הללוהו שמש וירח - בו עומד הסוד להאיר וכוכבים ומזלות עד שחוזר למרום המרומים
פקודי · הללו את ה' מן השמים הללוהו במרומים - סוד תשבחת דוד וסדר החילות העליונים · מאמר 23 · פיסקה 5 · דף רלב ע"א
לשון הזוהר
הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, בֵּיהּ קַיְּימָא רָזָא דָּא, וְאִיהוּ שִׁמְשָׁא לְאַנְהָרָא, וּבֵיהּ קַיְימִין כֹּכָבַיָיא עִלָּאִין דְּנַהֲרִין, וּמַזָּלֵי, וְהָא אוֹקִימְנָא. לְבָתַר אַהְדָּר לְעֵילָּא, לְהַהוּא אֲתָר דְּקָאִים בְּרוּמָא דִּמְּרוֹמִים, וְתַמָּן תְּקִיעוּ דְּכֹלָּא, הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָׁמָיִם. לְבָתַר ׳הַלְלוּ אֶת׳ יהו " ׳ה מִן הָאָרֶץ׳, לָקֳבֵל אִלֵּין ׳אֵשׁ וּבָרָד וְגוֹ'׳.
תרגום
הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ - בּוֹ עוֹמֵד הַסּוֹד הַזֶּה, וְהוּא הַשֶּׁמֶשׁ לְהָאִיר, וּבוֹ עוֹמְדִים כּוֹכָבִים עֶלְיוֹנִים שֶׁמְּאִירִים, וּמַזָּלוֹת, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. אַחַר כָּךְ חוֹזֵר לְמַעְלָה לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁעוֹמֵד בְּרוּם הַמְּרוֹמִים, וְשָׁם נִתְקָעִים הַכֹּל, הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם. אַחַר כָּךְ ׳הַלְלוּ אֶת ה' מִן הָאָרֶץ׳ (תהלים קמח, ז) כּ - ְנֶגֶד אֵלֶּה ׳אֵשׁ וּבָרָד וְגוֹ'׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: הללוהו שמש וירח, ביה קיימא רזא דא, ואיהו שמשא לאנהרא, וביה קיימין ככבייא עלאין דנהרין, ומזלי, והא אוקימנא. לבתר אהדר לעילא, לההוא אתר דקאים ברומא דמרומים, ותמן תקיעו דכלא, הללוהו שמי השמים. לבתר ׳הללו את׳ יהו " ׳ה מן הארץ׳, לקבל אלין ׳אש וברד וגו'׳.
התרגום: הללוהו שמש וירח - בו עומד הסוד הזה, והוא השמש להאיר, ובו עומדים כוכבים עליונים שמאירים, ומזלות, והרי בארנו. אחר כך חוזר למעלה לאותו מקום שעומד ברום המרומים, ושם נתקעים הכל, הללוהו שמי השמים. אחר כך ׳הללו את ה' מן הארץ׳ (תהלים קמח, ז) כ - נגד אלה ׳אש וברד וגו'׳.
מן המפרשים
אור החמה: ביה קיימא רזא דא כי עם היות שהם שתי מדות ת"ת ומ' ודאי שזה עולה אל היסוד וזה יורד אל היסוד בענין ששניהם אחד ביסוד הנק' רקיע השמי' ובו נתלו המאורות ת"ת ומ' שמש וירח ובזולת זה היסוד נעשה שמש שהוא סוד גוף וברית חשבינן חד לזה…
הסולם: הללוהו שמש וירח: בו, בשמש, עומד סוד הזה, כל הספירות דז"א, כי השמש הוא ת"ת דז"א, שהוא עיקר ז"א, ושאר הספירות הן רק בדרך התכללות בת"ת. והוא השמש להאיר, ובו נמצאים ככבים העליונים המאירים ומזלות, כמו שהעמדנו. אחר זה חוזר למעלה,…
אור יקר: קיימא רזא דא, ועם היות שהם שתי מדות תפארת ומלכות ודאי שזה עולה אל היסוד מכאן וזה יורד אל היסוד מכאן בענין ששניהם אחד ביסוד, ונודע שהמלכות נקראת ארץ והתפארת שמים, והם בחינתם רחוקה זו מזו שצריכה זו לזו, אמנם להם בחינה אחרת שהם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: