ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 40: זאת תורת העלה היא העלה - סוד קרבן העלה עלית כנסת ישראל והקמת סכת דוד הנופלת › פיסקה 7 (רלט ע"א)

אדם ובהמה תושיע ה' אדם כי יקריב מכם מצד אדם ואחר כך מן הבהמה סוד הקרבן שניהם

פקודי · זאת תורת העלה היא העלה - סוד קרבן העלה עלית כנסת ישראל והקמת סכת דוד הנופלת · מאמר 40 · פיסקה 7 · דף רלט ע"א

לשון הזוהר

וְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, הָא אִתְּמַר (רס"ב ע"ב, רמ"ד ע"ב) דִּכְתִּיב, ׳אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ יהו"ה׳ (תהילים לו, ז). וְהָכִי סָלְּקָא רָזָא דְּאָדָם, מִסִּטְרָא דְּאָדָם וַדַּאי. בְּהֵמָה, מִסִּטְרָא דִּבְהֵמָה. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, ׳אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם׳ (ויקרא א, ב), אָדָם וַדַּאי, דְּדָא קָרְבָּנֵיהּ לְעֵילָּא, לְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא בְּרָזָא דְּאָדָם. וּלְבָתַר ׳מִן הַבְּהֵמָה׳, וְכֹלָּא אִיהוּ בְּרָזָא דְּאָדָם וּבְהֵמָה. וְדָא הוּא רָזָא דְּאִצְטְרִיךְ לְקָרְבָּנָא, ׳אָדָם וּבְהֵמָה׳ כִּדְקַאמְרָן. תָּא חֲזֵי, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, הָכִי עֲבַד ׳אָדָם וּבְהֵמָה׳.

תרגום

וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הֲרֵי נֶאֱמַר, שֶׁכָּתוּב ׳אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה׳ (תהלים לו, ז) '. וְכָךְ עוֹלֶה סוֹד הָאָדָם, מִצַּד שֶׁל אָדָם וַדַּאי. בְּהֵמָה - מִצַּד הַבְּהֵמָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב ׳אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם׳ - אָדָם וַדַּאי, שֶׁזֶּה קָרְבָּנוֹ לְמַעְלָה, לִקְשֹׁר קֶשֶׁר בְּסוֹד שֶׁל אָדָם. וְאַחַר כָּךְ ׳מִן הַבְּהֵמָה׳, וְהַכֹּל הוּא בְּסוֹד שֶׁל ׳אָדָם וּבְהֵמָה׳. וְזֶהוּ הַסּוֹד שֶׁצָּרִיךְ לַקָּרְבָּן, ׳אָדָם וּבְהֵמָה׳ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, כָּךְ עָשָׂה - ׳אָדָם וּבְהֵמָה׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואמר רבי שמעון, הא אתמר (רס"ב ע"ב, רמ"ד ע"ב) דכתיב, ׳אדם ובהמה תושיע יהו"ה׳ (תהילים לו, ז). והכי סלקא רזא דאדם, מסטרא דאדם ודאי. בהמה, מסטרא דבהמה. ובגין כך כתיב, ׳אדם כי יקריב מכם׳ (ויקרא א, ב), אדם ודאי, דדא קרבניה לעילא, לקשרא קשרא ברזא דאדם. ולבתר ׳מן הבהמה׳, וכלא איהו ברזא דאדם ובהמה. ודא הוא רזא דאצטריך לקרבנא, ׳אדם ובהמה׳ כדקאמרן. תא חזי, כד ברא קודשא בריך הוא עלמא, הכי עבד ׳אדם ובהמה׳.

התרגום: ואמר רבי שמעון, הרי נאמר, שכתוב ׳אדם ובהמה תושיע ה׳ (תהלים לו, ז) '. וכך עולה סוד האדם, מצד של אדם ודאי. בהמה - מצד הבהמה. ומשום כך כתוב ׳אדם כי יקריב מכם׳ - אדם ודאי, שזה קרבנו למעלה, לקשר קשר בסוד של אדם. ואחר כך ׳מן הבהמה׳, והכל הוא בסוד של ׳אדם ובהמה׳. וזהו הסוד שצריך לקרבן, ׳אדם ובהמה׳ כמו שאמרנו. בא וראה, כשברא הקב"ה את העולם, כך עשה - ׳אדם ובהמה׳.

מן המפרשים

מקדש מלך: לאתקשרא רוח אחרא וכו' נ"ב ניצוץ הקדושה שבלעה הקליפה זה היה עולה על ידי הקרבת החלבים ובעולה היה כולה כליל ולא היה בה ניצוץ לחיצונים: ולאתנהרא מגו רעותא וכו' נ"ב כל שאר הקרבנות היו נהנים מהם החיצונים קצת ולכך נק' קדשים קלים:…

אור החמה: ואר"ש הא אתמר וגו' אדם מסטרא דאדם דהיינו תפלה וייחוד מעשה המצוה והתורה והכונה כנז' לעיל יהיה יחוד המ' למעלה בסוד הדעת שהוא סוד אדם כנז' כי האדם מעורר אדם. וז"ש אדם יקריב מכם מצדכם שאדם מקריב אדם. וז"ש דדא קרבני לעילא לקשרא…

אור יקר: ודא הוא רזא דקרכגא שהם שני עניינים הפכיים, האחד עליית ריח הקרבן גורם הייחוד, השני הייחוד העליון גורם ירידת אש לאכול הקרבנות כדמפרש ואזיל, אלא ודאי כדפירשנו כי תחלה טורח הדלקת הנר ואחר כך טורח לתת בו שמן, וזהו שאמר דתננא דפליק…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: