ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 88: אריתי מורי עם בשמי - סוד שתי המדות בקרבן ומדוע נקרא יעקב ישראל בשם אדם › פיסקה 2 (רמד ע"א)

מדוע שתי מדות כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו ולא לויך - בעל הבית שמזמין למלך יש לו לעשות רצונו

פנחס · אריתי מורי עם בשמי - סוד שתי המדות בקרבן ומדוע נקרא יעקב ישראל בשם אדם · מאמר 88 · פיסקה 2 · דף רמד ע"א

לשון הזוהר

וַאֲמַאי שְׁנֵי מִדּוֹת דִּילֵיהּ הָכִי. אֶלָּא רָזָא דְּנֵימָא הָכָא, דָּוִד אָמַר הָכָא, ׳כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׳ (תהילים קלב, ט). וְאִתְּמַר הָתָם, וּלְוִיֶּיךָ מִבָּעֵי לֵיהּ לְמֵימַר. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָאו אֹרַח לְשַׁנּוֹת מִדּוֹתַי, אֶלָּא בָּתַר דְּזַמֵּינָת לִי, אִית לִי לְמֶעְבַּד רְעוּתָךְ. וּמֵהָכָא אוֹלִיפְנָא, דְּבַעַל הַבַיִת דִּמְזַמִּין אֲפִילּוּ לְמַלְכָּא, אִית לֵיהּ לְמֶעְבַּד רְעוּתֵיהּ. וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהָ, כָּל מַה שֶׁאוֹמֵר לָךְ בַּעַל הַבַּיִת עֲשֵׂה חוּץ מִצֵּא. וְעִם כָּל דָּא דְּרָזָא דָּא שַׁפִּיר אִיהוּ, הָא כְּתִיב ׳אֲנִי יהו"ה לֹא שָׁנִיתִי׳ (מלאכי ג, ו), וּבְכָל קָרְבְּנִין לָא כְּתִיב בְּהוֹן אֶלָּא לַיְהוָֹה, אֵיךְ יָכִיל לְמֶהֱוִי דִּיְּשַׁנֵּי דַּרְגִין דִּשְׁמֵיהּ בְּקָרְבְּנָא.

תרגום

וּמַדּוּעַ שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁלּוֹ כָּךְ? אֶלָּא הַסּוֹד שֶׁנֶּאֱמַר ׳כָּאן, דָּוִד אָמַר כָּאן,׳ (תהלים קלב) ׳כֹּהֲנֶיךְ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךְ יְרַנֵּנוּ (תהלים קלב, ט)׳ - וְנֶאֱמַר שָׁם, וּלְוִיֶּיךְ צָרִיךְ הָיָה לוֹ לוֹמַר! אָמַר הקב"ה, אֵין דֶּרֶךְ לְשַׁנּוֹת מִדּוֹתַי, אֶלָּא אַחַר שֶׁהִזְמַנְתִּי אוֹתִי, יֵשׁ לִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךְ. וּמִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁבַּעַל הַבַּיִת שֶׁמַּזְמִין אֲפִלּוּ לְמֶלֶךְ, יֵשׁ לוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ. וּמִשּׁוּם זֶה בֵּאֲרוּהוּ, כָּל מַה שֶּׁאוֹמֵר לְךְ בַּעַל הַבַּיִת עֲשֵׂה, חוּץ מִצֵּא. וְעִם כָּל זֶה שֶׁסּוֹד זֶה יָפֶה הוּא, הֲרֵי כָּתוּב (מלאכי ג) ׳אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי - וּבְכָל הַקָּרְבָּנוֹת לֹא כָתוּב בָּהֶם אֶלָּא לַיהֹוָה, וְאֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיְּשַׁנֶּה מַדְרֵגוֹת שֶׁל שְׁמוֹ בַּקָּרְבָּנוֹת׳ (מלאכי ג, ו)?

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואמאי שני מדות דיליה הכי. אלא רזא דנימא הכא, דוד אמר הכא, ׳כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו׳ (תהילים קלב, ט). ואתמר התם, ולוייך מבעי ליה למימר. אמר קודשא בריך הוא לאו ארח לשנות מדותי, אלא בתר דזמינת לי, אית לי למעבד רעותך. ומהכא אוליפנא, דבעל הבית דמזמין אפילו למלכא, אית ליה למעבד רעותיה. ובגין דא אוקמוה, כל מה שאומר לך בעל הבית עשה חוץ מצא. ועם כל דא דרזא דא שפיר איהו, הא כתיב ׳אני יהו"ה לא שניתי׳ (מלאכי ג, ו), ובכל קרבנין לא כתיב בהון אלא ליהוה, איך יכיל למהוי דישני דרגין דשמיה בקרבנא.

התרגום: ומדוע שתי מדות שלו כך? אלא הסוד שנאמר ׳כאן, דוד אמר כאן,׳ (תהלים קלב) ׳כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו (תהלים קלב, ט)׳ - ונאמר שם, ולוייך צריך היה לו לומר! אמר הקב"ה, אין דרך לשנות מדותי, אלא אחר שהזמנתי אותי, יש לי לעשות רצונך. ומכאן למדנו, שבעל הבית שמזמין אפלו למלך, יש לו לעשות רצונו. ומשום זה בארוהו, כל מה שאומר לך בעל הבית עשה, חוץ מצא. ועם כל זה שסוד זה יפה הוא, הרי כתוב (מלאכי ג) ׳אני ה' לא שניתי - ובכל הקרבנות לא כתוב בהם אלא ליהוה, ואיך יכול להיות שישנה מדרגות של שמו בקרבנות׳ (מלאכי ג, ו)?

מן המפרשים

אור יקר: אית לי למעבד רעותד כיון שהוא צורך למדתך התחתונה ולא רעותאי כיון שדרכי הוא למעלה .ולא למטה, והארכתי בכל זה לתת טעם לדוד למה שנה הסדר ולקב״ה למת הודה לו, ולתת טעם למת למעלה הסדר אחר ולמטה הסדר אחר שהוא מן הדברים הקשים שבשמועה…

קרני אור: אבל רזא דיימא הכא אבל רזא דיימא הכא. ר"ל סוד שאומר כאן, אף שהוא משנה הסדר, אפ"ה אומר כך, בשביל שדוד אמר נמי הכא כו'. כן נראה לרבי לפרש, אף שהלשון אינו מדוקדק כלל:

הסולם: ואמאי שני מדות וכו': שואל, ולמה שינה המדות שלו כך. ומשיב, אלא הסוד שנאמר כאן, הוא, כי דוד אמר כאן, כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו. ולמדנו שם, ולוייך היה צריך לומר (לעיל אות תקנ"ה) אמר הקב"ה אין דרכי לשנות מדותי אלא אחר שהזמנת…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: