ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 93: שלשה גורמים רעה לעצמם - המקלל עצמו הזורק לחם והמדליק נר במוצאי שבת טרם זמנו › פיסקה 4 (רמו ע"ב)

מקום בגיהנם למחללי שבת שמדליקים נר טרם זמנו - ממונה מבעיר ראשונה למקומו זה מקום פלוני

פנחס · שלשה גורמים רעה לעצמם - המקלל עצמו הזורק לחם והמדליק נר במוצאי שבת טרם זמנו · מאמר 93 · פיסקה 4 · דף רמו ע"ב

לשון הזוהר

חַד דּוּכְתָא אִית בְּגֵיהִנָּם, לְאִינּוּן דְּקָא מְחַלְלֵי שַׁבְּתָּא. כֵּיוָן דְּאִיהוּ אוֹקִיד שְׁרָגָא עַד לָא מָטָא זִמְנֵיהּ, חַד מְמָנָא אִית בְּגֵיהִנָּם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וְאוֹקִיד בְּקַדְמִיתָא לְהַהוּא דּוּכְתָא, וְאָמַר הַאי דּוּכְתָא דִּפְלַנְיָא. וְכָל חַיָּיבִין דְּגֵיהִנָּם, מְסַיְּיעֵי לְאוֹקְדָא הַהוּא דּוּכְתָא. הַהוּא מְמָנָא קָארֵי וְאָמַר, ׳הִנֵּה יהו"ה מְטַלְטֶלְךָ טַלְטֵלָה גָּבֶר וְעֹטְךָ עָטֹה׳ (ישעיהו כב, יז). חַיָּיבִין דְּגֵיהִנָּם אַמְרֵי, ׳כַּדוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם שָׁמָּה תָמוּת וְגוֹ'׳ (ישעיהו כב, יח). בְּגִין דְּאִיהוּ גָּרִים לוֹן לְאִתּוֹקְדָא, עַד לָא מָטָא זִמְנַיְיהוּ. הָא לָן תְּלָתָא, דְּגַרְמֵי בִּישׁ לְגַרְמַיְיהוּ, כְּמָה דְּאִתְּמַר.

תרגום

מָקוֹם אֶחָד יֵשׁ בַּגֵּיהִנָּם לְאוֹתָם שֶׁמְּחַלְּלִים שַׁבָּת. כֵּיוָן שֶׁהוּא הִדְלִיק נֵר טֶרֶם הִגִּיעַ זְמַנּוֹ, יֵשׁ מְמֻנֶּה אֶחָד בַּגֵּיהִנָּם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וּמַבְעִיר בָּרִאשׁוֹנָה לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְאוֹמֵר: זֶה מָקוֹם שֶׁל פְּלוֹנִי. וְכָל חַיָּבֵי הַגֵּיהִנָּם מְסַיְּעִים לְהַבְעִיר אֶת אוֹתוֹ מָקוֹם. אוֹתוֹ מְמֻנֶּה קוֹרֵא וְאוֹמֵר: ׳הִנֵּה ה' מְטַלְטֶלְךְ טַלְטֵלָה גָּבֶר וְעֹטְךְ עָטֹה׳ (ישעיה כב, יז) - חַיָּבֵי הַגֵּיהִנָּם אוֹמְרִים: (שם) ׳כַּדּוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם שָׁמָּה תָמוּת וְגוֹ'׳. מִשּׁוּם שֶׁהוּא גָּרַם לָהֶם לְהִשָּׂרֵף טֶרֶם הִגִּיעַ זְמַנָּם. הֲרֵי לָנוּ שְׁלֹשָׁה שֶׁגּוֹרְמִים רַע לְעַצְמָם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: חד דוכתא אית בגיהנם, לאינון דקא מחללי שבתא. כיון דאיהו אוקיד שרגא עד לא מטא זמניה, חד ממנא אית בגיהנם במוצאי שבת, ואוקיד בקדמיתא לההוא דוכתא, ואמר האי דוכתא דפלניא. וכל חייבין דגיהנם, מסייעי לאוקדא ההוא דוכתא. ההוא ממנא קארי ואמר, ׳הנה יהו"ה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה׳ (ישעיהו כב, יז). חייבין דגיהנם אמרי, ׳כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות וגו'׳ (ישעיהו כב, יח). בגין דאיהו גרים לון לאתוקדא, עד לא מטא זמנייהו. הא לן תלתא, דגרמי ביש לגרמייהו, כמה דאתמר.

התרגום: מקום אחד יש בגיהנם לאותם שמחללים שבת. כיון שהוא הדליק נר טרם הגיע זמנו, יש ממנה אחד בגיהנם במוצאי שבת, ומבעיר בראשונה לאותו מקום ואומר: זה מקום של פלוני. וכל חיבי הגיהנם מסיעים להבעיר את אותו מקום. אותו ממנה קורא ואומר: ׳הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה׳ (ישעיה כב, יז) - חיבי הגיהנם אומרים: (שם) ׳כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות וגו'׳. משום שהוא גרם להם להשרף טרם הגיע זמנם. הרי לנו שלשה שגורמים רע לעצמם, כמו שנתבאר.

מן המפרשים

אור החמה: הנה ה' מטלטלך וגו' מדה כנגד מדה הוא טלטל הרשעים ממנוחתם גם הוא יטלטל קודם כולם. ועטך עטה שיש לו מקום בפני עצמו שמשם הוא עטוי לבדו

קרני אור: ואוקיד בקדמיתא לההוא דוכתא ואוקיד בקדמיתא לההוא דוכתא. אינו מובן אם קאי לאחר מיתתו, או אפי' בחיים, וק"ל:

הסולם: חד דוכתא אית וכו': מקום אחד יש בגיהנם לאלו שמחללים שבת. כיון שהוא הדליק נר קודם זמנו, ממונה אחד יש בגיהנם במוצאי שבת ומדליק תחילה אותו מקום, ואומר מקום זה הוא של פלוני. וכל הרשעים שבגיהנם עוזרים לו להדליק אותו מקום. אותו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: