ותאמר חי ה' אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח - מדה עמדה בקמח שלא נראה שישרו בו ברכות
פקודי · בראשית ברא אלהים - סוד המשכן שנברא כדגמת העולם העליון בחכמה תבונה ודעת · מאמר 4 · פיסקה 19 · דף רכב ע"א
לשון הזוהר
מַה כְּתִיב, ׳וַתֹּאמֶר חַי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ אִם יֵשׁ לִי מָעוֹג כִּי אִם מְלא כַף קֶמַח בַּכַּד וּמְעַט שֶׁמֶן בַּצַּפָּחַת וְגוֹ'׳ (מלכים א יז, יב). וְהָא הָכָא מְדִידוּ הֲוָה בְּהַהוּא קִמְחָא, דְּהָא הֲוָה בֵּיהּ ׳מְלא כַּף קֶמַח בַּכַּד׳, כַּף הוּא מְדִידוּ דִּילֵיהּ, וְאִתְחַזֵּי דְּלָא שַׁרְיָין בֵּיהּ בִּרְכָן, הוֹאִיל וְקָאִים בְּמִּדָּה. מַה כְּתִיב, ׳כִּי כֹה אָמַר יהו"ה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הַקֶּמַח לא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר עַד יוֹם תֵּת יהו"ה גֶּשֶׁם׳ (מלכים א יז, יד). תֵּת, תִּתֵּן כְּתִיב, מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דִּבְכָל דָּרָא לָא אִשְׁתְּכַח מַאן דְּיִזְכֵּי לִזְכוּ כְּהַאי אִתְּתָא, וְעַל דָּא כְּתִיב תִּתֵּן, אַנְתְּ תִּתֵּן מִטְרָא עַל עָלְמָא, בְּגִין דִּזְכוּתָךְ סַגִּי.
תרגום
מַה כָּתוּב? ׳וַתֹּאמֶר חַי ה' אֱלֹהֶיךְ אִם יֶשׁ לִי מָעוֹג כִּי אִם מְלֹא כַף קֶמַח בַּכַּד וּמְעַט שֶׁמֶן בַּצַּפָּחַת וְגוֹ'׳ (מלכים א יז, יב). וַהֲרֵי כָּאן מִדָּה הָיְתָה בְּאוֹתוֹ קֶמַח, שֶׁהֲרֵי הָיָה בּוֹ ׳מְלֹא כַף קֶמַח בַּכַּד׳ - כַּף הִיא הַמִּדָּה שֶׁלּוֹ. וְנִרְאֶה שֶׁאֵין שׁוֹרוֹת בּוֹ בְּרָכוֹת הוֹאִיל וְעוֹמֵד בְּמִדָּה. מַה כָּתוּב? ׳כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר עַד יוֹם תֵּת ה' גֶּשֶׁם׳ (מלכים א יז, יד). תֵּת - כָּתוּב תִּתֵּן, מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁבְּכָל דּוֹר לֹא נִמְצָא מִי שֶׁיִּזְכֶּה לִזְכוּת כְּמוֹ הָאִשָּׁה הַזֹּאת, וְעַל זֶה כָּתוּב תִּתֵּן. אַתָּה תִּתֵּן מָטָר עַל הָעוֹלָם מִשּׁוּם שֶׁזְּכוּתְךְ רַבָּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מה כתיב, ׳ותאמר חי יהו"ה אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת וגו'׳ (מלכים א יז, יב). והא הכא מדידו הוה בההוא קמחא, דהא הוה ביה ׳מלא כף קמח בכד׳, כף הוא מדידו דיליה, ואתחזי דלא שריין ביה ברכן, הואיל וקאים במדה. מה כתיב, ׳כי כה אמר יהו"ה אלהי ישראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר עד יום תת יהו"ה גשם׳ (מלכים א יז, יד). תת, תתן כתיב, מאי טעמא. בגין דבכל דרא לא אשתכח מאן דיזכי לזכו כהאי אתתא, ועל דא כתיב תתן, אנת תתן מטרא על עלמא, בגין דזכותך סגי.
התרגום: מה כתוב? ׳ותאמר חי ה' אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת וגו'׳ (מלכים א יז, יב). והרי כאן מדה היתה באותו קמח, שהרי היה בו ׳מלא כף קמח בכד׳ - כף היא המדה שלו. ונראה שאין שורות בו ברכות הואיל ועומד במדה. מה כתוב? ׳כי כה אמר ה' אלהי ישראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר עד יום תת ה' גשם׳ (מלכים א יז, יד). תת - כתוב תתן, מה הטעם? משום שבכל דור לא נמצא מי שיזכה לזכות כמו האשה הזאת, ועל זה כתוב תתן. אתה תתן מטר על העולם משום שזכותך רבה.
מן המפרשים
הסולם: מה כתיב ותאמר וגו': מה כתוב, ותאמר חי ה' אלקיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח וגו'. והרי כאן היתה מדידה בקמח ההוא, שהרי היה בו, מלא כף קמח בכד, כף, היתה המדידה שלו, והיה ראוי שלא תשרנה בו ברכות, מפני שעומד במדה. מה כתוב. כי כה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: