חוזר קושיית מעלת הקשת המגינה על העולם - ואינה נראית אלא בלבוש נכבד של מלכות
פנחס · סוד הקשת ולבושי האבות - שתי קנאות פנחס-אליהו על הברית ותוספת האות בשמו · מאמר 9 · פיסקה 5 · דף רטו ע"א
לשון הזוהר
קוּם אַנְתְּ רִבִּי יוֹסֵי הַגָלִילִי, וְאֵימָא, דְּהָא מִלִּין שְׁפִּירִין קָאַמְרַת בְּחִבּוּרָה קַדְמָאָה, דְּקֶשֶׁת לָא אַתְיָא אֶלָּא לְאַגָּנָא עַל עָלְמָא. לְמַלְכָּא, דִּבְכָל זִמְנָא דִּבְרֵיהּ חָב, וּמַלְכָּא חֲזֵי לְמַטְרוֹנִיתָא, סָלִיק רוּגְזָא דִּבְרֵיהּ, דִּכְתִּיב, ׳וּרְאִיתִיהָ לִזְכּוֹר בְּרִית עוֹלָם׳ (בראשית ט, טז). וְעַל דָּא לָא אִתְחֲזִי קֶשֶׁת, אֶלָּא לְאַגָּנָא עַל עָלְמָא. וְלָא אִתְגַלְיָא, אֶלָּא בִּלְבוּשׁ יְקָר דְּמַלְכוּ, וּבְשַׁעֲתָא דְּאִית צַּדִיק בְּאַרְעָא, אִיהוּ בְּרִית. לְמֵיקָם בְּרִית.
תרגום
קוּם אַתָּה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וֶאֱמֹר, שֶׁהֲרֵי דְּבָרִים יָפִים אָמַרְתָּ בַּחִבּוּר הָרִאשׁוֹן, שֶׁקֶּשֶׁת לֹא בָאָה אֶלָּא לְהָגֵן עַל הָעוֹלָם. לְמֶלֶךְ, שֶׁבְּכָל זְמַן שֶׁבְּנוֹ חוֹטֵא וְהַמֶּלֶךְ רוֹאֶה אֶת הַמַּטְרוֹנִיתָא, מִסְתַּלֵּק רֹגֶז בְּנוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם׳ (בראשית ט, טז) - וְלָכֵן לֹא נִרְאֵית קֶשֶׁת אֶלָּא לְהָגֵן עַל הָעוֹלָם. וְלֹא נִגְלֵית אֶלָּא בִּלְבוּשׁ נִכְבָּד שֶׁל מַלְכוּת, וּבְשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ צַדִּיק בָּאָרֶץ, הוּא הַבְּרִית, לְהַעֲמִיד בְּרִית.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: קום אנת רבי יוסי הגלילי, ואימא, דהא מלין שפירין קאמרת בחבורה קדמאה, דקשת לא אתיא אלא לאגנא על עלמא. למלכא, דבכל זמנא דבריה חב, ומלכא חזי למטרוניתא, סליק רוגזא דבריה, דכתיב, ׳וראיתיה לזכור ברית עולם׳ (בראשית ט, טז). ועל דא לא אתחזי קשת, אלא לאגנא על עלמא. ולא אתגליא, אלא בלבוש יקר דמלכו, ובשעתא דאית צדיק בארעא, איהו ברית. למיקם ברית.
התרגום: קום אתה רבי יוסי הגלילי ואמר, שהרי דברים יפים אמרת בחבור הראשון, שקשת לא באה אלא להגן על העולם. למלך, שבכל זמן שבנו חוטא והמלך רואה את המטרוניתא, מסתלק רגז בנו, שכתוב ׳וראיתיה לזכר ברית עולם׳ (בראשית ט, טז) - ולכן לא נראית קשת אלא להגן על העולם. ולא נגלית אלא בלבוש נכבד של מלכות, ובשעה שיש צדיק בארץ, הוא הברית, להעמיד ברית.
מן המפרשים
אור יקר: ועל דא לא אתחזי הכריח אם כדברי ר׳ יהודה אין רמז ביסוד אלא צורת הקשת שהוא היסוד הנקרא קשת כדכתיב ותשב באיתן קשתו גוונין אלו מה טיבן, אלא ודאי שהם במלכות לכושי יקר וכו/ עוד ראית כי כשעתא דאית צדיק כארעא שהוא מרכבה ליסוד אין צורך…
קרני אור: קום אנת ר' יוסי קום אנת ר' יוסי כו'. ר"ל הא דאמר ר"י בעמוד זה בזהר 'קשת אתא לאגנא' כו':
הסולם: קום אנת רבי וכו': קום אתה ר' יוסי הגלילי, ואמור, כי דברים יפים אמרת בחבור הראשון, שהקשת אינה באה אלא להגין על העולם, בדומה למלך, שבכל פעם שבנו חטא, והמלך רואה המלכה, מסתלק הכעס מבנו. שכתוב, וראיתיה לזכור ברית עולם. וע"כ לא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: