ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 44: ראש הנקדה שעומדת תחת דרגות הסטרא אחרא - סוד שבע הדרגות של החשך והרגז והצרה › פיסקה 25 (רמד ע"א)

הדרגה הרביעית עומדת מעקם הרגז גון האש נקראת אמצע גוף בין שתי הזרועות לתקף ולשפך דמים

פקודי · ראש הנקדה שעומדת תחת דרגות הסטרא אחרא - סוד שבע הדרגות של החשך והרגז והצרה · מאמר 44 · פיסקה 25 · דף רמד ע"א

לשון הזוהר

דַּרְגָּא רְבִיעָאָה, הַאי דַּרְגָּא קַיְּימָא, מִגּוֹ עֲקִימוּ דְּרוּגְזָא, גּוָון אֶשָּׁא. וְהַאי אִקְרֵי אֶמְצָעִיתָא. דְּאִיהוּ גּוּפָא, דְּקַיְּימָא בֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין. הָכָא אִית לַהֲטָא, דִּמְלַהֲטָא בְּסוּמָקָא כְּוַורְדָּא. מֵהָכָא נַפְקֵי תְּקִיפוּ לְנַחְתָּא לְתַתָּא, לְאַתְקְפָא לְאוֹשָדָא דָּמִין. בְּגִין דְּהַאי אִיהוּ דְּיָהִיב רְשׁוּ וְשׁוּלְטָנָא לְתַתָּא, לְאַתְקְפָא וּלְאוֹשְׁדָא דָּמִין. הַאי נְבִיעַ לְנוּקְבָּא, וְדָא אִצְטְרִיךְ לְדָא, כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ גּוּפָא לְנַפְשָׁא, וְנַפְשָׁא לָא עָבִיד אוּמָנוּתָא, אֶלָּא בְּגוּפָא. וְעַל דָּא, כָּל חֵילָא, וְכָל תְּקִיפוּ, מֵהָכָא נָפִיק, לְאַתְקְפָא, וּלְמֶעְבַּד אוּמָנוּתָא בְּעָלְמָא, לְאַבְאָשָׁא. כְּנוּקְבָּא דִּמְקַבְּלָא מִן דְּכוּרָא תָּדִיר.

תרגום

הַדַּרְגָּה הָרְבִיעִית, הִיא דַּרְגָּה שֶׁעוֹמֶדֶת מִתּוֹךְ עֹקֶם הָרֹגֶז, גּוֹן הָאֵשׁ. וְזוֹ נִקְרֵאת אֶמְצַע, שֶׁהוּא גּוּף שֶׁעוֹמֵד בֵּין שְׁתֵּי הַזְּרוֹעוֹת. כָּאן יֵשׁ לַהַט שֶׁלּוֹהֵט בְּאָדֹם כַּשּׁוֹשַׁנָּה. מִכָּאן יוֹצְאִים תֹּקֶף לָרֶדֶת לְמַטָּה, לִתְקֹף וְלִשְׁפֹּךְ דָּמִים. מִשּׁוּם שֶׁזֶּהוּ שֶׁנּוֹתֵן רְשׁוּת וְשִׁלְטוֹן לְמַטָּה לִתְקֹף וְלִשְׁפֹּךְ דָּמִים, זֶה נוֹבֵעַ לַנּוּקְבָּא, וְזֶה צָרִיךְ אֶת זֶה כְּמוֹ שֶׁהַגּוּף צָרִיךְ אֶת הַנֶּפֶשׁ, וְהַנֶּפֶשׁ אֵינָהּ עוֹשָׂה אֻמָּנוּת אֶלָּא בַּגּוּף. וְעַל כֵּן כָּל הַכֹּחַ וְכָל הַתֹּקֶף יוֹצְאִים מִכָּאן, לְהַתְקִיף וְלַעֲשׂוֹת אֻמָּנוּת בָּעוֹלָם לְהָרַע, כִּנְקֵבָה שֶׁמְּקַבֶּלֶת מֵהַזָּכָר תָּמִיד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דרגא רביעאה, האי דרגא קיימא, מגו עקימו דרוגזא, גוון אשא. והאי אקרי אמצעיתא. דאיהו גופא, דקיימא בין תרין דרועין. הכא אית להטא, דמלהטא בסומקא כוורדא. מהכא נפקי תקיפו לנחתא לתתא, לאתקפא לאושדא דמין. בגין דהאי איהו דיהיב רשו ושולטנא לתתא, לאתקפא ולאושדא דמין. האי נביע לנוקבא, ודא אצטריך לדא, כמה דאצטריך גופא לנפשא, ונפשא לא עביד אומנותא, אלא בגופא. ועל דא, כל חילא, וכל תקיפו, מהכא נפיק, לאתקפא, ולמעבד אומנותא בעלמא, לאבאשא. כנוקבא דמקבלא מן דכורא תדיר.

התרגום: הדרגה הרביעית, היא דרגה שעומדת מתוך עקם הרגז, גון האש. וזו נקראת אמצע, שהוא גוף שעומד בין שתי הזרועות. כאן יש להט שלוהט באדם כשושנה. מכאן יוצאים תקף לרדת למטה, לתקף ולשפך דמים. משום שזהו שנותן רשות ושלטון למטה לתקף ולשפך דמים, זה נובע לנוקבא, וזה צריך את זה כמו שהגוף צריך את הנפש, והנפש אינה עושה אמנות אלא בגוף. ועל כן כל הכח וכל התקף יוצאים מכאן, להתקיף ולעשות אמנות בעולם להרע, כנקבה שמקבלת מהזכר תמיד.

מן המפרשים

הסולם: דרגא רביעאה וכו': מדרגה הרביעית של הס"א. מדרגה זו עומדת מתוך התעקמות הרוגז, היא גוון אש. והיא נקראת אמצעית, שהוא הגוף דהיינו תפארת, העומד באמצע בין שתי זרועות, שהם חסד וגבורה. כאן יש אש לוהט הלוהטת בגוון אדום כמו ורד. מכאן…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר