ויפגע במקום אין פגיעה אלא פיוס - כנסת ישראל מפיסה שלא יזוז ממנה
פנחס · אתה תומיך גורלי - סוד סתרי הקרבנות וארבע הדמיות שבכסא, ומדוע תפלת שחרית חובה וערבית רשות · מאמר 84 · פיסקה 48 · דף רמב ע"ב
לשון הזוהר
וּבְגִין דָּא ׳וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם׳ (בראשית כח, יא), לֵית פְּגִיעָה, אֶלָּא פִּיוּסָא. כְּגוֹן ׳אַל תִּפְגְּעִי בִי׳ (רות א, טז). כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל פַּיְיסַת לֵיהּ, דְּלָא יָזוּז מִינָּהּ, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהוּ מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם. מַאי עוֹלָם. דָּא שְׁכִינְתָּא. תַּרְגּוּם עוֹלָם, עָלְמָא, לִישָׁנָא דְּעוּלֵימָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, הָעַלְמָה. וּמַה כְּתִיב בֵּיהּ, (בראשית כח). ׳וַיָּלֶן שָׁם׳, אִתְפְּיַיס עִמָּהּ, לְמֵיבַת תַּמָּן בְּגָלוּתָא עִם שְׁכִינְתָּא. וְאִי תֵּימָא דְּיַעֲקֹב פָּיִיס לָהּ, שַׁפִּיר. וּבְגִין דְּאִיהִי בְּכָל לֵילְיָא, דְּאִיהוּ גָּלוּתָא, בִּרְשׁוּ בַּעְלָהּ, אוֹקְמוּהָ תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת. וּפִירוּשָׁא אַחֲרִינָא, אִיהוּ תֶּבֶן לְמֵיכַל לִבְעִירָן חוֹמְרִיִּים בְּקַל וָחוֹמֶר. נַחְתּוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, וְאִשְׁתְּטָחוּ קַמֵּיהּ, וְחַדֵּי בְּהַאי מִלָּה, וְקַשְׁרוּ לָהּ בְּכַמָּה קִשְׁרִין דְּרָזִין סְתִימִין. וְאַעְטְּרוּ לָהּ, וּסְלִיקוּ לָהּ לְגַבֵּי חַבְרַיָּיא דְּאִשְׁתָּאָרוּ תַּמָּן.
תרגום
וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר ׳וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם׳ (בראשית כח). אֵין פְּגִיעָה אֶלָּא פִּיּוּס, כְּמוֹ ׳אַל תִּפְגְּעִי בִי׳ (רות א). כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְפַיֶּסֶת לוֹ שֶׁלֹּא יָזוּז מִמֶּנָּה, שהקב"ה הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם. אֵיזֶה עוֹלָם? זוֹ הַשְּׁכִינָה. תַּרְגּוּם עוֹלָם הוּא עָלְמָא, לְשׁוֹן נַעֲרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב) הָעַלְמָה. וּמַה כָּתוּב בּוֹ? (בראשית כח) וַיָּלֶן שָׁם. הִתְפַּיֵּס עִמָּהּ לָלוּן שָׁם בַּגָּלוּת עִם הַשְּׁכִינָה. וְאִם תֹּאמַר שֶׁיַּעֲקֹב פִּיֵּס אוֹתָהּ - נָכוֹן. וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא בְּכָל לַיְלָה, שֶׁהוּא הַגָּלוּת, בִּרְשׁוּת בַּעְלָהּ, פֵּרְשׁוּ תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת. וּפֵרוּשׁ אַחֵר, הוּא תֶּבֶן לֶאֱכֹל לַבְּהֵמוֹת חָמְרִיּוּת בְּקַל וָחֹמֶר. יָרְדוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה וְהִשְׁתַּטְּחוּ לְפָנָיו, וְשָׂמַח בְּדָבָר זֶה, וְקָשְׁרוּ אוֹתָהּ בְּכַמָּה קְשָׁרִים שֶׁל סוֹדוֹת סְתוּמִים וְעִטְּרוּ אוֹתָהּ, וְהֶעֱלוּ אוֹתָהּ אֵצֶל הַחֲבֵרִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ שָׁם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין דא ׳ויפגע במקום׳ (בראשית כח, יא), לית פגיעה, אלא פיוסא. כגון ׳אל תפגעי בי׳ (רות א, טז). כנסת ישראל פייסת ליה, דלא יזוז מינה, דקודשא בריך הוא איהו מקומו של עולם. מאי עולם. דא שכינתא. תרגום עולם, עלמא, לישנא דעולימא, כמה דאת אמר, העלמה. ומה כתיב ביה, (בראשית כח). ׳וילן שם׳, אתפייס עמה, למיבת תמן בגלותא עם שכינתא. ואי תימא דיעקב פייס לה, שפיר. ובגין דאיהי בכל ליליא, דאיהו גלותא, ברשו בעלה, אוקמוה תפלת ערבית רשות. ופירושא אחרינא, איהו תבן למיכל לבעירן חומריים בקל וחומר. נחתו מארי מתניתין, ואשתטחו קמיה, וחדי בהאי מלה, וקשרו לה בכמה קשרין דרזין סתימין. ואעטרו לה, וסליקו לה לגבי חברייא דאשתארו תמן.
התרגום: ומשום זה נאמר ׳ויפגע במקום׳ (בראשית כח). אין פגיעה אלא פיוס, כמו ׳אל תפגעי בי׳ (רות א). כנסת ישראל מפיסת לו שלא יזוז ממנה, שהקב"ה הוא מקומו של עולם. איזה עולם? זו השכינה. תרגום עולם הוא עלמא, לשון נערה, כמו שנאמר (שמות ב) העלמה. ומה כתוב בו? (בראשית כח) וילן שם. התפיס עמה ללון שם בגלות עם השכינה. ואם תאמר שיעקב פיס אותה - נכון. ומשום שהיא בכל לילה, שהוא הגלות, ברשות בעלה, פרשו תפלת ערבית רשות. ופרוש אחר, הוא תבן לאכל לבהמות חמריות בקל וחמר. ירדו בעלי המשנה והשתטחו לפניו, ושמח בדבר זה, וקשרו אותה בכמה קשרים של סודות סתומים ועטרו אותה, והעלו אותה אצל החברים שנשארו שם.
מן המפרשים
אור יקר: דלא יזוז מינה כדפירשנו, והיינו נמי אומרו דקכ״ה איחר מקומר של עולם ועולם תרגום נער נערה כדמפרש ואזיל, ואי תימא דיעקכ וכו׳ כלומר אם תרצה לפרש הפך הפירוש הזה והיינו שתאמר.
קרני אור: ואי תימא ואי תימא כו'. ר"ל ואי תימא פי' אחר על ' ויפגע במקום ' דהיינו ' דיעקב פייס לה ', ר"ל דאין 'ויפגעו קאי על קב"ה כפי' הראשון, אלא קאי על יעקב דלתתא דהוא פייס למל' שנקראת מקום:
הסולם: ובגין דא ויפגע וכו': ומשום זה כתוב, ויפגע במקום. שאין פגיעה אלא פיוס והתרצות, כמו אל תפגעי בי. כנסת ישראל פייסה את ז"א שלא יזוז ממנה. כי הקב"ה, ז"א, הוא מקומו של עולם. מהו עולם. זו היא השכינה, כי תרגום עולם הוא עלמא, שהוא לשון…