ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 47: היכל עצם השמים - ההיכל השני של הנשמות הנהרגות והחיה יופיאל שרודפת חכמה › פיסקה 11 (רמז ע"א)

כשנדון העולם בדין שולט הסטרא אחרא והרוח נגנזת ונחשכת וארכבותיו נקשות זו לזו

פקודי · היכל עצם השמים - ההיכל השני של הנשמות הנהרגות והחיה יופיאל שרודפת חכמה · מאמר 47 · פיסקה 11 · דף רמז ע"א

לשון הזוהר

וְכַד אִתְּדָּן עָלְמָא בְּדִינָא, (בההוא זכותא) כְּדֵין הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא מְסַאֲבָא, שַׁלְטָא וְאִתָּקַף, (ס"א וכד אתדן עלמא בדינא בההוא זכותא, כדין ההוא רוחא אחרא שלטא ואתקף) וְהַאי רוּחָא אִגְנִיז וְאִתְחֲשָׁךְ, וּכְדֵין כָּל עָלְמָא קַיְּימָא בְּדִינָא וְאִתְּדָּן. וְכֹלָּא קַיְּימָא בְּהַאי רוּחָא. וְסִימָנִיךְ ׳וְאַרְכֻּבָתֵיהּ דָּא לְדָא נָקְשָׁן׳ (דניאל ה, ו).

תרגום

וּכְשֶׁנִּדּוֹן הָעוֹלָם בְּדִין (בְּאוֹתָהּ זְכוּת), אֲזַי אוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא הַטָּמֵא שׁוֹלֵט וּמִתְחַזֵּק, (וּכְשֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן בְּאוֹתָהּ הַזְּכוּת, אָז הָרוּחַ הָאַחֶרֶת שׁוֹלֶטֶת וּמִתְחַזֶּקֶת) וְהָרוּחַ הַזּוֹ נִגְנֶזֶת וְנֶחְשֶׁכֶת, וְאָז כָּל הָעוֹלָם עוֹמֵד בְּדִין וְנִדּוֹן. וְהַכֹּל עוֹמֵד בָּרוּחַ הַזּוֹ, וְסִימָנְךְ - ׳וְאַרְכֻּבּוֹתָיו נוֹקְשׁוֹת זוֹ לָזוֹ׳ (דניאל ה).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכד אתדן עלמא בדינא, (בההוא זכותא) כדין ההוא סטרא אחרא מסאבא, שלטא ואתקף, (ס"א וכד אתדן עלמא בדינא בההוא זכותא, כדין ההוא רוחא אחרא שלטא ואתקף) והאי רוחא אגניז ואתחשך, וכדין כל עלמא קיימא בדינא ואתדן. וכלא קיימא בהאי רוחא. וסימניך ׳וארכבתיה דא לדא נקשן׳ (דניאל ה, ו).

התרגום: וכשנדון העולם בדין (באותה זכות), אזי אותו הסטרא אחרא הטמא שולט ומתחזק, (וכשהעולם נדון באותה הזכות, אז הרוח האחרת שולטת ומתחזקת) והרוח הזו נגנזת ונחשכת, ואז כל העולם עומד בדין ונדון. והכל עומד ברוח הזו, וסימנך - ׳וארכבותיו נוקשות זו לזו׳ (דניאל ה).

מן המפרשים

הסולם: וכד אתדן עלמא וכו': וכשנדון העולם בדין, אז סטרא אחרא הטמא שולט ומתקיף, ורוח הזה אורפניאל, נגנז ונחשך, ואז עומד כל העולם בדין, ונדון. והכל תלוי ברוח הזה. והסימן וארכבתיה דא לדא נקשן. דהיינו שפחד הדינים מורגש בברכים, שה"ס נצח…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: