ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 39: ויביאו את המשכן אל משה - סוד ארבע החיות המעלות את הכסא וברכת משה לחכמים › פיסקה 5 (רלח ע"א)

ויביאו את המשכן - קשרי היחוד מעלים אותה לכסא עד משה וירויחו ברכות ממקור החיים

פקודי · ויביאו את המשכן אל משה - סוד ארבע החיות המעלות את הכסא וברכת משה לחכמים · מאמר 39 · פיסקה 5 · דף רלח ע"א

לשון הזוהר

׳וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן׳ - רָזָא דְּכָל אִינּוּן דְּקַשְׁרֵי קִשְׁרִין דְּיִחוּדָא, וְיַחְדֵי יִחוּדָא דְּרָזֵי דִּמְהֵימְנוּתָא כָּל יוֹמָא, (אלין ארבע חיון) אִינּוּן סַלְּקִין לָהּ לְכוּרְסְיָיא דָּא, עַד דְּאַתְיָין לָהּ לְגַבֵּי מֹשֶׁה, וְכֵיוָן דְּדַבְקֵי לָהּ לְגַבֵּי מֹשֶׁה, כְּדֵין אִינּוּן הֲווֹ דְּרָוְוחֵי בִּרְכָאן מִמְקוֹרָא דְּחַיֵּי, עַל רָזָא דָּא, בְּקִשּׁוּרָא דְּיִחוּדָא דְּאִינּוּן קִשְׁרִין. וְרָזָא דָּא, כַּד מִתְקַשְּׁרִין יִחוּדָא דְּכֹלָּא כַּדְקָא יֵאוֹת, וְרָזָא דָּא כְּתִיב, ׳וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְגוֹ'׳, ׳וַיְבָרֶךְ אוֹתָם מֹשֶׁה׳, רַוְוחֵי בִּרְכָאן מֵאֲתָר דַּרְגָּא דְּמֹשֶׁה שַׁרְיָא בֵּיהּ, וְדָא אִיהוּ ׳הַחֲכָמִים הָעוֹשִׂים אֵת כָּל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ׳, בְּגִין דְּאִינּוּן יַדְעֵי לְסַדְּרָא עֲבִידְתָּא דְּקוּדְשָׁא כַּדְקָא חֲזֵי.

תרגום

׳וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן׳ (שמות לט, לג) - סוֹד כָּל אוֹתָם הַקְּשָׁרִים, קִשְׁרֵי הַיִּחוּד, וּמְיַחֲדִים יִחוּד שֶׁל סוֹדוֹת הַמְּהֵימְנוּתָא בְּכָל יוֹם, (אֵלּוּ אַרְבַּע הַחַיּוֹת) הֵם מַעֲלִים אוֹתָהּ לַכִּסֵּא הַזֶּה, עַד שֶׁמְּבִיאִים אוֹתָהּ לְמֹשֶׁה. וְכֵיוָן שֶׁמַּדְבִּיקִים אוֹתָהּ לְמֹשֶׁה, אָז הֵם הָיוּ שֶׁמַּרְוִיחִים בְּרָכוֹת מִמְּקוֹר הַחַיִּים עַל סוֹד זֶה, בַּקֶּשֶׁר שֶׁל הַיִּחוּד שֶׁל אוֹתָם הַקְּשָׁרִים. וְסוֹד זֶה, כְּשֶׁמְּקַשְּׁרִים הַיִּחוּד שֶׁל הַכֹּל כָּרָאוּי. וְסוֹד זֶה כָּתוּב, ׳וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְגוֹ'׳ (שמות לט, מג) - ׳וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה׳ - הִרְוִיחוּ בְרָכוֹת מִמְּקוֹם הַדַּרְגָּה שֶׁמֹּשֶׁה שָׁרוּי בָּהּ, וְזֶהוּ ׳הַחֲכָמִים הָעֹשִׂים אֵת כָּל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ׳ (שמות לו) - מִשּׁוּם שֶׁהֵם יוֹדְעִים לְסַדֵּר אֶת עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ כָּרָאוּי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויביאו את המשכן׳ - רזא דכל אינון דקשרי קשרין דיחודא, ויחדי יחודא דרזי דמהימנותא כל יומא, (אלין ארבע חיון) אינון סלקין לה לכורסייא דא, עד דאתיין לה לגבי משה, וכיון דדבקי לה לגבי משה, כדין אינון הוו דרווחי ברכאן ממקורא דחיי, על רזא דא, בקשורא דיחודא דאינון קשרין. ורזא דא, כד מתקשרין יחודא דכלא כדקא יאות, ורזא דא כתיב, ׳וירא משה את כל המלאכה וגו'׳, ׳ויברך אותם משה׳, רווחי ברכאן מאתר דרגא דמשה שריא ביה, ודא איהו ׳החכמים העושים את כל מלאכת הקדש׳, בגין דאינון ידעי לסדרא עבידתא דקודשא כדקא חזי.

התרגום: ׳ויביאו את המשכן׳ (שמות לט, לג) - סוד כל אותם הקשרים, קשרי היחוד, ומיחדים יחוד של סודות המהימנותא בכל יום, (אלו ארבע החיות) הם מעלים אותה לכסא הזה, עד שמביאים אותה למשה. וכיון שמדביקים אותה למשה, אז הם היו שמרויחים ברכות ממקור החיים על סוד זה, בקשר של היחוד של אותם הקשרים. וסוד זה, כשמקשרים היחוד של הכל כראוי. וסוד זה כתוב, ׳וירא משה את כל המלאכה וגו'׳ (שמות לט, מג) - ׳ויברך אתם משה׳ - הרויחו ברכות ממקום הדרגה שמשה שרוי בה, וזהו ׳החכמים העשים את כל מלאכת הקדש׳ (שמות לו) - משום שהם יודעים לסדר את עבודת הקדש כראוי.

מן המפרשים

מקדש מלך: דכל אינון דקשרי יחודא וכו' פי' הצדיקים שעושים כוונות ויחודים על ידם עולה המ' להתייחד עם זעיר לגבי משה פי' זעיר: ממקורא דחיי פי' יסוד הבינה.

אור החמה: ויביאו את המשכן רזא דכל אינון וגומר הענין כי ויביאו לא היו אלא החכמים העושים במלאכה לז"א שהם סוד כל אותם המייחדים בתפלתם. וז"ש אינון דקשרי יחודא שהוא סוד קשר ההיכלות ואח"כ יחודא דרזי מהימנותא שהיא אצילות בהיכלות בסוד תפלה…

אור יקר: מאתר דמשה שריא ביה דהיינו מסוד הדעת, סוד נהר יוצא מעדן׳ שהוא יוצא מחכמה ומתפשט דרך הבינה ושש קצוות עד פי האמה כנודע, ודא איהו מלאכת הקדש ממש סוד השתלשלות האצילות וסדר ההיכלות וקשרם זכר ונקבה כדפיר׳ במקומות הנזכרים, וזהו שאמר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: