הביאו עלי כפרה עלי שהיתה כתר וירדה לרגליו - צדיק מושל יראת אלהים מהפך דין לרחמים
פנחס · ובראשי חדשיכם - סוד מיעוט הלבנה מכתר לסגול והפיכת שעיר החטאת מרחמים לדין · מאמר 99 · פיסקה 5 · דף רמח ע"א
לשון הזוהר
וּבְגִין דָּא, הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה, עָלַי הֲוַת סִיהֲרָא כֶּתֶר וַדַּאי, כְּגַוְונָא דָּא וּלְבָתַר אִתְמְעִיטַת, וְנַחְתַּת לְרַגְלִין דִּילֵיהּ, כְּגַוְונָא דָּא וּבְזִמְנָא דָּא הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה, אִיתְּמַר בָּהּ, ׳הִיא הָעוֹלָה׳ (ויקרא ו, ב), סְלִיקַת מֵרַגְלוֹי. דְּאִתְּמַר בָּהּ, ׳וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי׳ (ישעיהו סו, א). לְמֵימַר בָּהּ, ׳הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי׳. וְהַאי אִיהוּ רָזָא, ׳צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים׳ (שמואל ב כג, ג). דִּמְהַפֵּךְ דִּינָא לְרַחֲמֵי. וְרָזָא דְּמִלָּה, ׳אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׳ (תהילים קיח, כב). כְּגַוְונָא דָּא, דוד"י. יְהוָֹה.
תרגום
וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה. עָלַיֻ - הָיְתָה הַלְּבָנָה כֶּתֶר וַדַּאי, כְּדֻגְמַת זֶה, וּלְבַסּוֹף הִתְמַעֲטָה וְיָרְדָה לְרַגְלָיו כְּדֻגְמַת זֶה וּבִזְמַן זֶה נֶאֱמַר הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳הִיא הָעֹלָה, עוֹלָה מֵרַגְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ׳ (שם ו) ׳וְהָאָרֶץ הֲדם רַגְלָי, לוֹמַר בָּהּ הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי׳ - וְזֶהוּ סוֹד ׳צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים׳ (שמואל ב כג) - שֶׁמְּהַפֵּךְ דִּין לְרַחֲמִים. וְסוֹד הַדָּבָר - ׳אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׳ (תהלים קיח, כב) - כְּדֻגְמַת זֶה הוה"י, יְהֹוָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין דא, הביאו עלי כפרה, עלי הות סיהרא כתר ודאי, כגוונא דא ולבתר אתמעיטת, ונחתת לרגלין דיליה, כגוונא דא ובזמנא דא הביאו עלי כפרה, איתמר בה, ׳היא העולה׳ (ויקרא ו, ב), סליקת מרגלוי. דאתמר בה, ׳והארץ הדום רגלי׳ (ישעיהו סו, א). למימר בה, ׳השמים כסאי׳. והאי איהו רזא, ׳צדיק מושל יראת אלהים׳ (שמואל ב כג, ג). דמהפך דינא לרחמי. ורזא דמלה, ׳אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׳ (תהילים קיח, כב). כגוונא דא, דוד"י. יהוה.
התרגום: ומשום זה נאמר הביאו עלי כפרה. עלי - היתה הלבנה כתר ודאי, כדגמת זה, ולבסוף התמעטה וירדה לרגליו כדגמת זה ובזמן זה נאמר הביאו עלי כפרה, שנאמר בה ׳היא העלה, עולה מרגליו, שנאמר בה׳ (שם ו) ׳והארץ הדם רגלי, לומר בה השמים כסאי׳ - וזהו סוד ׳צדיק מושל יראת אלהים׳ (שמואל ב כג) - שמהפך דין לרחמים. וסוד הדבר - ׳אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׳ (תהלים קיח, כב) - כדגמת זה הוה"י, יהוה.
מן המפרשים
קרני אור: כגוונא דא ו' כגוונא דא ו'. ר"ל כגוונא דראש הו' היא קצת רחב, וכמו כתר על התפשטות הו' שלמטה. גם הז' כגוונא דא. גם סגול כזה מרמז לזה. וכל הגרסאות נכונים:
הסולם: ובגין דא הביאו וכו': ומשום זה, אמר הקב"ה, שהוא ז"א, הביאו עלי כפרה. כי עלי היתה הלבנה לכתר ודאי, טרם המיעוט, דהיינו כתר ממעל לנצח והוד דז"א, כעין זה, ואח"כ נתמעטה וירדה לרגליו שלו, דהיינו למטה מנו"ה הנקראים רגלים, כעין זה.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: