ולפעמים נדחית משום שהאדם נמשך אחר הסטרא אחרא והיא מסטינה עליו למעלה
פקודי · ההיכל הראשון - סוד היכל הראשית ותקון תפלות ונשמות מכל צד קדש וטמאה · מאמר 46 · פיסקה 9 · דף רמה ע"ב
לשון הזוהר
וּלְזִמְנִין אִתְדַחְיָא הַהִיא צְלוֹתָא, בְּגִין דְּהַהוּא בַּר נָשׁ אִתְמְשָׁךְ בָּתַר סִטְרָא אַחֲרָא, וְאִיהוּ אִסְתְּאַב בְּהַהוּא סִטְרָא, וְנָטִיל לָהּ הַהוּא מְמָנָא דִּי בְּהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא מְסַאֲבָא. וּכְדֵין קַיְּימָא הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא מְסַאֲבָא. סָלִיק וְאַדְכַּר חוֹבוֹי דְּהַהוּא בַּר נָשׁ קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאַסְטֵי עָלֵיהּ לְעֵילָּא. וְעַל דָּא, כָּל צְלוֹתִין, וְכָל נִשְׁמָתִין, כַּד סַלְּקִין, כֻּלְּהוֹן סַלְּקִין וְקַיְימָן קָמֵי הֵיכָלָא דָּא. וְהַאי מְמָנָא קַיְּימָא עַל פִּתְחָא דְּהֵיכָלָא דָּא, לְאַעֲלָא נִשְׁמָתִין וּצְלוֹתִין, אוֹ לְדַחְיָיא לוֹן לְבַר.
תרגום
וְלִפְעָמִים נִדְחֵית אוֹתָהּ תְּפִלָּה, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ אָדָם נִמְשָׁךְ אַחַר הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְהוּא נִטְמָא בְּאוֹתוֹ צַד, וְנוֹטֵל אוֹתָהּ אוֹתוֹ מְמֻנֶּה שֶׁבְּאוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא הַטָּמֵא. וְאָז עוֹמֵד אוֹתוֹ סִטְרָא אַחֲרָא הַטָּמֵא, עוֹלֶה ומַזְכִּיר אֶת חֲטָאֵי אוֹתוֹ הָאָדָם לִפְנֵי הקב"ה וּמַסְטִין עָלָיו לְמַעְלָה. וְלָכֵן כָּל הַתְּפִלּוֹת וְכָל הַנְּשָׁמוֹת, כְּשֶׁעוֹלוֹת, כֻּלָּן עוֹלוֹת וְעוֹמְדוֹת לִפְנֵי הַהֵיכָל הַזֶּה, וְהַמְמֻנֶּה הַזֶּה עוֹמֵד עַל פֶּתַח הַהֵיכָל הַזֶּה לְהַכְנִיס נְשָׁמוֹת וּתְפִלּוֹת, אוֹ לִדְחוֹתָן הַחוּצָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ולזמנין אתדחיא ההיא צלותא, בגין דההוא בר נש אתמשך בתר סטרא אחרא, ואיהו אסתאב בההוא סטרא, ונטיל לה ההוא ממנא די בההוא סטרא אחרא מסאבא. וכדין קיימא ההוא סטרא אחרא מסאבא. סליק ואדכר חובוי דההוא בר נש קמי קודשא בריך הוא, ואסטי עליה לעילא. ועל דא, כל צלותין, וכל נשמתין, כד סלקין, כלהון סלקין וקיימן קמי היכלא דא. והאי ממנא קיימא על פתחא דהיכלא דא, לאעלא נשמתין וצלותין, או לדחייא לון לבר.
התרגום: ולפעמים נדחית אותה תפלה, משום שאותו אדם נמשך אחר הסטרא אחרא, והוא נטמא באותו צד, ונוטל אותה אותו ממנה שבאותו הסטרא אחרא הטמא. ואז עומד אותו סטרא אחרא הטמא, עולה ומזכיר את חטאי אותו האדם לפני הקב"ה ומסטין עליו למעלה. ולכן כל התפלות וכל הנשמות, כשעולות, כלן עולות ועומדות לפני ההיכל הזה, והממנה הזה עומד על פתח ההיכל הזה להכניס נשמות ותפלות, או לדחותן החוצה.
מן המפרשים
אור החמה: ולזמנין דכד אתדחייא ההוא צלותא הוסיף האדם הזה על חטאתו פשע ונמשך בתר סטרא אחרא במעשיו ונכנס בעמקי הקליפות ואיהו אסתאב בההוא סטרא ואז אין התפלה הזאת הפסולה נמסרת ליד המלאך הזה אלא החצונים עושקים אותה דרך עושק כמו שעושקים בניו…
אור יקר: נטיל לה ההוא ממנא די בחחוא פטרא אחרא מפאבא מפני שהוא שקוע בקליפות והוא חלקם ונחלתם מפני שנמשך אחריהם והם באות ונכנסות אל הקדש מצדו, ושואלים חלק שפע קדוש בבחינת תפלתו זאת והיינו אומרו.
הסולם: ולזמנין אתדחיא וכו': ולפעמים נדחית תפלה ההיא, משום שאותו האדם נמשך אחר סטרא אחרא, והוא נטמא בצד ההוא, ולוקח התפלה הממונה ההוא שבסטרא אחרא הטמא, ואז עומד סטרא אחרא ההוא הטמא ומזכיר עונותיו של אדם ההוא לפני הקב"ה, ומשטין עליו…