ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 22: שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה - סוד החילות שנבראו והמשכן כדגמתם › פיסקה 4 (רלב ע"א)

הללויה הללו את ה' מן השמים - דוד אמר תשבחת זו כנגד סוד השם הקדוש כלל השבח

פקודי · שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה - סוד החילות שנבראו והמשכן כדגמתם · מאמר 22 · פיסקה 4 · דף רלב ע"א

לשון הזוהר

פָּתַח וְאָמַר, הַלְלוּיָהּ ׳הַלְלוּ אֶת יהו"ה מִן הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'׳ (תהילים קמח, א), תָּא חֲזֵי תּוּשְׁבַּחְתָּא דָּא אָמַר דָּוִד, לָקֳבֵל רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּאִיהוּ כְּלָלָא דְּתוּשְׁבַּחְתָּא דְּכֹלָּא. תְּרֵין תּוּשְׁבְּחָן אִינּוּן, כְּגַוְונָא דְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, דְּאִיהוּ כְּלָלָא דְּתוּשְׁבַּחְתָּא דְּכֹלָּא. וְאִינּוּן: דָּא, וְתוּשְׁבַּחְתָּא בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי כְּלָלָא דְּתוּשְׁבַּחְתָּא דְּכֹלָּא, דִּכְתִּיב, הַלְלוּיָהּ ׳הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ וְגוֹ'׳ (תהילים קנ, א). אֲבָל דָּא הֲוָה, עַל עֶשֶׂר מִינִים. וְדָא הוּא עַל שֶׁבַע, וְכֹלָּא רָזָא חֲדָא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא.

תרגום

פָּתַח וְאָמַר, ׳הַלְלוּיָה הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'׳ (תהלים קמח). בֹּא וּרְאֵה, הַתִּשְׁבַּחַת הַזּוֹ אָמַר דָּוִד כְּנֶגֶד סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא כְּלָל שֶׁל תִּשְׁבַּחַת הַכֹּל. שְׁתֵּי תִשְׁבָּחוֹת הֵן, כְּמוֹ סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא הַכְּלָל שֶׁל תִּשְׁבַּחַת הַכֹּל. וְאֵלּוּ: זֶה, וְהַשֶּׁבַח הָאַחֲרוֹן, שֶׁהוּא כְּלָלוּת הַשְּׁבָחִים שֶׁל הַכֹּל, שֶׁכָּתוּב ׳הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ וְגוֹ'׳ (שם קנ). אֲבָל זֶה הָיָה עַל עֲשָׂרָה מִינִים, וְזֶהוּ עַל שִׁבְעָה, וְהַכֹּל סוֹד אֶחָד בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח ואמר, הללויה ׳הללו את יהו"ה מן השמים וגו'׳ (תהילים קמח, א), תא חזי תושבחתא דא אמר דוד, לקבל רזא דשמא קדישא, דאיהו כללא דתושבחתא דכלא. תרין תושבחן אינון, כגוונא דרזא דשמא קדישא עלאה, דאיהו כללא דתושבחתא דכלא. ואינון: דא, ותושבחתא בתראה, דאיהי כללא דתושבחתא דכלא, דכתיב, הללויה ׳הללו אל בקדשו וגו'׳ (תהילים קנ, א). אבל דא הוה, על עשר מינים. ודא הוא על שבע, וכלא רזא חדא בשמא קדישא.

התרגום: פתח ואמר, ׳הללויה הללו את ה' מן השמים וגו'׳ (תהלים קמח). בא וראה, התשבחת הזו אמר דוד כנגד סוד השם הקדוש, שהוא כלל של תשבחת הכל. שתי תשבחות הן, כמו סוד השם הקדוש העליון, שהוא הכלל של תשבחת הכל. ואלו: זה, והשבח האחרון, שהוא כללות השבחים של הכל, שכתוב ׳הללויה הללו אל בקדשו וגו'׳ (שם קנ). אבל זה היה על עשרה מינים, וזהו על שבעה, והכל סוד אחד בשם הקדוש.

מן המפרשים

אור החמה: אבל דא הוה על עשר דהיינו הללויה הללו אל בקדשו יש בו עשרה פעמים הללויה אבל הללו את ה' מן השמים יש בו ז' פעמים הללוהו מורה שזה שבע מדרגות: אמונים אית דגרסי אטונין והיינו עשר נימין דכנור ואינו שאין נקרא אטונין אלא דוקא מיתרים…

אור יקר: רזא דשמא קדישא דאיהו כללא דתושכחתא דכולא ושני הפירושים אמת שאחר שהשבח לשם יהו״ה השם והשבח כוללים כל שבחי עולם, ותושכחתא כתראה דכולא ירצה שחתם דוד כל שבחיו בו מפני שבו כלל הכל, ואל בקדשו חייו ו שם יהו״ה שהוא בקדשו דהיינו החכמה…

הסולם: פתח ואמר הללויה וגו': פתח ואמר הללויה הללו את ה' מן השמים וגו'. בוא וראה, שבח הזה אמר דוד כנגד הסוד של שם הקדוש, שהוא הויה, דהיינו ז"א, שהוא כלל השבח של הכל. שתי תשבחות הן כעין הסוד של השם הקדוש העליון, שהוא הויה. שהוא כלל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: