ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 76: אות מ סימן מלאך המות - כיצד חטף פנחס את האות והשיב חמה מעל בני ישראל בלבד › פיסקה 2 (רלז ע"א)

משום שכשקנא פנחס התלבש ביצחק ועלה לחשבון רח, וכשחטף אות מ נעשה רמח ויקח רמח בידו

פנחס · אות מ סימן מלאך המות - כיצד חטף פנחס את האות והשיב חמה מעל בני ישראל בלבד · מאמר 76 · פיסקה 2 · דף רלז ע"א

לשון הזוהר

מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּכַד קַנֵּי בְּלִבֵּיהּ פִּינְחָס, אִתְלְבַּשׁ בְּיִצְחָק, וְאִסְתַּלָּק לְמֶהֱוִי בְּחוּשְׁבָּנָא ר"ח, וְהָכִי סָלִיק שְׁמֵיהּ ר"ח, וְהָכִי סָלִיק יִצְחָק. כֵּיוָן דְּחָמָא לְאָת מ' טָאס בִּרְקִיעָא, חָטַף לֵיהּ, וְחִבֵּר לֵיהּ בַּהֲדֵיהּ וְאִתְעָבִיד מִיַּד רמ"ח, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ׳.

תרגום

מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר קִנֵּא פִּנְחָס בְּלִבּוֹ, הִתְלַבֵּשׁ בְּיִצְחָק, וְהִתְעַלָּה לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן מָאתַיִם וּשְׁמוֹנֶה, וְכָךְ עוֹלֶה שְׁמוֹ בְּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנֶה, וְכָךְ עוֹלֶה יִצְחָק. כֵּיוָן שֶׁרָאָה לָאוֹת מ' עָפָה בָּרָקִיעַ, חָטַף אוֹתָהּ וְחִבֵּר אוֹתָהּ עִמּוֹ, וְנַעֲשָׂה מִיָּד מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מאי טעמא. בגין דכד קני בלביה פינחס, אתלבש ביצחק, ואסתלק למהוי בחושבנא ר"ח, והכי סליק שמיה ר"ח, והכי סליק יצחק. כיון דחמא לאת מ' טאס ברקיעא, חטף ליה, וחבר ליה בהדיה ואתעביד מיד רמ"ח, הדא הוא דכתיב ׳ויקח רמח בידו׳.

התרגום: מה הטעם? משום שכאשר קנא פנחס בלבו, התלבש ביצחק, והתעלה להיות בחשבון מאתים ושמונה, וכך עולה שמו במאתים ושמונה, וכך עולה יצחק. כיון שראה לאות מ' עפה ברקיע, חטף אותה וחבר אותה עמו, ונעשה מיד מאתים וארבעים ושמונה. זהו שכתוב ׳ויקח רמח בידו׳.

מן המפרשים

הסולם: מ"ט בגין דכד וכו': שאול, מהו הטעם של הדברים. ומשיב, משום כשפנחס קנא בלבו, נתלבש ביצחק, ונתעלה להיות בחשבון ר"ח, שכך עולה שמו, ר"ח, וכך עולה יצחק (כנ"ל אות ת"ס) כיון שראה אות מ' מעופפת ברקיע, חטף אותה וחברה עמו ונעשה מיד רמח,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר