ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 3: והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת - סוד תקון הכסא מצד החסד והמשכן שהוקם בו › פיסקה 1 (רכ ע"ב)

והוכן בחסד כסא - כשעלתה מחשבה ברצון שמחה מטמיר כל הטמירים הגיעה והכתה במחשבה

פקודי · והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת - סוד תקון הכסא מצד החסד והמשכן שהוקם בו · מאמר 3 · פיסקה 1 · דף רכ ע"ב

לשון הזוהר

רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, ׳וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא וְיָּשַׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת וְגוֹ'׳ (ישעיהו טז, ה). ׳וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא׳, הָא אוֹקִימְנָא, כַּד מַחֲשָׁבָה סָלִיק, בִּרְעוּ דְּחֶדְוָה מִטְּמִירָא דְּכָל טְמִירִין דְּלָא אִתְיְידַע וְלָא אִתְדְּבַק, מָטֵי הַהוּא חֶדְוָה, וּבָטַשׁ גּוֹ מַחֲשָׁבָה, וּכְדֵין עָאל בַּאֲתָר דְּעָאל.

תרגום

רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, ׳וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא וְיָשַׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת וְגוֹ'׳ (ישעיה טז, ה). ׳וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא׳ - הֲרֵי בֵּאַרְנוּ, כְּשֶׁעָלְתָה מַחֲשָׁבָה בְּרָצוֹן שֶׁל שִׂמְחָה מִטְּמִיר כָּל הַטְּמִירִים שֶׁלֹּא נוֹדָע וְלֹא נִדְבָּק, הִגִּיעָה אוֹתָהּ שִׂמְחָה וְהִכְּתָה לְתוֹךְ הַמַּחֲשָׁבָה, וְאָז נִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁנִּכְנַס.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי אלעזר פתח ואמר, ׳והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת וגו'׳ (ישעיהו טז, ה). ׳והוכן בחסד כסא׳, הא אוקימנא, כד מחשבה סליק, ברעו דחדוה מטמירא דכל טמירין דלא אתיידע ולא אתדבק, מטי ההוא חדוה, ובטש גו מחשבה, וכדין עאל באתר דעאל.

התרגום: רבי אלעזר פתח ואמר, ׳והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת וגו'׳ (ישעיה טז, ה). ׳והוכן בחסד כסא׳ - הרי בארנו, כשעלתה מחשבה ברצון של שמחה מטמיר כל הטמירים שלא נודע ולא נדבק, הגיעה אותה שמחה והכתה לתוך המחשבה, ואז נכנס למקום שנכנס.

מן המפרשים

מקדש מלך: סליק ברעו דחדווא נ"ב יסוד דכתר עכ"ל ור"ל מ"ש הרב כי כתר וחכמה דאריך הם דכר ונוקבא כתר הוא דכורא. ומוחא סתימאה היא נוקבא דידיה. וז"ש כד מחשבה שהוא מ"ס סליק ברעו דחדווה דהיינו יסוד דכתר דאריך והכוונה שעולה מ"ס להזדווג עמו:…

הסולם: ר' אלעזר פתח וכו': רא"פ ואמר, והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת. והוכן בחסד כסא, הרי העמדנו, כשהמחשבה, שה"ס חכמה, הנקראת או"א עלאין, עלתה להתתקן, ברצון החדוה מנסתר כל הנסתרים שלא נודע ואינו מושג, שהוא עתיק, הגיע חדוה ההיא דעתיק…

אור יקר: מטמירא דכל טמירין דהיינו שם אהי״ה שבכתר שמלואו אל״ף ה׳׳א יו״ד ה׳׳א שהוא חלק שם מ״ב הנעלם, ומשם משקה אבא שהוא שם יו״ד ה״א וא״ו ה״א לאימא שהם כ״ח אותיות דהיינו מילוי המילוי, וזהו שאמר.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: