ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 45: סדור שבחו של הקב"ה בדבר וברצון - סוד תפלת משה על אחותו ושבחו של אדם הראשון בגן עדן › פיסקה 6 (רמה ע"א)

עד שנדחו רגליך אחר עצת הנחש וגרשת מגן עדן עד שבא אברהם ותקן עולם

פקודי · סדור שבחו של הקב"ה בדבר וברצון - סוד תפלת משה על אחותו ושבחו של אדם הראשון בגן עדן · מאמר 45 · פיסקה 6 · דף רמה ע"א

לשון הזוהר

עַד דְּאִתְדְּחוּ רַגְלָךְ, בָּתַר עֵיטָא דְּהַהוּא חִוְיָא בִּישָׁא, וְאִתְתַּרָכְת מִגִּנְתָּא דְּעֵדֶן, וְגַרָמְת מוֹתָא לָךְ, וּלְכָל עָלְמָא, בְּגִין דְּשַׁבָקְת אִלֵּין עִדּוּנִין דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא, וְאִתְמַשָּׁכְת בָּתַר אִינּוּן כִּסוּפִין מִסְאָבִין, דְּאִקְרוּן ׳רֹאשׁ פְּתָנִים׳ (איוב כ, טז), דְּגוּפָא מָשִׁיךְ בְּהוּ, וְלָא רוּחָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר׳ (דברים לב, לג). וּכְתִיב ׳עֲנָבֵימוֹ עִנְּבֵי׳ רֹאשׁ. עַד דְּאָתָא אַבְרָהָם חֲסִידָא, וְשָׁארִי לְאַתְקְנָא עָלְמָא, וְעָאל גּוֹ מְהֵימְנוּתָא קַדִּישָׁא, וְאַתְקִן לְעֵילָּא וְתַתָּא, בְּאִינּוּן רְקִיעִין עִלָּאִין, וּבְאִינּוּן רְקִיעִין תַּתָּאִין.

תרגום

עַד שֶׁנִּדְחוּ רַגְלֶיךְ אַחַר עֲצַת אוֹתוֹ נָחָשׁ הָרָע, וְגֹרַשְׁתָּ מִגַּן עֵדֶן, וְגָרַמְתָּ לְךְ מָוֶת וּלְכָל הָעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁעָזַבְתָּ אֶת הָעִדּוּנִים הַלָּלוּ שֶׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְנִמְשַׁכְתָּ אַחַר אוֹתָן תְּשׁוּקוֹת טְמֵאוֹת שֶׁנִּקְרָאוֹת ׳רֹאשׁ פְּתָנִים׳, שֶׁהַגּוּף מוֹשֵׁךְ בָּהֶן וְלֹא הָרוּחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר׳ (דברים לב, לג) - וְכָתוּב ׳עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ׳. עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם הֶחָסִיד וְהִתְחִיל לְתַקֵּן עוֹלָם, וְנִכְנַס לְתוֹךְ הַמְּהֵימְנוּתָא הַקְּדוֹשָׁה וְתִקֵּן לְמַעְלָה וּלְמַטָּה בְּאוֹתָם רְקִיעִים עֶלְיוֹנִים וּבְאוֹתָם רְקִיעִים תַּחְתּוֹנִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: עד דאתדחו רגלך, בתר עיטא דההוא חויא בישא, ואתתרכת מגנתא דעדן, וגרמת מותא לך, ולכל עלמא, בגין דשבקת אלין עדונין דלעילא ותתא, ואתמשכת בתר אינון כסופין מסאבין, דאקרון ׳ראש פתנים׳ (איוב כ, טז), דגופא משיך בהו, ולא רוחא. כמה דאת אמר, ׳וראש פתנים אכזר׳ (דברים לב, לג). וכתיב ׳ענבימו ענבי׳ ראש. עד דאתא אברהם חסידא, ושארי לאתקנא עלמא, ועאל גו מהימנותא קדישא, ואתקן לעילא ותתא, באינון רקיעין עלאין, ובאינון רקיעין תתאין.

התרגום: עד שנדחו רגליך אחר עצת אותו נחש הרע, וגרשת מגן עדן, וגרמת לך מות ולכל העולם, משום שעזבת את העדונים הללו שלמעלה ולמטה, ונמשכת אחר אותן תשוקות טמאות שנקראות ׳ראש פתנים׳, שהגוף מושך בהן ולא הרוח, כמו שנאמר ׳וראש פתנים אכזר׳ (דברים לב, לג) - וכתוב ׳ענבמו ענבי רוש׳. עד שבא אברהם החסיד והתחיל לתקן עולם, ונכנס לתוך המהימנותא הקדושה ותקן למעלה ולמטה באותם רקיעים עליונים ובאותם רקיעים תחתונים.

מן המפרשים

אור החמה: בתר אינון כסופין וגו' הענין כי האד' היה נשמתו ורוחו גוברים על חומרו ולא היה כוסף ענייני החומר כלל כמו הצדיקים שבג"ע ירד אליו סמאל ונחש וגלו לו דרכי הגוף והנאותיו אלו אשר אנו משוקעים בה ומה מתיקות מגיע אל החומר מזה וכיון שטעם…

הסולם: עד דאתדחו רגלך וכו': עד שנדחו רגליך אחר עצת הנחש הרע ההוא, ונגרשת מגן עדן, וגרמת מות לך ולכל העולם, כי עזבת אלו העדונים שלמעלה ושלמטה, ונמשכת אחרי אלו השתוקקויות הטמאות, הנקראים, ראש פתנים, אשר הגוף נמשך אחריהן ולא הרוח, כמש"א…

אור יקר: עדונין דלעילא ותתא, בתר אינוז ככופין וכו׳ הענין כי האדם היה בנשמתו ורוחו גובר על גופו וחומרו והיה מזוקק וזך בלי שמרי החומר ולא היה יודע שום בחינה מבחינות החומר והנאותיו, ולזה היה ממש בגוף כצדיקים שבגן עדן ברוח ונשמה שאינם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר