ט' אות טמירה מאירה אור כל השבטים ולכן לא נחקקה שכלן יוצאות מהאכסדרה הטמירה
פקודי · ששם עלו שבטים שבטי יה - סוד שנים עשר אבני החשן והמשכן כדגמת שמים וארץ · מאמר 21 · פיסקה 8 · דף רל ע"א
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, בְּגִין דְּסַמְיכִין תְּרֵין אַתְוָון אַהֲדָדֵי. וְתוּ, דְּהָא אָת ט' גָּנִיז וְטָמִיר. וְאִיהוּ נָהִיר נְהִירוּ דְּכֻלְּהוּ, דְּהָא אָת דָּא נְהִירוּ דְּכֻלְּהוּ הֲוֵי. וְלָאו נְהִירוּ אִשְׁתְּכַח בַּר מֵאָת דָּא, דִּכְתִּיב ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳. וְהוּא נְהִירוּ דְּהַהוּא נְהוֹרָא דְּגָנִיז וְטָמִיר. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳לא יִמְנַע טוֹב לַהוֹלְכִים בְּתָמִים׳ (תהילים פד, יב). וְדָא אִיהוּ נְהוֹרָא דְּכֻלְּהוּ שְׁבָטִין. וּבְגִין כַּךְ לָא אִתְגְּלָף בְּהוּ. וְתוּ, דְּכֻלְּהוּ תְּרֵיסָר נַפְקֵי מִגּוֹ אַכְסַדְרָא דָּא טְמִירָא, דְּאִיהִי בְּרָזָא דְּאָת ט', וּבְגִין כָּךְ אִיהוּ טָמִיר וְגָנִיז, וְלָא אִתְחָזֵי בְּהוּ.
תרגום
אָמַר לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁסְּמוּכוֹת שְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת זוֹ לָזוֹ. וְעוֹד, שֶׁהֲרֵי הָאוֹת ט' גְּנוּזָה וּטְמִירָה, וְהִיא מְאִירָה אֶת הָאוֹר שֶׁל כֻּלָּם, שֶׁהֲרֵי אוֹת זוֹ הִיא הָאוֹר שֶׁל כֻּלָּם, וְאֵין אוֹר נִמְצָא חוּץ מֵהָאוֹת הַזּוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ - וְהוּא הָאוֹר שֶׁל אוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁגָּנוּז וְטָמִיר. וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳לֹא יִמְנַע טוֹב לַהוֹלְכִים בְּתָמִים׳ (תהלים פד, יב) - וְזֶהוּ הָאוֹר שֶׁל כָּל הַשְּׁבָטִים. וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא נֶחְקְקָה בָהֶן. וְעוֹד, שֶׁכָּל הַשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה יוֹצְאוֹת מִתּוֹךְ הָאַכְסַדְּרָה הַזּוֹ הַטְּמִירָה שֶׁהִיא בְּסוֹד הָאוֹת ט', וּמִשּׁוּם כָּךְ הִיא טְמִירָה וּגְנוּזָה וְאֵינָהּ נִרְאֵית בָּהֶן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה, בגין דסמיכין תרין אתוון אהדדי. ותו, דהא את ט' גניז וטמיר. ואיהו נהיר נהירו דכלהו, דהא את דא נהירו דכלהו הוי. ולאו נהירו אשתכח בר מאת דא, דכתיב ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳. והוא נהירו דההוא נהורא דגניז וטמיר. ועל דא כתיב, ׳לא ימנע טוב להולכים בתמים׳ (תהילים פד, יב). ודא איהו נהורא דכלהו שבטין. ובגין כך לא אתגלף בהו. ותו, דכלהו תריסר נפקי מגו אכסדרא דא טמירא, דאיהי ברזא דאת ט', ובגין כך איהו טמיר וגניז, ולא אתחזי בהו.
התרגום: אמר לו, משום שסמוכות שתי האותיות זו לזו. ועוד, שהרי האות ט' גנוזה וטמירה, והיא מאירה את האור של כלם, שהרי אות זו היא האור של כלם, ואין אור נמצא חוץ מהאות הזו, שכתוב ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳ - והוא האור של אותו האור שגנוז וטמיר. ועל זה כתוב, ׳לא ימנע טוב להולכים בתמים׳ (תהלים פד, יב) - וזהו האור של כל השבטים. ומשום כך לא נחקקה בהן. ועוד, שכל השתים עשרה יוצאות מתוך האכסדרה הזו הטמירה שהיא בסוד האות ט', ומשום כך היא טמירה וגנוזה ואינה נראית בהן.
מן המפרשים
מקדש מלך: מגו אכסדרה דא נ"ב יסוד הבינה עכ"ל ולפ"ז החילוק שבין פי' ב' לג' שלפיכך ב' הטעם שלא נכתבה ט' בשבטים מפני שהיא רומזת לאימא שגנוזה וטמירא ומאירה לכולם. ולפיכך הג' מפני שיצאו ממנה. ונל"עד מש"ל דהא את ט' גניז וטמיר הוא חסד שמאיר…
הסולם: אמר ליה בגין וכו': א"ל, משום שב' אותיות אלו סמוכות זו לזו. כלומר, שהסמיכות שלה תורה חטא. ע"כ לא היו בשבטים. ועוד, כי אות ט' גנוזה ונסתרת, שהיא תורה על יסוד הבינה, והיא מאירה הארת כולן, ואין אור נמצא חוץ מן אות הזו, כי כל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: