ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 84: אתה תומיך גורלי - סוד סתרי הקרבנות וארבע הדמיות שבכסא, ומדוע תפלת שחרית חובה וערבית רשות › פיסקה 22 (רמא ע"א)

מהצד הטהור מקריבים רק יונה ותורים הנאמנים לבני זוגם

פנחס · אתה תומיך גורלי - סוד סתרי הקרבנות וארבע הדמיות שבכסא, ומדוע תפלת שחרית חובה וערבית רשות · מאמר 84 · פיסקה 22 · דף רמא ע"א

לשון הזוהר

מִכָּל סְטָר דַּכְיָא, לָא אִתְקְרִיב אֶלָּא יוֹנָה וְתוֹרִים, דְּאִינּוּן בִּקְשׁוֹט לְזִוּוּגַיְיהוּ, מִכָּל שְׁאַר עוֹפִין. וְהֵם נִרְדָּפִין, וְלֹא רוֹדְפִין. וּמְהֵימָנָא דָּא לְדָא, נוּקְבָא לְבַר זוּגוֹ. וְעַל דָּא קָרְבְּנָא מִנַּיְיהוּ. וְנַחְתֵּי וּמִתְקָרְבֵי אִינּוּן רוּחִין קַדִּישִׁין, וְאִתְהַנְיָין מִיְּסוֹדָא וְעִקָּרָא דִּלְהוֹן.

תרגום

מִכָּל הַצַּד הַטָּהוֹר לֹא מַקְרִיבִים אֶלָּא יוֹנָה וְתוֹרִים, שֶׁהֵם נֶאֱמָנִים לִבְנֵי זוּגָם מִכָּל שְׁאָר הָעוֹפוֹת. וְהֵם נִרְדָּפִים וְלֹא רוֹדְפִים, וְנֶאֱמָנִים זֶה לָזֶה, הַנּוּקְבָּא לְבֶן זוּגָהּ, וְעַל זֶה הַקָּרְבָּן מֵהֶם. וְיוֹרְדוֹת וּמִתְקָרְבוֹת אֵלּוּ הָרוּחוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְנֶהֱנוֹת מִיסוֹד וְעִקָּר שֶׁלָּהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מכל סטר דכיא, לא אתקריב אלא יונה ותורים, דאינון בקשוט לזווגייהו, מכל שאר עופין. והם נרדפין, ולא רודפין. ומהימנא דא לדא, נוקבא לבר זוגו. ועל דא קרבנא מנייהו. ונחתי ומתקרבי אינון רוחין קדישין, ואתהניין מיסודא ועקרא דלהון.

התרגום: מכל הצד הטהור לא מקריבים אלא יונה ותורים, שהם נאמנים לבני זוגם מכל שאר העופות. והם נרדפים ולא רודפים, ונאמנים זה לזה, הנוקבא לבן זוגה, ועל זה הקרבן מהם. ויורדות ומתקרבות אלו הרוחות הקדושות, ונהנות מיסוד ועקר שלהם.

מן המפרשים

מקדש מלך: והיא את ד' נלע"ד שד' זו מתחלפת בש"ין לפי שהיא שי"ן דמשה: בההוא את ר' דקאמרן ק' דבסמוך קרי לה ד' והכא קרי לה ר' ולקמן חזר וקראה ד' שאמר ואינון ד"ה באלין אחרנין דלסטר ימינא. פי' באותיות ויקרא שהם של מיכ"אל כמ"ש הזוהר. ועם אותיות…

אור החמה: ונחתין ומתקרבין אינון וכו' ואם היה הקרבן משאר המינים שאינם נאמנים כגון אווזים ותרנגולים לא הוו נחתין אותם הכחות וא"ת ולמה אין הענין כן בבעירי שיהיו מקפידים ולא ירדו אלא דוקא ע"י הנאמנים. וי"ל דדוקא בעוף שהם מצד המלכות להעיד…

הסולם: מכל סטר דכיא וכו': מכל צד הטהור שבעוף, לא נקרב אלא יונה ותורים, משום שהם באמת לבני זווגם יותר מכל שאר העופות. והם נרדפים ואינם רודפים, ונאמנים זה לזה, הנקבה לבן זוגה, וע"כ הקרבן מהם. ויורדים ומתקרבים אלו רוחות הקדושות, ונהנים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר