ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 21: ששם עלו שבטים שבטי יה - סוד שנים עשר אבני החשן והמשכן כדגמת שמים וארץ › פיסקה 4 (רל ע"א)

ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן - זו השכינה אבן ישראל שגוללים אותה בגלות

פקודי · ששם עלו שבטים שבטי יה - סוד שנים עשר אבני החשן והמשכן כדגמת שמים וארץ · מאמר 21 · פיסקה 4 · דף רל ע"א

לשון הזוהר

וְעַל דָּא אוּקְמוּהָ בְּרָזָא דִּקְרָא דִּכְתִּיב, ׳וְנֶאֱסָפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן׳ (בראשית כט, ג). דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּאִקְרֵי אֶבֶן בֹּחַן, אֶבֶן יִשְׂרָאֵל. דִּמְגַּנְדְּרִין לָהּ, וְעָאלִין לָהּ בְּגָלוּתָא, וּכְתִיב ׳וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקוֹמָהּ׳, וְעַל שְׁמָהּ אִקְרוּן כֻּלְּהוּ אֲבָנִין.

תרגום

וְלָכֵן פֵּרְשׁוּהָ בְּסוֹד הַכָּתוּב, ׳וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן׳ (שם כט, ג) - זוֹ הַשְּׁכִינָה שֶׁנִּקְרֵאת אֶבֶן בֹּחַן, אֶבֶן יִשְׂרָאֵל. שֶׁגּוֹלְלִים אוֹתָהּ וּמַכְנִיסִים אוֹתָהּ לַגָּלוּת, וְכָתוּב ׳וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקוֹמָהּ׳ (בראשית כט, ג) - וְעַל שְׁמָהּ נִקְרָאִים כָּל הָאֲבָנִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל דא אוקמוה ברזא דקרא דכתיב, ׳ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן׳ (בראשית כט, ג). דא שכינתא, דאקרי אבן בחן, אבן ישראל. דמגנדרין לה, ועאלין לה בגלותא, וכתיב ׳והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה׳, ועל שמה אקרון כלהו אבנין.

התרגום: ולכן פרשוה בסוד הכתוב, ׳ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן׳ (שם כט, ג) - זו השכינה שנקראת אבן בחן, אבן ישראל. שגוללים אותה ומכניסים אותה לגלות, וכתוב ׳והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה׳ (בראשית כט, ג) - ועל שמה נקראים כל האבנים.

מן המפרשים

מקדש מלך: דא שכינת' דאיקרי אבן בוחן וכו' ושיעור הכתוב וירא והנה באר בשדה היא ציון וכמ"ש במדרש רבה בפ' ויצא ג' עדרי צאן הם כהנים לויים וישראלים שיונקים משם השפע וזהו כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים שהם ישראל והאבן גדולה זו רוח הקודש שהיא ע"פ…

אור החמה: ונאספו שמה כל העדרים הם י"ב שבטים ועם היות דכתיב והנה ג' עדרי צאן רובצי' עליה כך הוא הם ג' מלמעלה וי"ב מלמטה. וגללו את האבן הבאר הזה פעמים יש בו מים רבים עד שאין צריכים העדרים לגלות שכינה מעל פי הבאר אלא היא דולה ומשקה אמנם…

הסולם: וע"ד אוקמוה ברזא וכו': וע"כ העמידו בסוד הכתוב, שכתוב, ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן. זו היא השכינה, שנקראת אבן בחן, אבן ישראל, שגוללים אותה ומכניסים אותה בגלות. וכתוב, והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה , דהיינו בעת הגאולה.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: