ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 4: בראשית ברא אלהים - סוד המשכן שנברא כדגמת העולם העליון בחכמה תבונה ודעת › פיסקה 21 (רכב ע"א)

אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך - הפריד הקב"ה למשה מאשתו להדבק בשכינה אדמת קדש

פקודי · בראשית ברא אלהים - סוד המשכן שנברא כדגמת העולם העליון בחכמה תבונה ודעת · מאמר 4 · פיסקה 21 · דף רכב ע"א

לשון הזוהר

(שמות לח כא) ׳אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן׳. רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח ׳וְאָמַר, (שמות ג ה)׳אַל תִּקְרַב הֲלוֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל ׳רַגְלֶיךָ וְגוֹ'׳. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, דְּפָרִישׁ לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְאִתְּתֵיהּ, בְּגִין לְאִתְדַּבְּקָא בִּשְׁכִינְתָּא, דִּכְתִּיב, (שמות ג ה) ׳כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא׳. אַדְמַת קֹדֶשׁ, דָּא שְׁכִינְתָּא, אִתְדַּבְּקוּתָא קַדִּישָׁא אִתְדַּבָּק מֹשֶׁה בְּהַהִיא שַׁעֲתָא לְעֵילָּא.

תרגום

׳אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן (שמות לח, כא)׳. רַבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח ׳וְאָמַר, (שמות ג)׳אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךְ מֵעַל ׳רַגְלֶיךְ וְגוֹ'׳. פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ, שֶׁהִפְרִידוֹ הקב"ה מֵאִשְׁתּוֹ כְּדֵי לְהִדָּבֵק בַּשְּׁכִינָה, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא׳ - אַדְמַת קֹדֶשׁ - זוֹ שְׁכִינָה. הִדָּבְקוּת קְדוֹשָׁה נִדְבַּק מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְמַעְלָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: (שמות לח כא) ׳אלה פקודי המשכן׳. רבי חזקיה פתח ׳ואמר, (שמות ג ה)׳אל תקרב הלום של נעליך מעל ׳רגליך וגו'׳. האי קרא אוקמוה, דפריש ליה קודשא בריך הוא מאתתיה, בגין לאתדבקא בשכינתא, דכתיב, (שמות ג ה) ׳כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא׳. אדמת קדש, דא שכינתא, אתדבקותא קדישא אתדבק משה בההיא שעתא לעילא.

התרגום: ׳אלה פקודי המשכן (שמות לח, כא)׳. רבי חזקיה פתח ׳ואמר, (שמות ג)׳אל תקרב הלם של נעליך מעל ׳רגליך וגו'׳. פסוק זה פרשוהו, שהפרידו הקב"ה מאשתו כדי להדבק בשכינה, שכתוב ׳כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא׳ - אדמת קדש - זו שכינה. הדבקות קדושה נדבק משה באותה שעה למעלה.

מן המפרשים

אור יקר: דפריש ליה קודשא כריך הוא וכו׳, יש לדקדק הרי יעקב היה בתפארת ולא פירש מאשתו, וכן בדין כי הפורש מאשתו הוא מפריד בין.

הסולם: אלה פקודי המשכן: ר' חזקיה פתח ואמר, אל תקרב הלום של נעליך מעל רגליך וגו'. מקרא זה הרי העמידוהו, שהפרידו הקב"ה מאשתו כדי שיתדבק בהשכינה, שכתוב, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא. אדמת קדש, זו היא השכינה, דהיינו דבקות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: