עוף יעופף סוד המרכבה מיכאל וגבריאל ימין ושמאל מקריבים שניהם להעלות רוח הקדש
פקודי · זאת תורת העלה היא העלה - סוד קרבן העלה עלית כנסת ישראל והקמת סכת דוד הנופלת · מאמר 40 · פיסקה 9 · דף רלט ע"א
לשון הזוהר
אֲבָל רָזָא דָּא הָא אוֹקִימְנָא, כְּתִיב ׳וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ׳, דְּאִינּוּן רָזָא דִּרְתִיכָא, וּבְהוּ אִסְתַּלָּק רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, לְסַלְּקָא לְעֵילָּא, דְּאִינּוּן תְּרֵי, חַד לִימִינָא, וְחַד לִשְׂמָאלָא, עוֹף לִימִינָא, וְדָא מִיכָאֵל. יְעוֹפֵף, לִשְׂמָאלָא, וְדָא (בראשית מ"ו ע"א) גַּבְרִיאֵל. דָּא לִימִינָא וְדָא לִשְׂמָאלָא. וּבְגִין כָּךְ, מְקָרְבִין תְּרֵין אִלֵּין, לְסַלְּקָא רוּחַ קוּדְשָׁא, וּשְׂמָאלָא מְעַטֵּר וְזָיִין לְתַתָּא, לְהַהוּא סְטָר שְׂמָאלָא. וִימִינָא לִימִינָא וְאִתְקַשְּׁרָא אִתְּתָא בְּבַעְלָהּ, לְמֶהֱוֵי חַד, וְכֹלָּא אִסְתַּלָּק וְאִתְקָשַׁר כַּחֲדָא לְעֵילָּא וְתַתָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִסְתַּלָּק בִּלְחוֹדוֹי וְאִתָּקַף. וּבְסִפְרֵי קַדְמָאֵי, מִסְכְּנָא, לָא יָהִיב חוּלָקָא לְאַתְּזָנָא, אֶלָּא לְעֵילָּא לְאִתְקַשְּׁרָא, אֲבָל כֹּלָּא לְעֵילָּא וְתַתָּא מִתְקָשַׁר, כָּל חַד וְחַד לְסִטְרֵיהּ כְּדְקָא יֵאוֹת, וְהָא אוֹקִימְנָא. (ויקרא כ"ו ע"ב) רִבִּי אֶלְעָזָר שָׁאִיל לְרִבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר, הָא קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא (נ"א דעולה), אִתְקָשַׁר בְּקֹּדֶשׁ הַקָּדָשִׁים, לְאִתְנַהֲרָא. אִתְדַּבְּקוּתָא דִּרְעוּתָא דְּכַהֲנָא וְלֵיוָאֵי וְיִשְׂרָאֵל לְעֵילָּא, עַד הֵיכָן (רמ"ד ע"ב, רי"ג ע"ב) אִיהוּ סַלְּקָא.
תרגום
אֲבָל הַסּוֹד הַזֶּה הֲרֵי בֵּאַרְנוּ, כָּתוּב ׳וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ׳ (בראשית א, כ) - שֶׁהוּא סוֹד הַמֶּרְכָּבָה, וּבָהֶם מִתְעַלָּה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, שֶׁהֵם שְׁנַיִם, אֶחָד לְיָמִין וְאֶחָד לִשְׂמֹאל. עוֹף - לְיָמִין, וְזֶה מִיכָאֵל. יְעוֹפֵף - לִשְׂמֹאל, וְזֶה גַּבְרִיאֵל. זֶה לְיָמִין וְזֶה לִשְׂמֹאל. וּמִשּׁוּם כָּךְ מַקְרִיבִים שְׁנֵי אֵלֶּה, לְהַעֲלוֹת אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהַשְּׂמֹאל מְעַטֵּר וְזָן לְמַטָּה לְאוֹתוֹ צַד שְׂמֹאל, וְיָמִין לְיָמִין, וְנִקְשֶׁרֶת אִשָּׁה עִם בַּעְלָהּ לִהְיוֹת אֶחָד, וְהַכֹּל מִתְעַלֶּה וְנִקְשָׁר כְּאֶחָד לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, והקב"ה מִתְעַלֶּה לְבַדּוֹ וּמִתְגַּבֵּר. וּבְסִפְרֵי הַקַּדְמוֹנִים, הֶעָנִי לֹא נוֹתֵן חֵלֶק לְהָזִין, אֶלָּא לְמַעְלָה לְהִתְקַשֵּׁר, אֲבָל הַכֹּל נִקְשָׁר לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְצִדּוֹ כָּרָאוּי, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. רַבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר, הֲרֵי קֶשֶׁר שֶׁל הַכֹּל (הָעוֹלָה) נִקְשָׁר בְּקֹדֶשׁ הַקְּדָשִׁים לְהָאִיר. הַהִתְדַּבְּקוּת שֶׁל רְצוֹן הַכֹּהֵן וְהַלְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה, עַד הֵיכָן הִיא עוֹלָה?
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אבל רזא דא הא אוקימנא, כתיב ׳ועוף יעופף על הארץ׳, דאינון רזא דרתיכא, ובהו אסתלק רוח הקדש, לסלקא לעילא, דאינון תרי, חד לימינא, וחד לשמאלא, עוף לימינא, ודא מיכאל. יעופף, לשמאלא, ודא (בראשית מ"ו ע"א) גבריאל. דא לימינא ודא לשמאלא. ובגין כך, מקרבין תרין אלין, לסלקא רוח קודשא, ושמאלא מעטר וזיין לתתא, לההוא סטר שמאלא. וימינא לימינא ואתקשרא אתתא בבעלה, למהוי חד, וכלא אסתלק ואתקשר כחדא לעילא ותתא, וקודשא בריך הוא אסתלק בלחודוי ואתקף. ובספרי קדמאי, מסכנא, לא יהיב חולקא לאתזנא, אלא לעילא לאתקשרא, אבל כלא לעילא ותתא מתקשר, כל חד וחד לסטריה כדקא יאות, והא אוקימנא. (ויקרא כ"ו ע"ב) רבי אלעזר שאיל לרבי שמעון, אמר, הא קשורא דכלא (נ"א דעולה), אתקשר בקדש הקדשים, לאתנהרא. אתדבקותא דרעותא דכהנא וליואי וישראל לעילא, עד היכן (רמ"ד ע"ב, רי"ג ע"ב) איהו סלקא.
התרגום: אבל הסוד הזה הרי בארנו, כתוב ׳ועוף יעופף על הארץ׳ (בראשית א, כ) - שהוא סוד המרכבה, ובהם מתעלה רוח הקדש לעלות למעלה, שהם שנים, אחד לימין ואחד לשמאל. עוף - לימין, וזה מיכאל. יעופף - לשמאל, וזה גבריאל. זה לימין וזה לשמאל. ומשום כך מקריבים שני אלה, להעלות את רוח הקדש, והשמאל מעטר וזן למטה לאותו צד שמאל, וימין לימין, ונקשרת אשה עם בעלה להיות אחד, והכל מתעלה ונקשר כאחד למעלה ולמטה, והקב"ה מתעלה לבדו ומתגבר. ובספרי הקדמונים, העני לא נותן חלק להזין, אלא למעלה להתקשר, אבל הכל נקשר למעלה ולמטה, וכל אחד ואחד לצדו כראוי, והרי בארנו. רבי אלעזר שאל את רבי שמעון. אמר, הרי קשר של הכל (העולה) נקשר בקדש הקדשים להאיר. ההתדבקות של רצון הכהן והלוים וישראל למעלה, עד היכן היא עולה?
מן המפרשים
הסולם: אבל רזא דא אוקימנא וכו': אבל סוד זה העמדנו, כתוב, ועוף יעופף על הארץ. שהם סוד המרכבה, דהיינו המלאכים מיכאל וכו' שעליהם רוכבת המלכות, והם מכונים עוף. ובהם מתעלה רוח הקדש, שהוא המלכות, לעלות למעלה לז"א, שהם שנים, אחד לימין ואחד…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: