ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 92: עשרה דברים בכוס של ברכה - סוד לחמי תודה ושעורי נטילת ידים וברכת המזון כנגד עשר הספירות › פיסקה 19 (רמו ע"א)

שלש קדשות והתקדשתם מים ראשונים והייתם קדשים מים אחרונים - כי קדוש שמן ערב אני הוי ברכה

פנחס · עשרה דברים בכוס של ברכה - סוד לחמי תודה ושעורי נטילת ידים וברכת המזון כנגד עשר הספירות · מאמר 92 · פיסקה 19 · דף רמו ע"א

לשון הזוהר

אוּף הָכִי וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם, בְּשַׁעַת תַּשְׁמִישׁ. מַיִם רִאשׁוֹנִים דְּזָרַע בַּר נָשׁ, מִצְּוָה. אַחֲרוֹנִים דְּנוּקְבָּא, חוֹבָא. וְאֶמְצָּעִיִּים קָא רָמִיז, ׳וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי׳. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, ׳הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי׳ (איוב י, י). וְהַאי אִיהוּ דְּקָא רָמִיז, בֵּין גְּבִינָה לְבָשָֹׁר, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי׳ (איוב י, יא).

תרגום

אַף כָּךְ וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם - בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. מַיִם רִאשׁוֹנִים שֶׁזּוֹרֵעַ אָדָם - מִצְוָה. אַחֲרוֹנִים, שֶׁל הַנּוּקְבָּא - חוֹבָה. וְאֶמְצָעִיִּים - הֲרֵי רוֹמֵז, ׳וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי׳. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי׳ (איוב י, י) - וְזֶהוּ שֶׁבָּא הָרֶמֶז בֵּין גְּבִינָה לְבָשָׂר, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי׳ (איוב י, יא).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אוף הכי והתקדשתם, בשעת תשמיש. מים ראשונים דזרע בר נש, מצוה. אחרונים דנוקבא, חובא. ואמצעיים קא רמיז, ׳וכגבינה תקפיאני׳. הדא הוא דכתיב, ׳הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני׳ (איוב י, י). והאי איהו דקא רמיז, בין גבינה לבשר, דאתמר ביה ׳עור ובשר תלבישני׳ (איוב י, יא).

התרגום: אף כך והתקדשתם - בשעת תשמיש. מים ראשונים שזורע אדם - מצוה. אחרונים, של הנוקבא - חובה. ואמצעיים - הרי רומז, ׳וכגבינה תקפיאני׳. זהו שכתוב ׳הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני׳ (איוב י, י) - וזהו שבא הרמז בין גבינה לבשר, שנאמר בו ׳עור ובשר תלבישני׳ (איוב י, יא).

מן המפרשים

אור יקר: אוף הכי והתקדשתם היינו דמפרש קרא דוהתקדשתם כענינו שיתקדש האדם בשעת האכילה הלחם כמשמעו, ג״כ יתקדש בשעת האכילה הלחם ואין לחם אלא אשה, ולפי דבריו כדדרשו רבנן קרא דוהתקדשתם במים ראשונים ואחרונים הכי נמי דריש להו בסוד הזווג, והיינו.

קרני אור: דזרע בר נש דזרע בר נש כו'. אינו מובן[א"ה פי' דמרמז על הזיווג כמבואר בפנים דזרע הזכר הם מצוה מים ראשונים. וזרע דנוקבא חובה מים אחרונים ונק' מים אחרונים שהנוקבא נק' סוף כידוע ורגליה יורדות כו' והיא מבררת הטוב מתוכם. ולכן נק'…

הסולם: אוף הכי והתקדשתם וגו': אף כך יש לומר, והתקדשתם, היינו בעת תשמיש. מים ראשונים שזורע הגבר הם מצוה. שמקיים מצות פריה ורביה. אחרונים, שהיא זרע הנקבה, היא חוב, כלומר, שזרע הזכר מחייב אותה להזריע. ומים אמצעיים, הרמז, וכגבינה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: