בראשונה היתה התחברות אחרת עד שבאה חוה והתקינה הקב"ה לאדם והתחברו פנים בפנים
פקודי · ששם עלו שבטים שבטי יה - סוד שנים עשר אבני החשן והמשכן כדגמת שמים וארץ · מאמר 21 · פיסקה 33 · דף רלא ע"ב
לשון הזוהר
בְּגִין, דְּהָא בְּקַדְמִיתָא, אִתְחַבְּרוּתָא אַחֲרָא הֲוַות לְגַבֵּיהּ, וְאוּקְמוּהָ, עַד דְּאָתַת חַוָּה, וְאַתְקִין לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְגַבֵּיהּ דְּאָדָם, וְאִתְחַבָּרוּ אַנְפִּין בְּאַנְפִּין. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה׳ (בראשית ב, כג), דָּא אִיהִי אִתְּתָא, אֲבָל אַחֲרָא לָא אִקְרֵי הָכִי. וְהָא אוּקְמוּהָ. וּבְגִין כַּךְ, דְּאָדָם וְחַוָּה כַּחֲדָא אִתְבְּרִיאוּ, כְּתִיב ׳זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם׳ (בראשית ה, ב), תַּרְוַויְיהוּ כַּחֲדָא הֲווֹ. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי׳.
תרגום
מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי בָּרִאשׁוֹנָה הִתְחַבְּרוּת אַחֶרֶת הָיְתָה אֵלָיו, וּפֵרְשׁוּהָ, עַד שֶׁבָּאָה חַוָּה וְהִתְקִינָהּ הקב"ה לְאָדָם, וְהִתְחַבְּרוּ פָּנִים בְּפָנִים. וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה׳ (בראשית ב, כג). זוֹהִי אִשָּׁה, אֲבָל אַחֶרֶת לֹא נִקְרֵאת כָּךְ, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. וּמִשּׁוּם שֶׁאָדָם וְחַוָּה נִבְרְאוּ כְאֶחָד, כָּתוּב ׳זָכָר וְנוּקְבָּא בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם׳ (שם ה, ב) - שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד הָיוּ. וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בגין, דהא בקדמיתא, אתחברותא אחרא הוות לגביה, ואוקמוה, עד דאתת חוה, ואתקין לה קודשא בריך הוא לגביה דאדם, ואתחברו אנפין באנפין. ועל דא כתיב, ׳לזאת יקרא אשה׳ (בראשית ב, כג), דא איהי אתתא, אבל אחרא לא אקרי הכי. והא אוקמוה. ובגין כך, דאדם וחוה כחדא אתבריאו, כתיב ׳זכר ונקבה בראם ויברך אותם׳ (בראשית ה, ב), תרווייהו כחדא הוו. ועל דא כתיב, ׳אחור וקדם צרתני׳.
התרגום: משום שהרי בראשונה התחברות אחרת היתה אליו, ופרשוה, עד שבאה חוה והתקינה הקב"ה לאדם, והתחברו פנים בפנים. ועל זה כתוב, ׳לזאת יקרא אשה׳ (בראשית ב, כג). זוהי אשה, אבל אחרת לא נקראת כך, והרי פרשוה. ומשום שאדם וחוה נבראו כאחד, כתוב ׳זכר ונוקבא בראם ויברך אתם׳ (שם ה, ב) - שניהם כאחד היו. ועל זה כתוב, ׳אחור וקדם צרתני׳.
מן המפרשים
מקדש מלך: בגין דהא בקדמיתא פי' חוזר לענין ראשון שאמר שהיו אדם וחוה אח"בח עד שנסרם הקב"ה והחזירם פנים בפנים ונותן טעם למה הוצרך הקב"ה לנסור אותם ולהחזירם פב"פ ואמר בגין דהא בקדמיתא וכו' דהיינו שתחלה היתה לו חוה ראשונה ולא היה בה ממש: לכך…
הסולם: בגין דהא בקדמיתא וכו': כי הנה בתחילה, לפני חוה, היתה לו התחברות אחרת, דהיינו לילית, והעמידוהו. עד שבאה חוה, שהתקין אותה הקב"ה לאדם, ונתחברו פנים בפנים. וע"כ כתוב, לזאת יקרא אשה, אבל האחרת, לילית, אינה נקראת כך. וכבר העמידוהו.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: