְאָה בָּעוֹלָם, עַד שֶׁנִּבְנָה וְהוּקַם הַמִּשְׁכָּן וְנִכְנַס הָאָרוֹן לְתוֹךְ הַקֹּדֶשׁ. מֵאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְאָה הַמַּרְאֶה שֶׁל הַכָּל בָּעוֹלָם וְהִתְתַּקֵּן הָעוֹלָם, וְהוֹלְכִים בְּאוֹתוֹ מִשְׁכָּן וּבְאוֹתוֹ אָרוֹן, עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְאוֹתָהּ נְקֻדָּה שֶׁהִיא יְפֵה נוֹף שִׂמְחַת הַכֹּל. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְשָׁם, אָז פָּתַח הָאָרוֹן וְאָמַר, ׳זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּיתִיהָ׳ (תהלים קלב, יד).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, שְׁפִירוּ דְּעָלְמָא, וְחֵיזוּ דְּעָלְמָא, לָא אִתְחָזֵי בְּעָלְמָא, עַד דְּאִתְבְּנֵי וְאִתְּקַם מַשְׁכְּנָא, וְעָאל אֲרוֹנָא לְגוֹ קוּדְשָׁא. מֵהַהִיא שַׁעֲתָא, אִתְחָזֵי חֵיזוּ דְּכֹלָּא בְּעָלְמָא, וְאִתְתָּקַּן עָלְמָא, וְאַזְלֵי בְּהַהוּא מַשְׁכְּנָא וּבְהַהוּא אֲרוֹנָא, עַד דְּמָטֵי לְהַהִיא נְקוּדָה דְּאִיהִי ׳יְפֵה נוֹף׳ חֶדְוָה דְּכֹלָּא. כֵּיוָן דְּמָטוּ לְהָתָם כְּדֵין פָּתַח אֲרוֹנָא וְאָמַר, ׳זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּיתִיהָ׳ (תהילים קלב, יד).
רבי ייסא אמר כנסת ישראל אמרה הפסוק ורבי חזקיה אמר הקב"ה אמרו כשישראל עושים רצונו
רַבִּי יֵיסָא אָמַר, הַפָּסוּק הַזֶּה אָמְרָה אוֹתוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְנִכְנַס הָאָרוֹן לִמְקוֹמוֹ. רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר, הקב"ה אָמַר אוֹתוֹ עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ, שֶׁהֲרֵי אָז הקב"ה יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ וְחָס עַל הָעוֹלָם, וּבְרָכָה וְשָׁלוֹם וַחֲבִיבוּת הַכֹּל נִמְצָאִים. וְאָז אָמַר, ׳זֹּאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד׳ (תהלים קלב, יד).
בלשון הזוהר
רִבִּי יֵיסָא אָמַר, הַאי קְרָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אָמְרָה לֵיהּ, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְבְּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְעָאל אֲרוֹנָא לְאַתְרֵיהּ. רִבִּי חִזְקִיָּה אָמַר, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לֵיהּ, עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כַּד יִשְׂרָאֵל עַבְדִּין רְעוּתֵיהּ, דְּהָא כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָתִיב עַל כּוּרְסֵי יְקָרֵיהּ, וְחָיִּיס עַל עָלְמָא, וּבְרָכָה וְשָׁלוֹם וַחֲבִיבוּתָא דְּכֹלָּא אִשְׁתְּכַח. וּכְדֵין אָמַר ׳זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד׳.
כשהתחילו האמנים במלאכה המעשה נשלם מעצמו כמו שכתוב ותכל כל עבדת משכן אהל מועד
וּבֹא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁכָּל הָאֻמָּנִים הִתְחִילוּ לַעֲשׂוֹת הָאֻמָּנוּת, אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה מַמָּשׁ שֶׁהִתְחִילוּ הָיָה נִשְׁלָם מֵעַצְמוֹ. הֵם מַתְחִילִים - וְהִיא מַשְׁלִימָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה, הִיא מַמָּשׁ. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב ׳וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד׳ (שמות לט, לב).
בלשון הזוהר
וְתָא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּכֻלְּהוּ אוֹמָנִין שָׁארוּ לְמֶעְבַּד אוּמָנוּתָא, הַהוּא עוֹבָדָא מַמָּשׁ דְּשָׁרָאן, אִיהִי אִשְׁתְּלִימַת מִגַּרְמָהּ. אִינּוּן שָׁרָאן, וְאִיהִי אַשְׁלִימַת עֲבִידְתָּא, אִיהִי מַמָּשׁ, מְנָלָן, דִּכְתִּיב ׳וַתֵּכֶל כָּל עֲבוֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד׳.
כמו ויכלו השמים והארץ ויכל אלהים ביום השביעי - העולם לא היה שלם עד יום השביעי
כְּמוֹ זֶה - ׳וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ׳ (בראשית ב, א). וְאִם תֹּאמַר, ׳וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ (בראשית ב, ב) - וַדַּאי כָּךְ הוּא! שֶׁכָּל הָעוֹלָם, אַף עַל גַּב שֶׁכָּל הַמַּעֲשִׂים נִשְׁלְמוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כָּל הָעוֹלָם לֹא הָיָה שָׁלֵם בְּקִיּוּמוֹ עַד שֶׁבָּא הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. שֶׁכְּשֶׁבָּא הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, אָז נִשְׁלְמוּ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְהִשְׁלִים בּוֹ הקב"ה אֶת הָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׳ - בָּזֶה נִשְׁלַם, בְּקִיּוּם כָּל מַעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה, וְעַל זֶה ׳וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳.
בלשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָּא ׳וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ׳ (בראשית ב, ב). וְאִי תֵּימָא, ׳וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי׳. וַדַּאי הָכִי הוּא, דְּכָל עָלְמָא, אַף עַל גַּב דְּכָל עֲבִידָן אִשְׁתְּלִימוּ כָּל חַד וְחַד, עָלְמָא כֹּלָּא לָא הֲוָה שְׁלִים בְּקִיּוּמֵיהּ, עַד דְּאָתָא יוֹמָא שְׁבִיעָאָה, דְּכַד אָתָא יוֹמָא שְׁבִיעָאָה, כְּדֵין אִשְׁתְּלִימוּ כָּל עֲבִידָן, וְאַשְׁלִים בֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׳. בְּהַאי, אִשְׁתְּלִים בְּקִיּוּמָא כָּל עֲבִידְתָּא דְּעָבַד, וְעַל דָּא ׳וַיְכַל אֱלהִים בְּיוֹם הַשְּׁבִיעִי׳.
כשנבנה בית המקדש כל מעשה נעשה מעצמו כמו שכתוב והבית בהבנתו ואבן שלמה מסע נבנה
וּכְשֶׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כָּל מַעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה - נַעֲשָׂה מֵעַצְמוֹ. הָאֻמָּנִים הִתְחִילוֹ - וְהַמַּעֲשֶׂה נִרְאָה לָהֶם לְהֵעָשׂוֹת וְנִרְשַׁם לִפְנֵיהֶם וְהִשְׁתַּלֵּם מֵעַצְמוֹ. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁכָּתוּב ׳וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ׳ (מלכים א ו, ז) - לֹא כָתוּב וְהַבַּיִת כַּאֲשֶׁר בָּנוּהוּ, אֶלָּא בְּהִבָּנֹתוֹ, שֶׁהוּא נִשְׁלַם מֵעַצְמוֹ. וְכָתוּב ׳אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה׳ - לֹא כָתוּב בָּנוּהוּ, אֶלָּא נִבְנָה, הוּא מֵעַצְמוֹ נִבְנָה. ׳וְכָל בְּכָל׳ מַעֲשֶׂה שֶׁהוּא קָדוֹשׁ, מִשְׁתַּלֵּם מֵעַצְמוֹ.
בלשון הזוהר
וְכַד אִתְבְּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא, כָּל עֲבִידְתָּא דְּאִתְעָבִיד, אִיהִי מִגַּרְמָהּ אִתְעָבִידַת אוּמָנִין שָׁרָאן, וְעַבִידְתָּא אִתְחֲזִיאַת לוֹן לְמֶעְבַּד, וְאִתְרְשִׁימַת קָמַיְיהוּ, וְאִשְׁתְּלִימַת הִיא מִגַּרְמָהּ. וְהָא אוּקְמוּהָ, דִּכְתִּיב, ׳וְהַבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ׳ (מלכים א ו, ז). וְהַבַּיִת כַּאֲשֶׁר בָּנֻהוּ לָא כְּתִיב. אֶלָּא בְּהִבָּנוֹתוֹ. דְּאִיהִי אִשְׁתְּלִימַת מִגַּרְמָהּ. וּכְתִיב ׳אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה׳. בָּנוּהוּ לָא כְּתִיב. אֶלָּא נִבְנָה הוּא מִגַּרְמֵיהּ נִבְנָה, וְכֵן בְּכָל עֲבִידְתָּא דְּאִיהִי קַדִּישָׁא, אִיהִי אִשְׁתְּלִימַת מִגַּרְמָהּ.
ובצלאל בן אורי בן חור ואתו אהליאב - רוח הקדש הכריזה עליו ואהליאב עשה עמו לא לבדו
׳וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר׳ (שמות לח, כב) - פָּסוּק זֶה לָמַדְנוּ, שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הִכְרִיזָה עָלָיו לְעֵינֵי יִשְׂרָאל וְאָמַר: ׳וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן׳ - חוּרִי ׳לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה׳. וְאִתּוֹ - אָהֳלִיהָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ, מַה זֶּה וְאִתּוֹ? אֶלָּא לָמַדְנוּ שֶׁאָהֳלִיהָב לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה לְבַדּוֹ, אֶלָּא עִם בְּצַלְאֵל, וְעִמּוֹ עָשָׂה כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאִתּוֹ, וְאִתּוֹ וְלֹא לְבַדּוֹ. מִכָּאן שֶׁהַשְּׂמֹאל בִּכְלַל יָמִין תָּמִיד, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ אֵת אָהֳלִיהָב׳ (שמות לא). זֶה יָמִין וְזֶה שְׂמֹאל.
בלשון הזוהר
(שמות לח כב) (שמות לח כב) ׳וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר׳. הַאי קְרָא אוֹלִיפְנָא, דְּרוּחַ קוּדְשָׁא אַכְרִיז עָלֵיהּ לְעֵינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, וְאָמַר ׳וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה אֶת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה׳ יהו"׳ה אֶת מֹשֶׁה׳. ׳וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ׳. מַאי וְאִתּוֹ. אֶלָּא אוֹלִיפְנָא, דְאָהֳלִיאָב לָא עָבִיד עֲבִידְתָּא בִּלְחוֹדוֹי, אֶלָּא עִם בְּצַלְאֵל, וְעִמֵּיהּ עָבֵד כָּל מַה דְּעָבַד. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְאִתּוֹ, וְאִתּוֹ וְלָא בִּלְחוֹדוֹי׳. מִכָּאן דִּשְׂמָאלָא אִיהִי בִּכְלַל יְמִינָא תָּדִיר. וְעַל דָּא כְּתִיב ׳וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ אֵת אָהֳלִיאָב׳, דָּא יְמִינָא וְדָא שְׂמָאלָא.
אלה פקודי המשכן
סוד חשבון המעשה שמקים אותו ורצון ישראל שהתרצו בו
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.