אחר שחטא אדם ובא נחש על חוה והטיל בה זהמה הולידה את קין שגרם למות בעולם
פקודי · ששם עלו שבטים שבטי יה - סוד שנים עשר אבני החשן והמשכן כדגמת שמים וארץ · מאמר 21 · פיסקה 29 · דף רלא ע"א
לשון הזוהר
וּלְבָתַר דְּחָב אָדָם וְאִתְּתָא, וְאָתָא נָחָשׁ עַל חַוָּה, וְאָטִיל בָּהּ זוּהֲמָא, אוֹלִידַת חַוָּה לְקַיִן, וַהֲוָה דִּיּוּקְנֵיהּ, דִּיּוּקְנָא דִּלְעֵילָּא (קס"ז.) וְתַתָּא, מֵרָזָא דְּזוּהֲמָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וּמִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא. וְעַל דָּא אִיהוּ הֲוָה קַדְמָאָה, דְּעֲבַד מוֹתָא בְּעָלְמָא, בְּגִין דְּסִטְרָא דִּילֵיהּ גָּרִים. חִוְיָא אוֹרְחֵיהּ הוּא לְמֶהֱוֵי כַּמִין לְקַטוּלָא, הַהוּא דְּאָתֵי מִנֵּיהּ אוֹרְחֵיהּ נָקִיט וְאָזִיל, וְעַל דָּא כְּתִיב ׳וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ׳ (בראשית ד, ח). (בראשית נ"א ע"ב).
תרגום
וְאַחַר שֶׁחָטָא אָדָם וְהָאִשָּׁה, וּבָא נָחָשׁ עַל חַוָּה וְהִטִּיל בָּהּ זֻהֲמָה, הוֹלִידָה חַוָּה אֶת קַיִן, וְהָיָה דְּיוֹקְנוֹ דְּיוֹקָן שֶׁלְּמַעְלָה וּמַטָּה מִסּוֹד הַזֻּהֲמָה שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא וּמֵהַצַּד שֶׁלְּמַטָּה. וְעַל כֵּן הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁעָשָׂה מָוֶת בָּעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁהַצַּד שֶׁלּוֹ גָּרַם. הַנָּחָשׁ דַּרְכּוֹ הוּא לֶאֱרֹב לַהֲרֹג, אוֹתוֹ שֶׁבָּא מִמֶּנּוּ בְּדַרְכּוֹ לָקַח וְהָלַךְ. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו׳ (בראשית ד, ח) וַיַּהַ רְגֵהוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ולבתר דחב אדם ואתתא, ואתא נחש על חוה, ואטיל בה זוהמא, אולידת חוה לקין, והוה דיוקניה, דיוקנא דלעילא (קס"ז.) ותתא, מרזא דזוהמא דסטרא אחרא, ומסטרא דלתתא. ועל דא איהו הוה קדמאה, דעבד מותא בעלמא, בגין דסטרא דיליה גרים. חויא אורחיה הוא למהוי כמין לקטולא, ההוא דאתי מניה אורחיה נקיט ואזיל, ועל דא כתיב ׳ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו׳ (בראשית ד, ח). (בראשית נ"א ע"ב).
התרגום: ואחר שחטא אדם והאשה, ובא נחש על חוה והטיל בה זהמה, הולידה חוה את קין, והיה דיוקנו דיוקן שלמעלה ומטה מסוד הזהמה של הסטרא אחרא ומהצד שלמטה. ועל כן הוא היה הראשון שעשה מות בעולם, משום שהצד שלו גרם. הנחש דרכו הוא לארב להרג, אותו שבא ממנו בדרכו לקח והלך. ועל זה כתוב ׳ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו׳ (בראשית ד, ח) ויה רגהו.
מן המפרשים
מקדש מלך: האי מעילא דאפודא לחפייא עליה כד לביש לון פי' האפוד מחפה על המעיל כמ"ש רש"י בחומש. ומקרא מלא הוא וילבש אותו את המעיל ויתן עליו את האפוד וכו'. ה"ג דכורא לקמא. מרזא דזוהמא פי' מטיפת ס"מ. ומ"ש ומסטרא דלתתא הם טיפות של אדם וחוה.…
אור החמה: בגין דסטרא דיליה גרי' יר' כח הנחש המזומן להמית והמית אדם הא' מקדושתו. וז"ש חויא אורחיה הוא למהוי כמין וגו': ויהי בהיותם בשדה ארב לו וקם עליו כנחש ממש וכן ענין נשיכה דאמרי בספרי קדמאי וגו. מהרמ"ק זלה"ה:
הסולם: ולבתר דחב אדם וכו': ואחר שחטא אדם ואשתו, ובא נחש על חוה והטיל בה זוהמא, הולידה חוה את קין. והיתה צורתו צורה שלמעלה, ומשל מטה מסוד הזוהמא של הסטרא אחרא, ומצד שלמטה מן החצונים. וע"כ הוא היה הראשון שעשה מות בעולם, משום שהצד שלו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: