אשר עמד לנס עמים אליו גוים ידרשו - ומנחתו כבוד זה בית המקדש בזמן שיהיה כאור החמה
פקודי · בראשית ברא אלהים - סוד המשכן שנברא כדגמת העולם העליון בחכמה תבונה ודעת · מאמר 4 · פיסקה 15 · דף רכא ע"ב
לשון הזוהר
׳אֲשֶׁר עוֹמֵד לְנֵס עַמִּים׳ - דְּהַאי אִיהוּ קַיְּימָא לְנִסָא וּלְאָת לְרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. ׳אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ׳ - דְּתַמָּן רָזָא דְּקִיּוּמָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, וּבְגִין כַּךְ ׳אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ׳. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יהו"ה וְגוֹ'׳ (ישעיהו ב, ג), וְעַל דָּא, ׳אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ׳. ׳וְהָיְתָה מְנוּחָתוֹ כָּבוֹד׳, מְנוּחָתוֹ, דָּא בֵּי מַקְדְּשָׁא. דִּכְתִּיב, ׳זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד׳ (תהילים קלב, יד). כָּבוֹד, דְּהָכִי אִקְרֵי כְּבוֹד יהו"ה בְּהַהוּא זִמְנָא, דִּכְתִּיב, ׳וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם׳ (ישעיהו ל, כו).
תרגום
׳אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים׳ (ישעיה יא, י) - שֶׁהֲרֵי הוּא ׳עוֹמֵד לְנֵס׳ וּלְאוֹת לְסוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. אֵלָיו גּוֹיִם - יִדְר! שׁוּ, שֶׁשָּׁם סוֹד הַקִּיּוּם שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵלָיו גּוֹיִם יִדְר! שׁוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' וְגוֹ'׳ (שם ב, ג) - וְעַל זֶה - אֵלָיו גּוֹיִם יִדְר! שׁוּ. ׳וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד׳ - מְנֻחָתוֹ - זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁכָּתוּב ׳זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד׳ (תהלים קלב, יד) - כָּבוֹד - שֶׁכָּךְ נִקְרָא שֵׁם ה' בְּאוֹתוֹ זְמַן, שֶׁכָּתוּב ׳וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם׳ (ישעיה ל, כו).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳אשר עומד לנס עמים׳ - דהאי איהו קיימא לנסא ולאת לרזא דשמא קדישא. ׳אליו גוים ידרשו׳ - דתמן רזא דקיומא דשמא קדישא, ובגין כך ׳אליו גוים ידרשו׳. כמה דאת אמר, ׳והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהו"ה וגו'׳ (ישעיהו ב, ג), ועל דא, ׳אליו גוים ידרשו׳. ׳והיתה מנוחתו כבוד׳, מנוחתו, דא בי מקדשא. דכתיב, ׳זאת מנוחתי עדי עד׳ (תהילים קלב, יד). כבוד, דהכי אקרי כבוד יהו"ה בההוא זמנא, דכתיב, ׳והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים׳ (ישעיהו ל, כו).
התרגום: ׳אשר עמד לנס עמים׳ (ישעיה יא, י) - שהרי הוא ׳עומד לנס׳ ולאות לסוד השם הקדוש. אליו גוים - ידר! שו, ששם סוד הקיום של השם הקדוש, ומשום כך אליו גוים ידר! שו, כמו שנאמר ׳והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' וגו'׳ (שם ב, ג) - ועל זה - אליו גוים ידר! שו. ׳והיתה מנחתו כבוד׳ - מנחתו - זה בית המקדש, שכתוב ׳זאת מנוחתי עדי עד׳ (תהלים קלב, יד) - כבוד - שכך נקרא שם ה' באותו זמן, שכתוב ׳והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים׳ (ישעיה ל, כו).
מן המפרשים
מקדש מלך: דהא איהו קיימא לניסא ולאת לרזא דשמא קדיש' פי' שהיסוד הנז' הוא עומד ומשפיע על המ' הנק' נס עמים. שהע' שרים שהם עמים היא עומדת עליהם כנס הזה. ומ"ש הזוהר לרזא דשמא קדיש' נע"ג לרזא יסוד. ויראה שהוא יסוד דנוקבא הנק' שמא קדיש'.
אור יקר: דתמן רזא דקיומא דשמא קדישא ובגין כך הגויים שאינם יודעים להבחין בחינת האלהות ידרשו סתם אל המקור הזה, כדמסיק קרא כי מציון תצא תורה וכו/ והם מאמינים בכלל האמונה סתם, ואינם מבחינים בין עיקר השם לשם עצמו,
הסולם: אשר עומד לנס עמים: שזהו עומד לנס ולאות לסוד השם הקדוש הוי"ה. אליו גוים ידרשו , כי שם סוד הקיום, דהיינו המוחין, של השם הקדוש, וע"כ אליו גוים ידרשו, לקבל משם חכמה ודעת, כמש"א, והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' וגו'. וע"כ…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: