ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 81: נעשה אדם בצלמנו - סוד בריאת האדם בצורת המלכות הקדושה הכוללת הכל בלי שתוף › פיסקה 7 (רלט ע"א)

השתטחו לפניו ואמרו עתה אין מי שיכול לקחת חלקו - המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מהעולם

פנחס · נעשה אדם בצלמנו - סוד בריאת האדם בצורת המלכות הקדושה הכוללת הכל בלי שתוף · מאמר 81 · פיסקה 7 · דף רלט ע"א

לשון הזוהר

אָתָא בּוּצִּינָא קַדִישָׁא וּשְׁאַר חַבְרַיָּיא, וְאִשְׁתְּטָחוּ קַמֵּיהּ, וְאָמְרוּ, וַדַּאי כְּעַן לֵית מַאן דְּיָכִיל לְמֵיטַל מִנֵּיהּ חוּלָקֵיהּ, דְּלָא יָהִיב בֵּיהּ חוּלָקָא חַד בְּעָלְמָא, אֶלָּא בּוֹרֵא עָלְמִין, עִלַּת עַל כֹּלָּא, וּבֵיהּ תַּלְיָא עָנְשֵׁיהּ, אוֹ אַגְרֵיהּ, וְלָא בְּמַלְאָךְ וְשָׂרָף, וְלָא בְּשׁוּם בִּרְיָה דְּעָלְמָא. וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן דְּמַתְנִיתִין, הַמְּשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם וְדָבָר אַחֵר, נֶעֱקַר מִן הָעוֹלָם. מִיַּד דְּשָׁמַע מִלִּין אִלֵּין דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בּוּצִּינָא קַדִישָׁא חַדָא רַעְיָא מְהֵימְנָא. (ס"א דאמר רעיא מהימנא בוצינא קדישא חדא) וְכָל חַבְרַיָּיא בָּרִיכוּ לֵיהּ, וְאָמְרוּ, רַעְיָא מְהֵימְנָא, אִי לָא הֲוָה אָתֵי בַּר נָשׁ בְּעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע דָּא דַּיהו"ה.

תרגום

בָּא בּוּצִינָא קַדִּישָׁא וּשְׁאָר הַחֲבֵרִים, וְהִשְׁתַּטְּחוּ לְפָנָיו וְאָמְרוּ, וַדַּאי עַתָּה אֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לָקַחַת מִמֶּנּוּ חֶלְקוֹ, שֶׁלֹּא נָתַן בּוֹ חֶלְקוֹ אֶחָד בָּעוֹלָם אֶלָּא בּוֹרֵא הָעוֹלָם, עֶלְיוֹן עַל הַכֹּל, וּבוֹ תָּלוּי עָנְשׁוֹ אוֹ שְׂכָרוֹ, וְלֹא בְמַלְאָךְ וְשָׂרָף וְלֹא בְשׁוּם בְּרִיָּה בָּעוֹלָם. וּמִשּׁוּם זֶה בֵּאֲרוּ חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה, הַמְשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם וְדָבָר אַחֵר, נֶעֱקָר מִן הָעוֹלָם. מִיָּד שֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, שָׂמַח הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן. (שאמרהרועההנאמן, שמחה מנורה הַקְּדוֹשָׁה) וְכָל הַחֲבֵרִים בֵּרְכוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ, רוֹעֶה נֶאֱמָן, אִם לֹא הָיָה בָּא אָדָם בָּעוֹלָם אֶלָּא לִשְׁמֹעַ זֶה - דַּי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אתא בוצינא קדישא ושאר חברייא, ואשתטחו קמיה, ואמרו, ודאי כען לית מאן דיכיל למיטל מניה חולקיה, דלא יהיב ביה חולקא חד בעלמא, אלא בורא עלמין, עלת על כלא, וביה תליא ענשיה, או אגריה, ולא במלאך ושרף, ולא בשום בריה דעלמא. ובגין דא אוקמוה רבנן דמתניתין, המשתף שם שמים ודבר אחר, נעקר מן העולם. מיד דשמע מלין אלין דאמר רבי שמעון בוצינא קדישא חדא רעיא מהימנא. (ס"א דאמר רעיא מהימנא בוצינא קדישא חדא) וכל חברייא בריכו ליה, ואמרו, רעיא מהימנא, אי לא הוה אתי בר נש בעלמא אלא למשמע דא דיהו"ה.

התרגום: בא בוצינא קדישא ושאר החברים, והשתטחו לפניו ואמרו, ודאי עתה אין מי שיכול לקחת ממנו חלקו, שלא נתן בו חלקו אחד בעולם אלא בורא העולם, עליון על הכל, ובו תלוי ענשו או שכרו, ולא במלאך ושרף ולא בשום בריה בעולם. ומשום זה בארו חכמי המשנה, המשתף שם שמים ודבר אחר, נעקר מן העולם. מיד ששמע דברים אלו שאמר רבי שמעון בוצינא קדישא, שמח הרועה הנאמן. (שאמרהרועההנאמן, שמחה מנורה הקדושה) וכל החברים ברכו אותו ואמרו, רועה נאמן, אם לא היה בא אדם בעולם אלא לשמע זה - די.

מן המפרשים

אור החמה: אמר ר"מ בוצינא קדישא. בג"ד בשאר צלותין וכו' הוצרך לזה כי לפי דבריו שפי' רשות ברשות בעלה *אולי צ"ל א"כ חובה כו'. אפי' חובה ירצה ח"ו כף חובה דהיינו החיצונים שולטים והדרא קו' לדוכתא ולז"א בגין דא בשאר צלותין כלומר מפני שתפלת…

קרני אור: ואמר ואמר. ר"ל רעיא מהימנא לרשב"י ' בוצינא קדישא ' כו':

הסולם: אמר בוצינא קדישא וכו': אמר המאור הקדוש, שהוא ר' שמעון, ודאי אותו תנא שנסתתר בסלע של הנחש, אמר זה. שכתוב בו איתן מושבך ושים בסלע קנך. כי ג' אבות נקראים איתנים, והרביעי שהוא משה, איתן מושבך, שבו מתישבת הלכה, שהיא השכינה, שנאמר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר