ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 39: ויביאו את המשכן אל משה - סוד ארבע החיות המעלות את הכסא וברכת משה לחכמים › פיסקה 9 (רלח ע"ב)

כשהתחיל משה להקים המשכן רפו כל אברי הסטרא אחרא זה מתחזק וזה מתרפה כירושלים וצור

פקודי · ויביאו את המשכן אל משה - סוד ארבע החיות המעלות את הכסא וברכת משה לחכמים · מאמר 39 · פיסקה 9 · דף רלח ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא כַּד שָׁארֵי מֹשֶׁה לְאַקָּמָא מִשְׁכְּנָא, וְשָׁאֲרִי לְאַתְקְנָא תִּקּוּנָא דְּשַׁיְיפִין, לְאַעֲלָא דָּא בְּדָא. כְּדֵין, אִתְרְפִיוּ כָּל שַׁיְיפִין וְכָל תִּקּוּנִין דְּסִטְרָא אַחֲרָא מְסַאֲבָא, כַּד שָׁרֵי לְאַתְקְפָא הַאי סִטְרָא דְּאִיהִי קַדִּישָׁא, אִתְרַפֵי סִטְרָא אַחֲרָא מְסַאֲבָא, אִתָּקַף דָּא וְאִתְרַפֵי דָּא. וְהָא אוֹקִימְנָא, דְּכָל זִמְנָא דְּהִיא בִּתְקִיפוּ, סִטְרָא אַחֲרָא אִתְרַפָן כָּל שַׁיְיפוֹי, דָּא מַלְיָא, וְדָּא חָרוּב, וְרָזָא דָּא יְרוּשָׁלַ ם וְצוֹר חַיָּיבָא, כַּד מַלְיָא דָּא, חָרוּב דָּא. וְעַל דָּא, כַּד אִתָּקַף דָּא אִתְרַפֵי דָּא.

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כְּשֶׁהִתְחִיל ׳מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן׳ (במדבר ז, א) - וְהִתְחִיל לְתַקֵּן אֶת תִּקּוּנָם שֶׁל הָאֵיבָרִים לְהַכְנִיסָם זֶה בָּזֶה, אָז רָפוּ כָּל הָאֵיבָרִים וְכָל הַתִּקּוּנִים שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא הַטָּמֵא. כְּשֶׁהִתְחִיל לְהִתְחַזֵּק צַד הַקְּדֻשָּׁה הַזֶּה - מִתְרפֶּה הַסִּטְרָא אַחֲרָא הַטָּמֵא. זֶה מִתְחַזֵּק - וְזֶה מִתְרַפֶּה. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּחֹזֶק, מִתְרַפִּים כָּל אֶבְרֵי הַסִּטְרָא אַחֲרָא. זֶה מִתְמַלֵּא וְזֶה נֶחֱרָב. וְסוֹד זֶה - יְרוּשָׁלַים וְצוֹר הָרְשָׁעָה, כְּשֶׁזּוֹ מְלֵאָה - זוֹ חֲרֵבָה. וְעַל כֵּן, כְּשֶׁזֶּה מִתְחַזֵּק - זֶה נִרְפֶּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, בההיא שעתא כד שארי משה לאקמא משכנא, ושארי לאתקנא תקונא דשייפין, לאעלא דא בדא. כדין, אתרפיו כל שייפין וכל תקונין דסטרא אחרא מסאבא, כד שרי לאתקפא האי סטרא דאיהי קדישא, אתרפי סטרא אחרא מסאבא, אתקף דא ואתרפי דא. והא אוקימנא, דכל זמנא דהיא בתקיפו, סטרא אחרא אתרפן כל שייפוי, דא מליא, ודא חרוב, ורזא דא ירושל ם וצור חייבא, כד מליא דא, חרוב דא. ועל דא, כד אתקף דא אתרפי דא.

התרגום: בא וראה, באותה שעה כשהתחיל ׳משה להקים את המשכן׳ (במדבר ז, א) - והתחיל לתקן את תקונם של האיברים להכניסם זה בזה, אז רפו כל האיברים וכל התקונים של הסטרא אחרא הטמא. כשהתחיל להתחזק צד הקדשה הזה - מתרפה הסטרא אחרא הטמא. זה מתחזק - וזה מתרפה. והרי בארנו, שכל זמן שהיא בחזק, מתרפים כל אברי הסטרא אחרא. זה מתמלא וזה נחרב. וסוד זה - ירושלים וצור הרשעה, כשזו מלאה - זו חרבה. ועל כן, כשזה מתחזק - זה נרפה.

מן המפרשים

הסולם: ת"ח בההיא וכו': בוא וראה, בשעה ההיא שהתחיל משה להקים את המשכן, והתחיל להתקין תקון האברים להכניסם זה בזה, אז נחלשו כל האברים וכל התקונים של הסטרא אחרא הטמא, כשהתחיל להתחזק צד הזה שהוא קדוש, נחלש צד האחר הטמא, זה נתחזק וזה נחלש,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר