אורים שמאירים בדבריהם תמים שמשלמים בדבריהם זה פנים וזה אחור קול ודבור
פקודי · ששם עלו שבטים שבטי יה - סוד שנים עשר אבני החשן והמשכן כדגמת שמים וארץ · מאמר 21 · פיסקה 12 · דף רל ע"ב
לשון הזוהר
לָקֳבֵל דָּא, אוּרִים: דְּנָהֲרִין בְּמִלַּיְיהוּ. תּוּמִים: דְּאַשְׁלִימוּ בְּמִלַּיְיהוּ. דָּא פָּנִים. וְדָא אָחוֹר. וְרָזָא דָּא קוֹל וְדִבּוּר. קוֹל אַנְהִיר לְדִּבּוּר, לְמַלְּלָא. דִּבּוּר אַשְׁלִים מִלָּה. וְתָדִיר דָּא בְּדָא סַלְקָן, וְלָא (הקדמה ז' ע"ב) אִתְפָּרְשָׁן דָּא מִן דָּא לְעָלְמִין, וּבְגִין כָּךְ, חֹשֶׁן וְאֵפוֹד, דָּא פָּנִים וְדָא אָחוֹר וְכֹלָּא רָזָא חֲדָא בְּלָא פְּרִישׁוּ כְּלַל.
תרגום
כְּנֶגֶד זֶה, אוּרִים - שֶׁמְּאִירִים בְּדִבְרֵיהֶם. תֻּמִּים - שֶׁמֻּשְׁלָמִים בְּדִבְרֵיהֶם. זֶה פָּנִים וְזֶה אָחוֹר. וְסוֹד זֶה - קוֹל וְדִבּוּר. הַקּוֹל מֵאִיר לַדִּבּוּר לְדַבֵּר, הַדִּבּוּר מַשְׁלִים אֶת הַדָּבָר. וְתָמִיד זֶה בָּזֶה עוֹלִים וְלֹא נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה לְעוֹלָמִים. מִשּׁוּם כָּךְ חֹשֶׁן וְאֵפוֹד, זֶה פָּנִים וְזֶה אָחוֹר, וְהַכֹּל סוֹד אֶחָד בְּלִי הֶבְדֵּל כְּלָל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: לקבל דא, אורים: דנהרין במלייהו. תומים: דאשלימו במלייהו. דא פנים. ודא אחור. ורזא דא קול ודבור. קול אנהיר לדבור, למללא. דבור אשלים מלה. ותדיר דא בדא סלקן, ולא (הקדמה ז' ע"ב) אתפרשן דא מן דא לעלמין, ובגין כך, חשן ואפוד, דא פנים ודא אחור וכלא רזא חדא בלא פרישו כלל.
התרגום: כנגד זה, אורים - שמאירים בדבריהם. תמים - שמשלמים בדבריהם. זה פנים וזה אחור. וסוד זה - קול ודבור. הקול מאיר לדבור לדבר, הדבור משלים את הדבר. ותמיד זה בזה עולים ולא נפרדים זה מזה לעולמים. משום כך חשן ואפוד, זה פנים וזה אחור, והכל סוד אחד בלי הבדל כלל.
מן המפרשים
אור יקר: דא פנים ודא אחור והם בגוף אחד, והיינו שזכר ונקבה שניהם גוף אחד אלא שזה פני הגוף וזה אחרי הגוף, והיינו שש קצוות הם פנים אחור, מדת יום מדת לילה ששה ימים ששה לילות,